פרילוקי
 | |
| בית כנסת בפרילוקי | |
| מדינה |
 אוקראינה |
|---|---|
| אובלסט |
 צ'רניהיב |
| תאריך ייסוד | 1085 |
| אזור זמן | UTC +2 |
פְּרילוּקי (באוקראינית ורוסית: Прилуки) היא עיר באוקראינה במחוז צ'רניהיב על גדות הנהר אודאי, יובלו של הדנייפר. אוכלוסיית העיר: 64,000 תושבים (2001).
היסטוריה
העיר נוסדה ב-1085 בתקופת ולדימיר מונומך נסיך קייב. בשנת 1839 התגוררו בעיירה כ-2500 תושבים שהתפרנסו ממסחר בדגן בהמות ומשי[1]. בשנים 1802–1832 הייתה חלק ממחוז פולטבה באימפריה הרוסית.
יהדות
קהילה יהודית התקיימה בפרילוקי במאה ה-17 אולם היא נחרבה בפרעות ת"ח ות"ט. הקהילה הוקמה מחדש בתחילת המאה ה-19 ובשנת 1847 דווח על כ-2000 יהודים. בסביבות שנת 1900 מנתה הקהילה מעל 5000 נפש. למרות שרבים מיהודי פרילוקי, כמו זלמן אברהם וקסמן, הגרו ממנה לארצות הברית, הקהילה המשיכה לגדול ובשנת 1926 היו בפרילוקי כ-9000 יהודים שהיוו מעל 30% מהאוכלוסייה בעיירה. בתחילת המאה ה-20 היו בעיירה 8–9 בתי כנסת. היהודים התגוררו בחלקם בשכונות יהודיות ובחלקם בשכונות מעורבות עם לא יהודים, והתפרנסו בעיקר ממסחר וכבעלי מלאכה[2]. הבונד ארגן בעיירה הגנה עצמית יהודית והיו לו תומכים רבים[3].
במקום התקיימה ישיבה ובשנים 1900–1909 כיהן בה כרב יהודה ליב צירלסון[4]. החליף אותו הרב אברהם יהושע השל זמסקי[5].
בשנת 1915, בעת גירוש היהודים ממחוזות הספר בראשית מלחמת העולם הראשונה, הגיע גל של אלפי פליטים יהודים, שנמלטו בחוסר כל משאבלי, מקובנה ומשאר מקומות ויהודי פרילוקי נזדעזעו ונרתמו לפעולה למען הפליטים שנתקבלו על ידיהם בזרועות פתוחות. בין הפליטים היה הרב משה חסקין שגורש מקרקינובה ונתמנה בשנת 1919 לרב במרכז העיר וכיהן בתפקיד תחת הצקות הקומוניסטים עד שנת 1933[6].
ב-1919 עזבה קבוצת בחורים מפרילוקי את העיר ונסעה לאודסה. הם עבדו באחוזה שהקים האגרונום אברהם זוסמן והגיעו לארץ ישראל בדצמבר 1919, באוניה רוסלאן, שלימים כונתה "מייפלאואר של התנועה הציונית". בימי מלחמת האזרחים ברוסיה בין הקומוניסטים ללבנים, עברה העיר מיד ליד, ויהודיה עמדו בסכנת מוות ושוד, במיוחד תחת שלטונות סימון פטליורה והצבא הלבן של אנטון דניקין ("פרעות פטליורה"). בלילה בו נסוג צבא דניקין מפני הצבא האדום הם רצחו 27 יהודים. בשנים 1922-1923 כמעט ולא הייתה שום פעולה ציונית מאורגנת בפרילוקי. מספר נערים יהודיים, בני 16–17, בעלי הכרה לאומית, בהם יצחק אלחנן חסקין, פעלו במחתרת לגיוס בני נוער לפעילות ציונית וגייסו לשורותיהם למעלה ממאה חברים. הם הקימו קשר עם מרכזי התנועה בפולטאבה ובקייב ונסעו לשם כדי לקבל חומר לפעילותם ולקבל אליהם שליחים. כמה מהם הצטרפו לתנועת החלוץ.
לאחר כניסת הנאצים לפרילוקי הם העבידו את היהודים בעבודת פרך. לאחר זמן מה הם כלאו את כל היהודים באחד המבנים בעיירה ושרפו אותם חיים. לאחר מלחמת העולם השנייה שבו חלק מהיהודים שברחו מפני הצבא הגרמני לפרילוקי ובשנת 1959 היו בה כ-2200 יהודים שהיוו כ-5% מהאוכלוסייה. בית הכנסת האחרון בעיר נסגר בשנת 1961 בפקודת השלטונות[2].
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של פרילוקי- "פרילוקי", באתר JewishGen (באנגלית)
- מסע השורשים של ירון לונדון, מוטי קירשנבאום, 17 באוקטובר 2008, סרט של נענע 10, ביקור של ירון לונדון בפרילוקי
- פרילוקי (Priluki), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- פרילוקי במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)
- אלכסנדר קרוגלוב (רו'), פרילוקי, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1772–1773), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
- פרילוקי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Thomas Curtis, The London encyclopaedia, Oxford University, 1839, Vol XVIII, page 76
- ^ 2.0 2.1 Priluki, Ukraine, JewishGen site
- ^ Jonathan Frankel, Prophecy and Politics: Socialism, Nationalism, and the Russian Jews, 1862-1917, Cambridge university Press, 1984, page 332
- ^ י"א תמוז: 65 שנה למותו של הרב יהודה לייב צירלסון, חב"ד און ליין
- ^ Chester G. Cohen, Shtetl Finder, heritage books, 1989, page 77
- ^ כלכלת שביעית, הרב משה חסקין, בהקדמה
32797635פרילוקי