רבי חיים ישעיה הלברסברג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

רבי חיים ישעיה הכהן הלברסברג (תר"ח, 1848 - ה' בשבט תר"ע, 1910) היה אדמו"ר חסידי-פולני, שהתפרסם על שם ספר ההלכה שלו "מסגרת השולחן".

ביוגרפיה

נולד בלובלין לרבי שמעון זאב ולרחל רייזל צאצאית של ה"תוספות יום טוב". בילדותו ביקרה אמו אצל רבי שלום רוקח מבעלז, והוא בירכו ואמר עליו "דברים נוראים ונפלאים"[1]. הלך לחצרותיהם של רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצה, רבי אברהם מטריסק ורבי צדוק הכהן מלובלין.

נישא להדסה אסתר בת רבי אלקנה זאבערמאן. התגורר לאחר נישואיו בכפר קצובה ועבד לפרנסתו. בהמשך עבר לגור בראחוב, וכונה על שמה "ר' ישעיה ראחובער", אב"ד ראחוב ואדמו"ר מראחוב (אין לבלבל עם חסידות ראחוב הפועלת היום ברמת-גן, ששושלת אדמו"ריה ממשפחת רוזנבוים). בזמן שהותו בעיר חיבר את רוב ספריו.

בשנת תרנ"ו מונה לרבה של וויסקי הסמוכה ללובלין, שם עסק בהדפסת ספריו. בשנת תרס"ו החל להתכונן לעלייתו לארץ ישראל, וחיבר ספר בשם "קץ הפלאות" על הגאולה. בשנת תרס"ז עלה יחד עם שתי בנותיו הצעירות והתגורר בעיר העתיקה. בהמשך עבר לשכונת בתי נייטין הסמוכה למאה שערים והתפלל בבית הכנסת החסידי בבתי אונגרין. בהתחלה הצניע את שמו, אך לאחר תקופה התגלתה זהותו, והוא הוכר כרב ותלמיד חכם. בלוויתו השתתפו אלפים.

רבי אהרן רוקח, האדמו"ר מבעלז, התבטא על ספריו שהם גדושים ביראת שמים. רבו המגיד מטריסק אמר לתושבי ראחוב שבאו להתברך אצלו, שאינם צריכים לבוא אליו כשבעירם מתגורר רבי חיים ישעיה, שיכול לפעול שתתקבל תפילתם[2].

ספריו

בהיותו בגיל 27 חיבר את ספרו מסגרת השולחן. ספר זה הודפס בראשיתו במספר קונטרס כהשגות על קיצור שולחן ערוך של רבי שלמה גנצפריד. הרב גנצפריד תיקן בספרו על פי השגות הרב הלברסברג[3]. לאחר פטירת הרב גנצפריד, הדפיס את ספרו יחד עם הספר קיצור שולחן ערוך, בהסכמת רבי חיים אלעזר וקס ועוד. במהדורה זו הדפיס גם קונטרס "לחם הפנים" ובו פלפולי הלכה שדן עם רבני דורו ועם הרב גנצפריד. בהמשך הדפיס את ספרו ישועות חכמה עם פירוש "חוסן ישועות", ובו הוספות דינים והנהגות.

בספרו הוא מתבסס רבות על רבי שניאור זלמן מלאדי, בעל השולחן ערוך הרב. רבי ישראל מאיר הכהן ציטטו פעמיים ב"ביאור הלכה"[4].

הערות שוליים

  1. ^ הקדמת ספרו במהדורות הראשונות.
  2. ^ עדות ר' יצחק אורנשטיין. עלים לתרופה, בא תשע"ד.
  3. ^ במודעה בהמגיד תרמ"ד כתב הרב גנצפריד תודה לרב הלברסברג. כך גם במכתב לרב הלברסברג כותב שתיקן על פי דבריו וישמח לקבל קונטרסים נוספים ממנו.
  4. ^ סימן רי"ז ד"ה הנכנס לחנותו, סימן ער"ה ד"ה לאור הנר (הראשון).
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0