צוואת רבי אליעזר הגדול

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צוואת רבי אליעזר הגדול
מידע כללי
תורגם לשפות יידיש
הוצאה
מקום הוצאה סלוניקי
תאריך הופעה ראשונה ה'רפ"א
מהדורות נוספות
תאריך מהדורה ראשונה ה'שפ"ג
תאריך מהדורות נוספות ה'תנ"ז, ה'תשט"ו
תאריך מהדורה מוערת ה'תרמ"ח, ה'תרס"ו, ה'תרע"ה, ה'תש"ו
פרשנים רבי אברהם מרדכי וירניקובסקי,
רבי בנימין אליהו קנטור,
רבי גרשון חנוך הניך ליינר
קישורים חיצוניים
היברובוקס 41584

צוואת רבי אליעזר הגדול היא צוואה שהודפסה בספר ארחות חיים. הצוואה כוללת רשימת אזהרות והנהגות ראויות בעבודת הבורא, והיא נחשבת כחלק מספרות המוסר הקדומה[1].

הדעות חלוקות באשר לייחוסה של הצוואה, יש המייחסים אותה לתנא רבי אליעזר בן הורקנוס, ויש המייחסים אותה לרבי אליעזר הגדול מגדולי חכמי אשכנז במאה ה-11. הדעה המאחרת מקובלת כיום במחקר. הצוואה הודפסה לראשונה בראש ספר "שארית יוסף" בסלוניקי בשנת רפ"א, ומאז פעמים רבות כנספח לספרים אחרים או כספר עצמאי.

מחבר הצוואה

עם פרסום הצוואה ייחסו את הצוואה לתנא רבי אליעזר בן הורקנוס. רבים מהמדפיסים הדפיסו אותה יחד עם פרקי דרבי אליעזר. כך מונה רבי נפתלי הרץ בכרך בהקדמת ספרו "עמק המלך" את הצוואה בין החיבורים התנאיים[2]. גם בספר "סדר הדורות" מוזכר התנא רבי אליעזר כמי שחיבר את הצוואה[3]. על פי דעה זו הצוואה נכתבה לבנו של רבי אליעזר, הורקנוס[4].

מאידך, רבי מנחם די לונזאנו בספרו "שתי ידות" היה הראשון שערער על הייחוס לרבי אליעזר בן הורקנוס, ולשיטתו ההקדמה המספרת על פטירת רבי אליעזר בן הורקנוס צורפה לספר "ארחות חיים" בשל טעות זיהוי של המעתיק. לדבריו הצוואה חוברה על ידי רבי אליעזר הגדול בן יצחק[5]. החיד"א מביא את דברי רבי מנחם ולא מסתייג מהם[6], ואחריו כתבו כן רבים אחרים[7].

רוב החוקרים בדורות האחרונים סבורים כדעה השניה, אם כי לא יודעים מיהו הבן אליו יועדה הצוואה. יש הטוענים שכלל לא מדובר בבן ביולוגי מסוים אלא המילה "בן" נכתבה כמטבע לשון[8].

האדמו"ר רבי גרשון חנוך הניך ליינר מראדזין, הדפיס את הצוואה עם פירוש משלו. בהקדמתו הוא דוחה את הערעורים על הייחוס לתנא רבי אליעזר[9]. כמו כן הוא מוכיח שתוכנה של הצוואה תואם את שיטת הלימוד והפסק של רבי אליעזר בן הורקנוס ברחבי התלמוד.

רבי אברהם מרדכי וירניקובסקי, מחבר הפירוש "דמשק אליעזר" על הצוואה, עורך בהקדמה ניתוח ניטרלי של הטקסט על מנת להכריע בסוגיה בעין מחקרית. הוא מוצא בטקסט ראיות לשני הצדדים, ובסופן הוא מסכם כי לא די בראיות שתומכות בצד שכנגד כדי לשלול את ייחוס הצוואה מהתנא רבי אליעזר[10].

תוכן הצוואה

בכל ההדפסות של הצוואה מודפס לה כהקדמה סיפור פטירתו של התנא רבי אליעזר בן הורקנוס. הסיפור מובא בנוסח דומה לנוסחאות השונות בדברי חז"ל[11].

הצוואה עצמה מכילה ס"ד סעיפים. כל סעיף פותח במילה "בני" ופעמים רבות ב"בני, הוי זהיר". בצוואה מובאות הנהגות טובות בענייני אמונה, עבודת השם, דקדוק הלכה, מידות ודרך ארץ. ניתן לחלק את תוכן הצוואה לשלושה נושאים עיקריים:

  1. סעיפים הנוגעים לסדר יומו של האדם: קריאת שמע של ערבית, שנת הלילה, נטילת ידיים של שחרית, לבישת הבגדים, הנחת תפילין, תפילה ולימוד תורה.
  2. סעיפים הנוגעים במצוות שבין אדם לחברו: ביקור חולים, לווית המת, ניחום אבלים, שמחת חתן, הכנסת כלה וצדקה.
  3. סעיפים העוסקים במידת דרך ארץ, הנהגות בצניעות, והנהגות לשמירה מן המזיקים.

את הצוואה הוא מסיים במילים:

דע כי בטחון הצדיקים הוא הטוב הגנוז מבחר תבל ארצו... ואין כל בריה יכולה לעמוד באותו מקום...

משפטים רבים מתוך הצוואה דומים בתכנם או בסגנונם לפסוקים מן התנ"ך, התלמוד ומדרשי חז"ל[12].

השפעת הצוואה

הצוואה כתובה בלשון בהירה ומשפטיה ברורים ושווים לכל נפש, עובדה שסייעה בפרסומה הרב בקרב תפוצות ישראל. במהלך השנים היא תורגמה לשפות שונות ונכתבו עליה מספר פירושים, ביניהם פירושים על דרך הסוד. משפטים רבים מתוך הצוואה הפכו לאמרות כנף אצל מחברי ספרי מחשבה במהלך הדורות[13].

גם בספרות ההלכתית הצוואה מוזכרת מספר פעמים. לדוגמא: הט"ז כתב[14]: "אבל אני ראיתי בספר צוואת רבי אליעזר הגדול שמזהיר מאוד מלשתות מכוס ששייר חבירו..." וכן המלבי"ם בספרו ארצות החיים פוסק הלכה כשהוא מציין "וכן הביא בצואות ר' אליעזר בן הורקנוס"[15].

פירושים ודפוסים

הצוואה הודפסה לראשונה בראש ספר "שארית יוסף" בסלוניקי בשנת רפ"א ובשנת ש"ד הודפסה שוב בויניציאה. האדמו"ר מראדזין הדפיס את הצוואה בלובלין בשנת תרס"ג עם פירושו שנקרא כשם הספר "ארחות חיים", ומאז נדפסה עוד פעמים רבות עד ימינו.

פירושים נוספים שנכתבו על הצוואה הם:

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שטיינמן, אליעזר בן נתן, ספר המעלות, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  2. ^ רבי נפתלי הירץ בכרך, עמק המלך, באתר אוצר החכמה.
  3. ^ רבי יחיאל היילפרין, סדר הדורות, חלק ג, באתר היברובוקס.
  4. ^ שמוזכר בתלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קמ"ז עמוד א'.
  5. ^ רבי מנחם די לונזאנו, שתי ידות, באתר היברובוקס.
  6. ^ החיד"א, שם הגדולים ב, באתר אוצר החכמה.
  7. ^ למשל: יצחק אייזיק בן יעקב, אוצר הספרים, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  8. ^ שטיינמן, אליעזר בן נתן, ספר המעלות, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  9. ^ רבי גרשון חנוך העניך ליינר, ארחות חיים, באתר אוצר החכמה.
  10. ^ זכרון אהרן, ארחות חיים-צוואת רבי אליעזר הגדול, באתר אוצר החכמה.
  11. ^ סנהדרין סח א, אבות דרבי נתן כה.
  12. ^ שערי תורה, מדרש עשרת הדברות וצוואת רבי אליעזר, באתר אוצר החכמה.
  13. ^ שטיינמן, אליעזר בן נתן, ספר המעלות, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  14. ^ שולחן ערוך אורח חיים קע טז.
  15. ^ הלכות נט"י ס"ד סי"א.