ג'נה
 | |
| בתי בוץ מסורתיים | |
| מדינה |
 מאלי |
|---|---|
| תאריך ייסוד | המאה ה-11 |
| גובה | 307 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 14,196 (2004) |
ג'נה (צרפתית: Djenné) היא עיר מסחר היסטורית קטנה אך חשובה בדלתה העליונה של נהר הניז'ר, במרכז מאלי. העיר מפורסמת בשל הסגנון האדריכלות המבוסס על לבני בוץ, ובייחוד המסגד הגדול של ג'נה, שנבנה ב-1220 ושופץ ב-1907. ג'נה הייתה בעבר מרכז של מסחר והשכלה, ומאז הקמתה היא נכבשה מספר פעמים. העיר נחשבת לעתיקה ביותר באפריקה שמדרום למדבר הסהרה[1], ומרכזה ההיסטורי הוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו ב-1988. מבחינה מנהלית העיר שייכת לאזור מופטי.
היסטוריה
בני הסונינקה הקימו את ג'נה בשנת 800 על חורבות היישוב שהוקם על ידי דייגים בני הבוזו. העיר התרחבה במהירות במאה ה-13 לאחר שפליטים סונינקים מהאימפרייה של גאנה היגרו לאזור ניז'ר והתיישבו בג'נה.
ג'נה הייתה מרכז אנימיזמי למרות עליית כוחו של האסלאם באזורים שמסביבה. במאה ה-13 והמאה ה-14 החל תהליך אסלאמיזציה מתון על ידי הסוחרים ממאלי וצפון אפריקה. בערך באותה תקופה נחרבה העיר ז'נה-ז'נו, הנמצאת במרחק שלושה ק"מ דרומית-מזרחית לג'נה.
קאנבורו, המלך של ג'נה, המיר את דתו לאסלאם בשנת 1300 בקירוב, והחל בבנייתו של המסגד הגדול הראשון. קאנבורו עשה זאת, בין היתר, בגלל התושבים החדשים ורצונו לעורר את הכלכלה. כיוון שהאימפרייה של מאלי נהנתה מתקופה של יציבות פוליטית במאה ה-14, עמדה ג'נה בקשרי מסחר חופשיים עם הערים והכפרים שבאזור דלתת הניז'ר. לאחר שטימבוקטו נכבשה על ידי מאלי נוסד קשר כלכלי בין שתי הערים למשך מאתיים השנים הבאות. ג'נה סיפקה לטימבוקטו מוצרים מהיערות הגשם ואזור הסוואנה, ובין אלה מזון, זהב ועבדים, ובתמורה רכשה מטימבוקטו הליטים מנווה המדבר של הסהרה, כמו גם סחורות יקרות אחרות מצפון אפריקה.
למרות קרבתה לאמיפריית מאלי, ג'נה מעולם לא הייתה חלק ממנה. היא התקיימה כעיר-מדינה עצמאית, והייתה מוגנת על ידי התנאים הגאוגרפיים ועל ידי חומות. לפי האגדה ניסתה האימפרייה של מאלי לכבוש את העיר 99 פעמים לפני שוויתרה על שאיפה זו. ג'נה נכבשה ב-1473 על ידי סוני עלי מאימפריית סונגהאי. אלמנת המלך התחתנה עם סוני עלי, והשלום הושב על כנו. מרוקו כבשה את העיר ב-1591 לאחר שהחריבה את עמדות השליטה של סונגהאי באזור. במאה ה-17 הייתה ג'נה למרכז מסחר ולימוד פורח. שיירות מג'נה נסעו מהעיר לעיתים תכופות על מנת לסחור עם הערים הסמוכות בגהו, בונו מאנסו, בונדוקו ואחרות.
השליטה בעיר התחלפה מספר פעמים בתקופה שלאחר המאה ה-17. ג'נה הייתה חלק מממלכת סגו בין 1670 ל-1818, האימפרייה של מאסינה בין 1818 ל-1861, והאימפרייה של טואוקולר בין 1861 ל-1893. הצרפתים כבשו את העיר ב-1894, ובתקופה זו שקעה העיר, ועימה דעך גם היקף הפעילות המסחרית בה.
העיר
| מדינה |
מאלי |
|---|---|
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1988, לפי קריטריונים 3, 4 | |
| הערות | בסיכון מאז 2016 |
בין נימוקי הוועדה הבינלאומית למונומנטים ולאתרים להכללת ג'נה ברשימת אתרי המורשת העולמית ניזכר הסגנון האדריכלי בו בנויה העיר. הבניינים בנויים מבוץ ומחתיכות עצים החוצות את הקירות, וקומת קרקע שלהם פתוחה, בהתאם לסגנון טואוקולר או לסגנון המרוקני. עם זאת חזותה של העיר העתיקה נפגעה עקב בנייתם של מבנים מודרניים, ולמרות היותה של העיר העתיקה אתר מורשת עולמית.
מבנים נוספים הם קבר טופאמה דג'נפו, והשרידים של ז'נה-ז'נו, שהייתה עיר חשובה בין המאה ה-3 לפנה"ס עד המאה ה-13.
ג'נה מפורסמת גם בשל כך שהיא הופכת לאי כאשר הנהרות עולים על גדותיהם בשלהי עונת הגשמים. אולם, בשנת 2008 התעוררה בעיה אחרת כאשר דווח כי העיר מתייבשת בגלל סכר שהוקם על הנהרות באני וטאלו, הנמצאים במרחק 150 ק"מ במעלה הזרם[2]. גם יום השוק הנערך בעיר פעם בשבוע מושך אליה מבקרים.
דמוגרפיה
אוכלוסיית העיר מונה כ-14,196 תושבים נכון לשנת 2005, לעומת 10,275 תושבים ב-1976[3]. רוב תושבי ג'נה מדברים בשפות הסונגהאי, והשפות משקפות את המגוון האתני של האזור. בכפרים שמסביב לג'נה מדברים בבוזו, פופולדה ובאמבארה.
לקריאה נוספת
Jackson, John Glover, (2001) Introduction to African Civilizations, Secaucus, New Jersey: Citadel Press, מסת"ב 0806521899
קישורים חיצוניים
- ג'נה באתר ארגון ערי המורשת העולמית
- להגן על המורשת התרבותית: אדריכלות ג'נה, עושר שהולך ונעלם
- אתר אגודת המורשת של ג'נה
הערות שוליים
- ^ "Heaven on Earth: Islam", November 23, 2004 video documentary, History Channel. Producer/director, Stephen Rooke. Scriptwriter/host: Christy Kenneally
- ^ "Village of the dammed", by Ben Willis, in Geographical, (London) March 2008
- ^ Communiqué du Conseil des ministres du 3 mai 2006 cité par L’Essor du 4 mai 2006.
  | |
|---|---|
|
