צ'רניהיב

צ'רניהיב
Чернігів
	פוטומונטז' של צ'רניהיב
מדינה	אוקראינה
אובלסט	צ'רניהיב
תאריך ייסוד	907
שטח	79 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ צפיפות	1,547 נפש לקמ"ר (2005)
קואורדינטות	51°30′N 31°18′E / 51.5°N 31.3°E
	http://www.chernigiv-rada.gov.ua
	(למפת אוקראינה רגילה) קייב דניפרו אודסה לבוב דונצק חרקוב רוסיה בלארוס פולין ס. הו. רומניה מול. סר. הים; השחור; ים; אזוב; קרים צ'רניהיב

צ'רניהיב (אוקראינית: Чернігів) או צ'רניגוב (רוסית: Чернигов), ביידיש: טשרניגוב היא עיר בצפון אוקראינה, בירת מחוז צ'רניהיב. אוכלוסיית העיר מנתה בשנת 2015 294,552 תושבים^[1].

לעיר יש חשיבות רבה בהיסטוריה של רוס של קייב והעמים הסלאביים. היא הייתה העיר האוקראינית השנייה בחשיבותה ברוס של קייב ומושל העיר דאנילו כתב על מסעותיו לארץ ישראל ועליית הרגל לירושלים.

היסטוריה

העיר הוזכרה לראשונה בשם צ'רניגוב (Черниговъ) בחוזה בין רוס לבין ביזנטיון משנת 907. ממצאים ארכאולוגיים, בהם גם פריטים שמשויכים למאה התשיעית, מראים שבאזור הייתה התיישבות כבר במאה התשיעית. באותו אזור נמצא גם הקבר השחור, תל קבורה מהמאה העשירית.

העיר הייתה השנייה בחשיבותה ברוס של קייב, אחרי קייב עצמה. שליטיה נלחמו לעיתים קרובות עם שליטי קייב, ולעיתים אף הצליחו להשתלט על העיר הגדולה. תקופת הזהר של צ'רניגוב העתיקה, שבשיאה חיו בה 25,000 תושבים, נמשכה עד שנת 1239, שבה העיר נחרבה על ידי המונגולים בהנהגת באטו חאן.

העיר נכנסה לאזור שליטתה של הדוכסות הגדולה של ליטא ב־1353. במשך תקופה ארוכה השליטה בעיר עברה בין נסיכות ולדימיר, נסיכות מוסקבה, טטרים של קרים, והאיחוד הפולני-ליטאי שבשנת 1623 העניק לה את זכויות מגדבורג. ב־1635 העיר הייתה לבירת מחוז צ'רניהוב (Czernihów) הפולני. בתקופת פרעות חמלניצקי העיר הייתה מרכז הקוזקים שבהנהגתו.

כחלק מהסכם אנדרוסובו אשר נחתם בשנת 1667 בין רוסיה הצארית לבין האיחוד הפולני-ליטאי, הריבונות בעיר עברה לרוסיה, אך הקוזאקים קיבלו שלטון עצמי. עם הזמן השלטון העצמי נשחק והאזור הפך למחוז רגיל של האימפריה הרוסית, שמושלו מונה על ידי השלטון המרכזי.

בשנת 1919 התבסס בעיר השלטון הסובייטי ומשנת 1932 היא הוגדרה כבירת מחוז צ'רניהיב של אוקראינה.

יהדות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

משנת 1883 עד שנת 1925 כיהן הרב דוד צבי חן כרב העיר במקום אביו^[2]. תחת שלטון הקומוניסטים המשיכה קהילת צ'רניהיב לפעול במהלך שנות ה-20 תוך שקבלה סיוע מיהדות ארצות הברית לצורך אחזקת המקווה ובית הקברות היהודי^[3].