פרשת אום אל-חיראן
בליל 18 בינואר 2017, נערך מבצע לפינוי והריסת בתים בכפר בדואי בלתי מוכר אום אל-חיראן, בנגב. במהלך המבצע שוטרים פתחו בירי לעבר רכב שבו נהג תושב הכפר, יעקוב מוסא אבו אל-קיעאן. לאחר הירי הרכב פגע בשוטרים שאבטחו את הפינוי. שוטר אחד נהרג ושוטר נוסף נפצע באורח קל. נהג הרכב נורה בידי שוטרים אחרים, נמנע ממנו טיפול רפואי, והוא מת בשל איבוד דם.
משטרת ישראל הודיעה כי מדובר בפיגוע דריסה, אחרים הציגו גרסה לפיה הנהג נפגע מירי, איבד שליטה על רכבו שהידרדר באיטיות, ופגע בשוטרים בשגגה. האירוע נבדק במח"ש ופרקליט המדינה פסק שאין חשד לעבירה פלילית מצד השוטרים שהרגו את אל-קיעאן, אולם לא הכריע בשאלה האם היה מדובר בפיגוע. שופט בית המשפט העליון עופר גרוסקופף העיר ב-2021 על הפרשה: "אם לא ניתן להכריע במידה גבוהה של ודאות שפעל בכוונת מכוון, הרי שמשמעות הדברים היא כי מבחינה משפטית יעקוב אבו עלקיאן ז"ל היה ונותר חף מפשע".[1]
התקרית
ב-18 בינואר 2017 החל פינוי של חלק מבתי אום אל-חיראן, בהשתתפות שוטרים רבים. במהלך ההכנות לפינוי התושבים והריסת המבנים אירעה תקרית שבה נדרסו שוטרים על ידי מכוניתו של יעקוב מוסא אבו אל קיעאן, מורה למתמטיקה תושב הכפר. אחד השוטרים, ארז עמדי לוי, נהרג, אחר נפצע ונהג המכונית נורה ומת.[2] בסרטון שצולם ממסוק משטרתי נראית המכונית נוסעת באיטיות, ושוטר בצד הדרך יורה מספר יריות. מיד אחר כך המכונית מאיצה לעבר שוטרים שנמצאים בהמשך הדרך ופוגעת בהם.[3]
האירוע הוגדר על ידי המשטרה כפיגוע דריסה, בידי "מחבל תושב האזור, פעיל התנועה האיסלאמית"[4] והיא פרסמה שהירי הראשוני היה באוויר. אדם שהיה במקום העלה אפשרות שהדריסה התרחשה לאחר שהנהג נפגע ואיבד שליטה על רכבו.[5] נתיחת גופתו של הנהג העלתה כי הוא נפגע מקליע בחזה ומקליע בברך ימין.[6] על פי דיווח בערוץ 10 הוא מת מדימום פנימי שנמשך 20–30 דקות,[7] במשך פרק זמן זה לא טופל אבו אל קיעאן.[8][9]
בעקבות התקרית
באותו יום התייחסו לתקרית השר לביטחון פנים גלעד ארדן ומפכ"ל המשטרה רוני אלשיך כפיגוע טרור, ואף טענו לקשר בין אבו אל קיעאן לארגון דאעש.[10] גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התייחס לאירוע כפיגוע דריסה.[4][11]
השבת גופת הנהג למשפחה עוכבה, בנימוק של חשש ל"פגיעה של ממש בסדר הציבורי". נטען כי למחרת האירוע הסכימה המשטרה למסור מיידית את הגופה, אך בכפוף לתנאים שישמרו על הסדר הציבורי. אלא שהמשפחה לא הסכימה לתנאים, בהם מועד קצוב להלוויה, הגבלת כמות המשתתפים וללא נאומים פוליטיים. לאחר שישה ימים פסק בג"ץ לשחרר את גופתו של הנהג לקבורה ללא תנאים.[12][13]
מחקירת האירוע עולה כי אל קיעאן לא קיבל טיפול רפואי מהשוטרים ומהצוות הרפואי במקום. בדו"ח המכון לרפואה משפטית נכתב כי הוא מת מאיבוד דם עשרות דקות אחרי הירי, ושאף גורם רפואי לא קבע את מותו.[14]
מיד לאחר האירוע ניתחה הסוכנות לארכיטקטורה פורנזית בגולדסמית'ס, אוניברסיטת לונדון, את האירוע.[15] התחקיר הראשוני השווה את הסאונד שהוקלט על ידי הצלמת קרן מנור, ששהתה במקום בזמן האירוע, לבין הצילום התרמי שצולם ממסוק משטרתי ושוחרר לתקשורת. התחקיר העלה שבניגוד לגרסת המשטרה, הירי הראשוני לא כוון לאוויר אלא לעבר הרכב של אבו אל-קיעאן, עוד לפני הדריסה, ושאבו אל-קיעאן נורה שוב לאחר עצירת הרכב.[16] בעניין טענות המשטרה שאבו אל-קיעאן האיץ את רכבו לעבר השוטר ארז לוי כדי לדרוס אותו, הסוכנות לארכיטקטורה פורנזית ואקטיבסטילס העלו כי לנוכח המדרון התלול במסלול שבו נע הרכב לא היה צורך ללחוץ על דוושת ההאצה כדי להאיץ. הסוכנות פרסמה מסקנות דומות שוב ביוני 2019, הפעם תוך כיול של ממצאיה עם סרטונים ממצלמות גוף שנשאו השוטרים.[17]:
כחודש לאחר האירוע התפרסם בכמה כלי תקשורת כי מחקירת המחלקה לחקירות שוטרים, שעדיין לא הסתיימה, עולה שההתנהלות של המשטרה באירוע מצביעה על "כשל תפקודי חמור", וכי סביר שהתאונה לא הייתה אירוע של פיגוע חבלני.[18][19] באותה עת הגדיר השר ארדן את התקרית כ"אירוע קשה ומצער" שנהרג בו אזרח.[20] אמנם בסוף דצמבר 2018 אמר ארדן שוב שלתחושתו יש הסתברות גבוהה שהדריסה הייתה פיגוע.[21]
ב-28 בפברואר 2018 שלח ראש מח"ש, אורי כרמל, לפרקליט המדינה שי ניצן מכתב שבו כתב, בין היתר "עמדתי היא שיש בסיס עובדתי ומשפטי איתן לקביעה כי התנהגות הנהג המנוח הייתה תמימה, ונבעה מאובדן שליטה ברכב, כאשר אין יסוד סביר לחשד שהוא בקש לבצע פיגוע".[22]
ב-1 במאי 2018 פרסם פרקליט המדינה שי ניצן את החלטתו לסגור את התיק נגד השוטרים שירו באבו אל-קיעאן ולא לנקוט בהליכים פליליים משום שפעולתם נבעה מתחושה של סכנת חיים. הוא העביר לטיפול פיקודי או משמעתי את הבדיקה האם נפלו ליקויים מקצועיים בהתנהלות השוטרים היורים, אם נפל פגם בטיפול הרפואי באל קיעאן ועוד. עוד פרסם ניצן כי לא ניתן להכריע ברמה גבוהה של ודאות האם אל קיעאן התכוון לבצע פיגוע, או שהוא איבד שליטה על כלי הרכב בעקבות הירי.[23] משפחתו של אבו אל קיעאן עתרה לבג"ץ נגד החלטתו של פרקליט המדינה לסגור את התיק, אך עתירתה נדחתה.[1]
ביוני 2018 פורסם כי רכז של השב"כ חיבר דוח ששלל את האפשרות של פיגוע מתוכנן, והעריך כנמוכה את האפשרות של פיגוע ספונטני. השב"כ לא אימץ את עמדתו וקבע שלא ניתן לדעת האם היה מדובר בפיגוע. עוד פורסם שלדעת ראש מח"ש והמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים הסבירות שמדובר בפיגוע קלושה.[24][25]
בספטמבר 2020 פרסם עמית סגל כי בנובמבר 2017, לאחר שמפכ"ל המשטרה רוני אלשיך תקף את המחלקה לחקירות שוטרים בפרשה, הורה פרקליט המדינה שי ניצן לראש המחלקה אורי כרמל, שלא להגיב למתקפות. לדברי סגל, אף שניצן סבר שהתנהגותו של אלשיך הייתה "שערורייתית", עמדתו הייתה שטיהור שמו של אל-קיעאן יגרום לערעור האמון במשטרת ישראל, יזיק לאינטרסים של מדינת ישראל ויועיל "למי שרוצה ברעת מערכת אכיפת החוק. ודי לחכימא". בתגובת הפרקליטות נטען שהוראתו של ניצן לכרמל נבעה מכך שסבר כי "יחסים הולמים בין הרשויות אינן עולים בקנה אחד עם התקפות פומביות".[26][27] בעקבות הפרסום דרשה הרשימה המשותפת הקמת ועדת חקירה לבחינת הפרשה.
יום לאחר הפרסום התנצל ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בפני משפחת אל קיעאן על הצהרתו סמוך לאירוע, שיעקוב היה מחבל שביצע פיגוע דריסה. לדברי נתניהו, דבריו נאמרו בזמנם בהתאם למידע שמסרה ואימתה לבקשתו משטרת ישראל. נתניהו ליווה את התנצלותו במתקפה על המשטרה והפרקליטות.[28][27]הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה דחו את טענותיו של נתניהו כלפי הפרקליטות[29][30] גם נשיא המדינה רובי ריבלין, התייחס לפרשה ולפרסום, ואמר כי גם על ארגונים ממשלתיים מוטלת האחריות להתנצל. "גם אחרי שעובר זמן, ניתן לומר טעינו."[30]
ב-18 בספטמבר 2020 פרסם אבנר בן-זקן עדויות שלפיהן גורמי המודיעין שהיו בשטח טענו ברגעים הראשונים כי מדובר בתאונה טרגית. על-פי העדויות אלשיך טען באופן אינסטנקטיבי כי אל-קיעאן הוא איש דאעש ותבע להשתיק את הקולות שסברו אחרת.[31]
משה סעדה, שהיה סגן ראש מח"ש בעת התקרית, טען ביולי 2022 שהמפכ"ל אלשיך שיבש את חקירת השוטרים ושנמנעה חקירה יסודית של התנהלות המשטרה. סעדה ייחס את הגנת הפרקליטות על אלשיך לרצון להגן על תיקי נתניהו,[32] אך טענה זו נדחתה עוד בשנת 2020 על ידי נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, דוד רוזן.[33][34]
קישורים חיצוניים
מאמר המערכת, טרגדיה בנגב, באתר הארץ, 19 בינואר 2017- גיא פלג, הנתיחה קבעה: הנהג קיבל כדור בברך, באתר מאקו, 20 בינואר 2017
- יהושע בריינר, במח"ש קבעו שאבו אלקיען נהג במהירות של 10 קמ"ש - אך זה לא הספיק כדי לנקות את שמו, באתר הארץ, 3 במאי 2018
- אילנה קוריאל, מ"מחבל" ל"תושב": כך טוהר שמו של המורה מהדרום שנורה למוות, באתר ynet, 9 בספטמבר 2020
- עו״ד אורי כרמל, ניהלתי את חקירת מות אבו אל־קיעאן. הנה האמת, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2022
- רוני אלשיך, אורי כרמל, אתה לא סעדה. אל תצטרף לקמפיין להצלת נתניהו, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2022
- עו״ד עופר ברטל, כרמל מטעה, זו האמת לאמיתה בפרשת אום אל־חיראן, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2022
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 בג"ץ 1504/20 סארה אבו אלקיעאן ואחרים נ' פרקליט המדינה ואחרים, ניתן ב־20 באוקטובר 2021
- ^ ערוץ 7, התפרעויות בנגב שוטר נרצח בפיגוע דריסה, באתר ערוץ 7, 18 בינואר 2017.
- ^ שוטר ואזרח נהרגו בעימותים בפינוי אום אל-חיראן; מח"ש פתחה בבדיקה, באתר הארץ, 18 בינואר 2017.
- ^ 4.0 4.1 אילנה קוריאל, המשטרה: המחבל היה קשור לתנועה האיסלאמית, ייבדק קשר לדאעש, באתר ynet, 18 בינואר 2017
- ^ עדות על האירועים באום אל-חיראן באתר יוטיוב של שיחה מקומית
- ^ גיא פלג, הנתיחה קבעה: הנהג קיבל כדור בברך, באתר מאקו, 20 בינואר 2017; דליה מזורי, בניגוד לפרסומים: הנתיחה לא קבעה שהנהג לא ניסה לפגע, באתר nrg, ינואר 2017
- ^ ג'קי חורי, יהונתן ליס, הנהג הדורס מאום אל-חיראן נפגע משני קליעים - ברגל ובבית החזה, באתר הארץ, 20 בינואר 2017
- ^ זכרי, אלמוג בן (2017-11-21). "הפרקליטות החזירה את תיק אום אל-חיראן למח"ש להמשך חקירה". הארץ. נבדק ב-2019-02-10.
- ^ מסתמן: השוטרים לא יעמדו לדין בפרשת אום אל חיראן, באתר www.maariv.co.il
- ^ דריסת השוטר בדרום - השר ארדן בריאיון לחדשות 10: "חד משמעית מדובר בפיגוע", 18 בינואר 2017
- ^
ציוץ של בנימין נתניהו ברשת החברתית אקס (טוויטר), 18 בינואר 2017
- ^ תלם יהב ואיתמר אייכנר, בג"ץ אישר: גופת הדורס הבדואי תועבר לקבורה, באתר ynet, 23 בינואר 2017
- ^ אילנה קוריאל, הלוויה באום אל-חיראן: צירים נחסמו, המשטרה מתגברת כוחות, באתר ynet, 24 בינואר 2017
- ^ מחדל אום אל חיראן – תיעוד בלעדי: כך הופקר למוות האזרח יעקוב אבו אל-קיעאן, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
- ^ KILLING IN UMM AL-HIRAN, Forensic Architecture official website
- ^ ג'ון בראון (19 בינואר 2017) פרסום ראשון: ניתוח ויזואלי מערער את גרסת המשטרה על אירועי אום אל חיראן, אתר שיחה מקומית
- ^ יהושע (ג'וש) בריינר, שנתיים וחצי אחרי: פורסם תיעוד חדש מהתקרית באום אל-חיראן, באתר הארץ, 2.6.2019
- ^ התקרית באום אל חיראן נבעה מכשל משטרתי חמור", מעריב און ליין, 22 בפברואר 2017
- ^ יניב קובוביץ, אלמוג בן זכרי, מח"ש צפויה להודיע כי הדריסה באום אל-חיראן לא הייתה פיגוע, באתר הארץ, 22 בפברואר 2017
- ^ ארדן משנה גישה: הדריסה בנגב "אירוע קשה ומצער", 21 בפברואר 2017.
- ^ ארדן: לתחושתי יש הסתברות גבוהה שהדריסה באום אל-חיראן הייתה פיגוע, אתר הארץ, 4 בדצמבר 2018
- ^ אורי כרמל, תלונת שר המשפטים מיום 13.9.20 בנוגע לפרשת אום אל-חיראן, 25 בנובמבר 2020
- ^ טובה צימוקי ואילנה קוריאל, פרקליט המדינה סגר את תיק אום אל-חיראן: "לא ניתן להכריע בשאלה אם מדובר בפיגוע", באתר ynet, 1 במאי 2018
- ^ גידי וייץ, נציג שב"כ קבע: הדריסה באום אל־חיראן — כשל מבצעי של המשטרה ולא פיגוע, באתר הארץ, 10 ביוני 2018
- ^ גידי וייץ, פרקליט המדינה מנע חקירה של שוטר שהודה שירה באבו אלקיעאן לפני שהאיץ, באתר הארץ, 20 ביולי 2018
- ^ עמית סגל, חשיפה: ג'ודי מוזס, הרומן עם החוקר של שרה נתניהו - וטיוח ניגוד העניינים במערכת אכיפת החוק, באתר N12, 07/09/20
- ^ 27.0 27.1 N12 - שי ניצן: "אין לזה שום קשר לראש הממשלה", באתר N12, 2020-09-10
- ^ יעל פרידסון, אילנה קוריאל, נתניהו: מתנצל בפני משפחת אבו אל קיעאן. הפכו אותו למחבל כדי לפגוע בי, באתר ynet, 8 בספטמבר 2020
- ^ פרקליטות המדינה, שקר מול אמת, באתר פייסבוק, 9 בספטמבר 2020
- ^ 30.0 30.1 דניאל דולב וטל שלו, היועמ"ש לנתניהו: הטענות כי הפרקליטות קבעה כי אל-קיעאן מחבל - שקריות, באתר וואלה!News, 2020-09-09
- ^ אבנר בן זקן, פרשת דרייפוס הישראלית, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2020
- ^ עמית סגל, "אלשיך שיבש, ניצן טייח, מנדלבליט השקיף מנגד": בכיר מח"ש בריאיון בלעדי, באתר מאקו, 25 ביולי 2022
- ^ רוזן צוטט בבג"ץ 377/21 פלוני נ' נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות ואחרים, ניתן ב־26 ביולי 2022: "התכתובות אינן מלמדות על קשר בין ההחלטות שהתקבלו ו/או המחלוקות המקצועיות – שנתעוררו בפרשה בין מח"ש לפרקליט המדינה דאז – לענייניו של ראש הממשלה או לאופן ניהול תיקי חקירותיו. [...] בכל מקרה ברור לחלוטין, כי אין כל קשר בין חילופי הדברים הנ"ל לתיקי ראש הממשלה, וממילא לא להכרעה כלשהי בנוגע לאותם תיקים."
- ^ איתמר לוין, בג"ץ: אין יסוד לטענות סעדה בנושא אום אל-חיראן, באתר News1 מחלקה ראשונה, 26 ביולי 2022
34787134פרשת אום אל-חיראן