צביה שוויג
צביה שוויג (נכתב גם שויג, כ"ז בטבת תרס"ה, 4 בינואר 1905 – תשנ"ו,[1] 1996) הייתה מורה ישראלית להתעמלות, ריתמיקה, התעמלות יוצרת וריקודי עם, מלחינה ומשוררת שכתבה שירי משחק לילדים.
ביוגרפיה
שוויג נולדה בשם ציובה (צביה) דיקשטיין בעיירה פָּריץ' (פריצ'י (פול'); ביידיש: פּאריטש) שלגדות נהר בֶּרֶזינה, כ-100 ק"מ מבוברויסק, בפלך מינסק של רוסיה (רוסיה הלבנה), בתם של חיה פסיה ומאיר דיקשטיין.[2] עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נדדה המשפחה מזרחה עד העיר יקטרינבורג, בירת מחוז סברדלובסק שבחבל אורל. שם סיימה את לימודיה בסמינר למורים ומכון לכוראוגרפיה. ב-1922 עלתה לארץ ישראל עם הוריה ואחיה והשתקעה בירושלים. בארץ הוסיפה להשתלם בקורסים למחול, הייתה רקדנית ובהמשך מורה להתעמלות וריתמיקה בגני ילדים ובכיתות הנמוכות בבתי ספר יסודיים והדריכה בחוגי התעמלות יוצרת וריקודי עם. היא לימדה במשך עשרות שנים, ועד יומה האחרון, בגיל 90, המשיכה לקבל תלמידים בסטודיו שבביתה.[3]
באפריל 1928 נישאה לצלם שמואל יוסף שוויג. ב-1929 נולדה בתם, גְדוּלָה, וכעבור שלוש שנים נולד בנם, חנוך.
תוך כדי עבודתה הכוראוגרפית והמוזיקלית עם ילדים ואנשי חינוך חיברה עשרות שירי תנועה ומשחק ומערכונים, שאת רובם גם הלחינה. שיריה זכו לפופולריות, והיא פרסמה בכמה ספרים אותם, בלוויית תווים והדרכה בהתעמלות וריתמיקה.
בתה גְדוּלָה עוֹגֶן היא פסלת ואמנית קרמיקה, שבשנים 1965-1980 כיהנה כראש המחלקה לקדרות ב"בצלאל".
אחיה מרדכי אבניאל (דיקשטיין) היה אמן ועורך דין. אחותה רוזה הייתה אשתו של נגן כלי הקשה בתזמורת הפילהרמונית הישראלית ואספן הבולים ישראל סגל.
פרסומיה
ספרים
- שירי משחק ומחול: לגני הילדים ולכתות א-ד; עורך: אוריאל אופק; המנגינות: פנינה לנדנר (בן-ארצי), צביה שויג; עורך המנגינות: יוסף הדר; ציורים: אריה קמחי, ירושלים: קריית ספר, 1966. (תווים) (כולל הנחיות לביצוע הריקודים)
- מחזות ושירים לילדים; ציור התווים: יוסף מרטון, רמת גן: מסדה, 1972. (תווים) (התוכן: צביה שויג, "הסביבון"; "חג האביב"; "זהירות ילדים"; "בובה מירי"; "רופא בבית"; "תזמורת בובות"; הרועה שר לשה".- צפורה פליישר, "משחק החנוכה"; "ריקוד הליצנים"; "חג אביב בגן"; "שיר הדבורים"; "שיר ערש לבובה"; "צבעים אהובים"; "עיר שלום ירושלים".- נילי דרורי, "הפרפר")
- ארבע עונות השנה: לגני הילדים וכתות א-ד; עורך מוזיקלי: צבי בן-פורת; איורים: בני עדן; שרטט תווים: יוסף מרטון, תל אביב: אור תו, 1976. (תווים) (קול ללא ליווי) (כולל הנחיות לביצוע)
- התעמלות וריתמיקה: בשיר תנועה ומשחק לגני הילדים ולכיתות א-ד; איורים: הדס בר-יוסף; כתיבה גרפית של התווים: י’ מרטון; עריכת הספר: ברונו ריינהרדט, תל אביב: אור-תו, 1977. (תווים) (קול ללא ליווי) (כולל מערכי שיעור)
- לגן לגנון: לילד הגדול והקטן; כתיבה גרפית של התווים: י’ מרטון; ציורים: הדס בר-יוסף; עריכת הספר: ברונו ריינהרדט, תל אביב: אור תו, 1979. (תווים) (קול ללא ליווי) (שירים ומשחקי תנועה לגילאים הרכים של ילדי הגן) (התוכן: א: משחקי תנועה ומשחקי חקוי לעופות וחיות; ב: שירים לכל עת)
- 12 רקודי ילדים: לגני הילדים ולכתות א-ד; ... עריכת הספר: ברונו ריינהרדט, תל אביב: אור-תו, 1982. (תווים) (קול ללא ליווי) (כולל מערכי שיעור והנחיות לביצוע הריקודים)
תקליט
- צביה שוויג, חתונה בגן החיות: פנטומימה בסיפור שיר ומשחק; מוזיקה עיבודים וניצוח: צבי בן-פורת; מספר ושר: אברהם פררה עם קבוצת ילדים, [ח"מ]: [צ. שויג], 1976. (40 דק')
קישורים חיצוניים
- צביה שוויג(הקישור אינו פעיל) באתר "ים הספר"
הערות שוליים
- ^ הקבר של צביה שוויג בבית הקברות בהר המנוחות, באתר BillionGraves.
- ^ מעט על הוריה ראו: אבא, יזכור: מאיר דיקשטיין ז"ל (שלושים לפטירתו), חרות, 6 באוגוסט 1957; אב"א אחימאיר, ימים נוראים, חרות, טורים 5–6, 19 בספטמבר 1958.
- ^ דליה קרפל, שמואל יוסף שוויג תיעד את המדינה דרך עדשה אוהבת, באתר הארץ, 11 ביוני 2010.
29540007צביה שוויג