LIGO

המחשה דו־ממדית של גלי כבידה מתפשטים במרחב־זמן כתוצאה ממערכת כוכבים בינארית

LIGO, ראשי תיבות של Laser Interferometer Gravitational-Wave Observatory, הוא ניסוי בפיזיקה, אשר מנסה לגלות גלי כבידה באופן ישיר.

מטרת LIGO היא לחזות ישירות בגלי כבידה שמקורם ביקום. ב־1916, הייתה תורת היחסות הכללית של אלברט איינשטיין הראשונה לחזות גלים אלה, כאשר הטכנולוגיה הנדרשת כדי לאתרם לא הייתה קיימת. גלי כבידה נצפו בעקיפין כאשר הפולסר הבינארי PSR 1916+13 נצפה, מה שזיכה את ראסל אלן הולס וג'וזף הוטון טיילור בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1993.

הניסוי החל בשנת 1992 על ידי קיפ תורן ורונלד דריוור מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה, וריינר וייס מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, כפרויקט משותף. הפרויקט ממומן על ידי הקרן הלאומית למדע (NSF). הפרויקט נחשב כגדול וכשאפתני ביותר אי פעם במימון הקרן, כאשר נכון לשנת 2002, הושקעו כ־365 מיליון דולר.

ה־LIGO Scientific Collaboration) ,LSC) היא קבוצה גדולה של חוקרים, כ־600 אנשים מכ־40 מוסדות, המנתחים את הנתונים מ־LIGO ומגלאים אחרים, על מנת לפתח גלאי רגיש יותר בעתיד.

צמד גלאי הענק ששימש בפרויקט בין השנים 2002–2010 פורק לאחר שלא גילה סימנים לקיומם של גלי כבידה.

צמד גלאים רגישים יותר, Advanced LIGO, הופעל בספטמבר 2015.^[1]

ב־11 בפברואר 2016 הודיעו מדעני LIGO שהצליחו לגלות ראיות לגלי כבידה.^[2] התגלית קיבלה את הסימון GW150914, קיצור של: Gravitational Wave 2015-09-14.

ב־15 ביוני 2016 הודיעו מדעני LIGO כי הצליחו לזהות עוד אירוע של גלי כבידה. הסיגנל נקלט ב־26 בדצמבר 2015, בשעה 3:38 (UTC). אירוע זה התרחש בעקבות מיזוג של שני חורים שחורים, בעלי מסות של 14.2 מסות שמש ו־7.5 מסות שמש, במרחק של 1.4 מיליארד שנות אור.^[3] תגלית זו קיבלה את הסימון GW151226.^[4]

פרס נובל לפיזיקה לשנת 2017 הוענק לשלושה ממדעני LIGO, ריינר וייס, בארי באריש וקיפ תורן, על תרומתם המכרעת בפרויקט LIGO ועל זיהוי גלי הכבידה. זאת פעם ראשונה בהיסטוריה שפרס נובל בתחומים המדעיים (פיזיקה, כימיה וכן פיזיולוגיה או רפואה) מוענק בתוך פרק זמן כה קצר מרגע התגלית שעליה הוא מוענק (התגלית התרחשה ב־15 ביוני 2016, פחות משנתיים מרגע התרחשותה ועד לפרס). על פי רוב, הפרסים בתחומים המדעיים מוענקים עשרות שנים לאחר התרחשות התגלית או ההישג.