פרשת גיוס הנשים הישראליות לרשת ריגול איראנית
פרשת גיוס הנשים הישראליות לרשת ריגול איראנית היא פרשת מעצרם של ארבע נשים וגבר אחד מיוצאי איראן בישראל בחשד לריגול למען איראן. הפרשה נחשפה על ידי שירות הביטחון הכללי של ישראל בינואר 2022. עד לחשיפת הפרשה הנאשמים נכלאו בצינוק ונותקו מהעולם החיצון. נמנע מהם ליצור קשר עם עורכי דין ובני משפחותיהם, ולקרוביהם לא נמסרה סיבת המעצר. כל הנאשמים זוכו מלבד אחת שהורשעה בעברת מגע עם סוכן חוץ.
הפרשה
ניסיון גיוס
הגיוס הופעל באמצעות חשבון פייסבוק פיקטיבי של אדם בשם ראמבוד נמדר[1]. הלז התחזה ליהודי־איראני, בן לקבלן אמיד, המשווע לעלות לישראל. הוא פנה לעשרות אנשים באמצעות דף זה. בייחוד התמקד בנשים יהודיות יוצאת איראן שעלו לישראל, רובן ממשפחות מעוטות יכולת. הוא רכש את אמונן לאט לאט, באמצעות יצירת קשר ממושך. בשלב הראשוני הוא לא ביקש מהן דבר אלא התמקד בתיאור "חייו", כולל על חיי הקהילה היהודית ובית הכנסת אברישמי בו הוא כביכול מתפלל, וסיפר כי יש להם חברים משותפים. בשיחות בשפה הפרסית שילב גם מילים בעברית, כדי לשוות אמינות לסיפור הרקע שלו. עם התפתחות הקשר, קיבל מהן "ראמבוד" את מספר הטלפון האישי שלהן, והמשיך לשוחח עמן בשיחות צ'אט באמצעות אפליקציית "ווטסאפ". בכל העת הוא נמנע מלחשוף את פניו בשיחות וידאו מצולמות שניהל עימן, בטענה שהמצלמה שברשותו מקולקלת[2]. רק בשלב מאוחר יותר, כשהקשר התחזק, הוא ביקש מאותן נשים בקשות שונות. למשל, להעביר באמצעות חלקן כספים לישראל, בעבור נתח מסוים, או לצלם אתרים שונים.
פעילות
"ראמבוד" פנה למשתמשי פייסבוק רבים, וכנגד חמישה הוגשו כתבי אישום:
- אפסנה מזלומיאן, בת 47, אם לשבעה ילדים מכפר סבא. עלתה לישראל בגיל 17. אפסנה התבקשה לצלם אתרים בעירה כפר סבא וכן לצלם את בית הספר בו היא עובדת, אולם היא סרבה. דרך קרובת משפחה שלה, ראמבוד העביר כספים לישראל, לכאורה כטובה אישית. להפתעתה כשדודתה הגיעה לישראל, הוא ביקש שאפסנה תשמור לעצמה חלק מהכסף. זוכתה לאחר שהפרקליטות הודיעה שהיא חוזרת בה מכתב האישום.
- ח', אישה בת 57 מבית שמש, עובדת ניקיון למחייתה. עמדה בקשר עם "ראמבוד" במשך למעלה מארבע שנים. הוא ניסה להכיוון את בנה לשרת בחיל המודיעין, והיא שלחה לו תיעוד צבאי שלו ומדיה מטקס צבאי של בנה. לבקשתו, הקימה ד' מועדון של יוצאי איראן בבית שמש, במסגרת פעילות "קרן מיראז'", והעבירה לו את פרטי הישראלים הפעילים בו. בנוסף ניסתה להעביר לו צילומים של הקלפי, במהלך הבחירות לכנסת ה-23 וכן ניסתה לצלם את השגרירות האמריקאית בירושלים, אך נכשלה בשל עיכובה בידי מאבטחי המקום. רכישת אמצעים אלקטרונים והתקנת מצלמה נסתרת בחדר עיסויים בביתה. באמצעותם, הייתה אמורה לצלם את חברת הכנסת קטי שטרית מהליכוד[3][4], אליה התקרבה לבקשת ראמבוד, והעבירה לו מידע על הקשר ביניהן. עבור המשימות שביצעה עבורו קיבלה בסך הכל כ-5,000 דולרים[5].
- ד', כבת 50 מירושלים. ספרית במקצועה. במסגרת הקשר העביר לה ראמבוד 1,240 דולרים אוסטרליים וביקש להשתתף עימה במיזמים עסקיים ומיזמי צדקה בישראל במימונו[5]. באוקטובר 2022 ד' זוכתה על ידי בית המשפט אשר קבע כי מדובר באישה תמימה שלא פעלה נגד ביטחון ישראל[6].
- בני זוג מחולון, הורים ל-3 ילדים. בני הזוג ידועים בקהילה הפרסית בחולון ושידרו במספר תחנות רדיו ייעודיות של הקהילה בישראל. האם, ס', אף התראיינה בתקשורת הממוסדת בישראל נגד משטר האייתולות וגם בעלה התבטא נגדו בחריפות. המפעיל שלה, ראמבוד, שלח לה מידע כי פרטיה פורסמו באיראן, והיא הוגדרה כ"אויבת המדינה" בצירוף מסמך שכביכול חתום על ידי בכיר איראני. ראמבוד נתן לה תחושה שהיא מתקדמת בתחקיר עיתונאי אותו היא תשדר ברדיו, ובכך רכש את אמונה והמשיך להפעיל אותה. היא שלחה לו תמונות של קניון חולון ושל שגרירויות שונות בישראל. בעקבות זאת היא הואשמה במסירת ידיעה העלולה להיות לתועלת האויב ולבעלה, שהסיעה אותה לשגרירויות, יוחסה עבירה של סיוע למסירת ידיעה. באוגוסט 2022, בעת שהייתה נתונה במעצר בית, אושפזה ס' במצב אנוש לאחר שניסתה לשים קץ לחייה באמצעות בליעת כדורים[7].
מעצר
ב-24 בנובמבר 2021 בשעות הבוקר המוקדמות אנשי שב"כ פשטו על בתיהם של חמשת החשודים, עצרו אותם, ביצעו חיפוש ותפסו את כל המכשירים האלקטרוניים שלהם. המעצר הותר לפרסום בינואר 2022. חשיפת הפרשה הותירה הלם בקהילה הפרסית בישראל. מבחינה חברתית, חברי הקהילה הביעו תחושה שמסביב רואים בהם כ"מרגלים בפוטנציה"[8][4]. ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט התייחס למקרה ואמר כי ניסיונותיה של איראן מתרחבים גם למאמצי השפעה על אזרחי ישראל, על החברה הישראלית, לזריעת קיטוב ומחלוקת, לערעור של היציבות הפוליטית בישראל ולפגיעה באמון הציבור בשלטון[9]. נגד כל החמישה הוגשו כתבי אישום לבית המשפט המחוזי בירושלים בעבירה של מגע עם סוכן חוץ. מתוקף החלטת בית המשפט ובהתאם לצו איסור פרסום שניתן לבקשת סניגוריהם של החשודים נמנע פרסום שמותיהם, למעט אחת שהסכימה לחשוף את עצמה.
משפט
חמשת העצורים הועמדו לדין בבית המשפט המחוזי בירושלים. באוקטובר 2022 זוכתה נאשמת ראשונה, ד'.[10] בינואר 2023 פרקליטות המדינה חזרה בה מכתב האישום שהוגש נגד אפסנה מזלומיאן.[11] באוגוסט 2023 זוכו עוד נאשם ונאשמת, ורק נאשמת אחת הורשעה במגע עם סוכן זר.[12]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אלעד שמחיוף, "אחד ביום": הנשים שנלכדו ברשת האיראנית, באתר מאקו, 12 באוקטובר 2022
הערות שוליים
- ^ עמוד הפייסבוק של ראמבוד נמדר
- ^ לילך שובל, הותר לפרסום: איראן גייסה אזרחיות ישראליות שריגלו עבורה, באתר ישראל היום, 12 בינואר 2022
- ^ בנצי רובין, מתי ברנהרט, הח"כית חושפת: מרגלת איראנית פנתה אליי, באתר "סרוגים", 12 בינואר 2022
- ^ 4.0 4.1 חופית כהן-אולאי, חשיפת הריגול לטובת איראן: "פתאום מסתכלים עלינו כמרגלים פוטנציאליים", באתר mynet חולון, 21 בינואר 2022
- ^ 5.0 5.1 הותר לפרסום קטי שטרית היתה מטרה: שב"כ חשף פעילות איראנית לגיוס אזרחיות ישראליות, באתר כיפה, 12 בינואר 2022
- ^ יאיר איזנברג, זוכתה אחת הנאשמות בפרשת הריגול האיראני: "לא עשתה דבר", באתר מאקו, 3 באוקטובר 2022;
ת"פ (ירושלים) 43479-12-21 מדינת ישראל נ' פלונית, ניתן ב-3 באוקטובר 2022 - ^ ברהנו טגניה, אחת הנאשמות בפרשת הריגול למען איראן ניסתה לשים קץ לחייה - בעלה מאשים את השב"כ, באתר מאקו, 11 באוגוסט 2022
- ^ אביבית מיסניקוב, "בושה לקהילה שלנו": ישראלים ממוצא אירני בהלם מחשיפת רשת הריגול, באתר מאקו, 12 בינואר 2022
- ^
ראש הממשלה בנט בהתייחסות לחקירת השב"כ והמשטרה בדבר גיוס אזרחיות ישראליות ע"י גורמי מודיעין איראניים, סרטון בערוץ "IsraeliPM", באתר יוטיוב (אורך: 01:02)
- ^ גלעד כהן, עולה מאיראן שהואשמה במגע עם סוכן חוץ - זוכתה: "לא עשתה דבר נגד המדינה", באתר ynet, 3 באוקטובר 2022
- ^ גלעד כהן, ריגול לאיראן? הפרקליטות חזרה בה מכתב אישום נגד אישה שנחקרה בשב"כ, באתר ynet, 25 בינואר 2023
- ^ ynet, זיכויים בפרשת הריגול לאיראן: "לא הייתה כוונה לפגוע במדינה", באתר ynet, 9 באוגוסט 2023
37931827פרשת גיוס הנשים הישראליות לרשת ריגול איראנית