קאנקאן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קאנקאן
Kánkàn
מדינה גינאהגינאה גינאה
מחוז קאנקאן
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 190,722[1] (2014)
אזור זמן UTC

קאנקאןמנדינקה (אנ')‏: Kánkàn; בצרפתית: Kankan) היא עיר בגינאה שמשמשת כבירת המחוז קאנקאן (אנ') ונפת קאנקאן (אנ').[2][3]

גאוגרפיה

קאנקאן נמצאת כ-454 קילומטרים מבירת גינאה, קונאקרי. בנוסף, ליד העיר זורם הנהר מילו (אנ').[2]

אקלים

הטמפרטורה הממוצעת היא 24 מעלות צלזיוס. החודש הכי חם הוא מרץ (29 מעלות צלזיוס). החודש הכי קר הוא אוגוסט (20 מעלות צלזיוס).[4] כמות המשקעים הממוצעת היא 1,762 מילימטרים בשנה. חודש ספטמבר הוא החודש שיש בו הכי הרבה גשם (433 מ"מ גשם), וחודש ינואר הוא החודש שיש בו הכי פחות גשם (3 מ"מ גשם).[5]

תנועה ותחבורה

העיר ממוקמת ליד הכבישים N2‏, N6 ו-N7.[2] בנוסף, ליד העיר פועלים שדה התעופה קאנקאן (אנ') ונמל ימי.[6]

היסטוריה

קאנקאן הוקמה על ידי הקבוצה האתנית סונינקה (אנ') במאה ה-17 והמאה ה-18. לאחר מכן, היישוב נהיה לבירת אימפריית באטה (אנ') ולמרכז סחר חשוב, במיוחד עבור תוצרת חקלאית, שביניהם גם נמכרו אגוזי קולה.[7] אוכלוסיית העיר נובעת בעיקר מהקבוצה האתנית מנדינקה ושפתם נפוצה ברחבי העיר.

החוקר הצרפתי רנה קאייה שהה כחודש בקאנקאן ב-1827 במסעו מבוקה (אנ'), גינאה של ימינו, לג'נה וטימבוקטו שבמאלי. הוא הגיע עם שיירה שהובילה אגוזי קולה. הוא תיאר את הביקור בספרו Travels through Central Africa to Timbuctoo. בעיירה התגוררו אז כ-6,000 תושבים והייתה מרכז מסחרי חשוב עם שוק שהתקיים שלוש פעמים בשבוע. במקום להצטייד בחומת בוץ מסביב, העיר הוגנה על ידי גידור גבעות. ראש העיירה סירב לקאייה לנסוע לאורך הנהר לכיוון צפון, בעוד שהעיירה עצמה נלחמה על השליטה באזור ייצור הזהב של בורה (Buré) סביב העיירה סיגורי (אנ') והנהר טינקיסו (אנ'). במקום זאת, עזב קאייה את העיירה לכיוון מזרח לכיוון מיניגנאן (אנ') שבחוף השנהב.[8][9]

העיר נכבשה על ידי סאמורי טורה ב-18791881, ונכבשה על ידי הצרפתים ב-1891.

ב-1904, נבחרה תחנת הרכבת בקאנקאן כיעד סופי למסילת הרכבת קאנקאן-קונאקרי (צר') בגינאה בזמן בנייתה בין 1902 לבין 1915. תחנת הרכבת נסגרה ב-1993.[10][11][12]

דת

בקאנקאן נמצא אחד מהמסגדים העתיקים ביותר שנמצאים במערב אפריקה. בנוסף, קאנקאן הוא מקום מושבו של הדיוקסיה הקתולי, הכנסייה האוונגליסטית-פרוטסטנטית בגינאה (הברית הנוצרית והמיסיונרית (אנ')) ואסיפות האל (אנ').[13]

חינוך

בתוך העיר פועלת אוניברסיטת קאנקאן (אנ'), שהוקמה ב-1964.‏[14][15]

כלכלה

הכלכלה בקאנקאן מבוססת על פעילויות תעשייתיות וחקלאיות, ביניהם גידולי מזון (סתוויון, תירס ופרי), בטטה, מנגו וכותנה.

לקריאה נוספת

  • Африка: энциклопедический справочник. Т. 1. А—К / Гл. ред. А. Громыко. Ред. колл. В. М. Власов, Н. И. Гаврилов и др. — М.: Советская энциклопедия, 1986. — С. 627. — 672 с. с илл
  • Канкан // Кандидат — Кинескоп. — М. : Советская энциклопедия, 1953. — С. 10. — (Большая советская энциклопедия : [в 51 т.] / гл. ред. Б. А. Введенский ; 1949—1958, т. 20).
  • Claire Grégoire, Le maninka de Kankan : éléments de description phonologique, Tervuren, Musée royal de l'Afrique centrale, 1986, 207 p.
  • Lassana Kaba (mémoire de maîtrise), Kankan métropole religieuse et commerciale 1881-1914, Dakar, Université Cheikh Anta Diop, 1976, 148 p.
  • Lansiné Kaba, Cheikh Mouhammad Chérif et son temps, ou islam et société à Kankan, Guinée (1874-1955), Paris, Présence africaine, 2004, 303 p. מסת"ב 2-7087-0761-2
  • Sékou Kaba, Le Monde Manden : Histoire et Généalogie, CreateSpace Independent Publishing Platform (15 août 2014), מסת"ב 1500919268 & מסת"ב 978-1500919269
  • Sékou Kaba, Le Monde Manden : Kaba de Batè, CreateSpace Independent Publishing Platform (31 octobre 2014), מסת"ב 1503049701 & מסת"ב 978-1503049703

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קאנקאן בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Guinea: Regions, Cities & Urban Centers - Population Statistics, Maps, Charts, Weather and Web Information, citypopulation.info
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 קאנקאן, באתר מפות Google (ב־)
  3. ^ Kankan, Mapcarta (באנגלית)
  4. ^ "NASA Earth Observations Data Set Index". NASA. נבדק ב-30 בינואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "NASA Earth Observations: Rainfall (1 month - TRMM)". NASA/Tropical Rainfall Monitoring Mission. נבדק ב-30 בינואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Kankan - Guinea, World Airport Codes (באנגלית אמריקאית)
  7. ^ Britannica, Kankan, britannica.com, USA, accessed on June 23, 2019
  8. ^ Caillié, René (1830). Travels through Central Africa to Timbuctoo; and across the Great Desert, to Morocco, performed in the years 1824-1828 (Volume 1). London: Colburn & Bentley. pp. 254–286.
  9. ^ Quella-Villéger, Alain (2012). René Caillié, l'Africain : une vie d'explorateur, 1799-1838 (בצרפתית). Anglet, France: Aubéron. pp. 71–75. ISBN 978-2-84498-137-0.
  10. ^ Georges Pilot, « Guinée. Le chemin de fer Conakry-Niger. 1900-1910 », Ouvrages du génie civil francais dans le monde. Lignes de chemin de fer. Afrique occidentale et Afrique équatoriale, IESF, décembre 2012
  11. ^ P. Dürr, Histoire du chemin de fer Conakry Kankan, 1898-1914 : en cartes postales anciennes, Imprimerie de la Mission catholique, Conakry, 1999?, 71 p.
  12. ^ Jacques Mangolte, « Le chemin de fer de Konakry au Niger (1890-1914) », in Revue française d'histoire d'outre-mer, tome 55, no 198, 1er trimestre 1968, p. 37-105.
  13. ^ J. Gordon Melton, Martin Baumann, ‘‘Religions of the World: A Comprehensive Encyclopedia of Beliefs and Practices’’, ABC-CLIO, USA, 2010, p. 1279
  14. ^ "Etudes en Guinee" (PDF) (בצרפתית). Projet EtudiantGuinée. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2011. נבדק ב-16 במרץ 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Acceuil - Universite Julius N'yerere Kankan, Guinee, www.ujnk.org
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27125475קאנקאן