ארמאן פלייר
| לידה |
מזין, לוט וגארון, המונרכיה של יולי  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
לאנה, לוט וגארון, הרפובליקה הצרפתית השלישית | ||||||
| |||||||
| |||||||
קלמנט ארמאן פלייר (בצרפתית: Clément Armand Fallières; 6 בנובמבר 1841 – 22 ביוני 1931) היה מדינאי צרפתי שהיה נשיא צרפת מ-1906 עד 1913.
קלמנט ארמאן פלייר היה סמל לרפובליקניזם ברפובליקה הצרפתית השלישית. הוא נולד למשפחה ממעמד הביניים בלוט-א-גרון והפך לעורך דין ופוליטיקאי רפובליקני. הוא מילא תפקידי שרים שונים והיה לזמן קצר ראש ממשלה ב-1883. הייתה לו גישה מתונה ורגישה לבעיה הדתית, אבל היה קשוח בהתמודדות עם אי שקט בעבודה. ב-1906 הוא הפך לנשיא צרפת, והביס את פול דומר. לפי דייוויד בל, היה לו כישרון לזהות כישרונות פוליטיים. הנשיאות שלו התאפיינה בהתנהגותו הגאונית והמרגיעה, מה שהפך אותו לדמות פופולרית. הוא הסתפק בכבוד הפרוצדורלי של נשיא חוקתי ונתן לשריו לקבל את ההחלטות. נשיאותו הדגישה את הרפובליקניות של הסנאט. היה לו הכבוד, אם כי לא הכוח, לעמוד בראש קואליציית השלטון השמאלנית המכונה "גוש השמאל".[1]
ראשית חייו
פלייר נולד ב-6 בנובמבר 1841 במזין שבמחוז לוט וגארון, צרפת, שם אביו היה פקיד השלום. הוא למד משפטים והפך לעורך דין ב-Nerac, החל את הקריירה הציבורית שלו שם כחבר מועצת העירייה (1868), לאחר מכן כראש העירייה (1871), וכראש המועצה הכללי של מחוז לוט וגארון (1871). בהיותו רפובליקני נלהב, הוא איבד תפקיד זה במאי 1873 עם נפילת טייר, אך בפברואר 1876 נבחר לסגנו של נרק. בלשכה הוא ישב עם הקבוצה הפרלמנטרית הרפובליקנית האופורטוניסטית, Gauche républicaine, חתם על המחאה ב-18 במאי 1877, ונבחר מחדש חמישה חודשים לאחר מכן.
ב-1880 הוא הפך לתת-מזכיר המדינה במחלקת הפנים במשרדו של ז'ול פרי (מאי 1880 עד נובמבר 1881). מ-7 באוגוסט 1882 עד 20 בפברואר 1883 היה שר הפנים, ובמשך חודש (מ-29 בינואר 1883) היה ראש ממשלה. משרדו נאלץ להתמודד עם שאלת גירושם של הטוענים לכס המלכות של צרפת, עקב הכרזתו של הנסיך נפוליאון (ינואר 1883).
קריירה פוליטית
פלייר, שהיה חולה באותה תקופה, לא היה מסוגל להתמודד עם סערת האופוזיציה, והתפטר כשהסנאט דחה את הפרויקט שלו. אולם בנובמבר שלאחר מכן, הוא נבחר כשר ההוראה הציבורי על ידי ז'ול פרי, וביצע רפורמות שונות במערכת החינוך.
הוא התפטר במרץ 1885, והפך לשר הפנים בקבינט של מוריס רובייר שנתיים מאוחר יותר. הוא החליף את התיק שלו בדצמבר בתיק של משרד המשפטים. הוא חזר שוב למשרד הפנים בפברואר 1889, ולבסוף השתלט מחדש על משרד המשפטים ממרץ 1890 עד פברואר 1892. ביוני 1890 המחוז שלו (לוט וגארון) בחר בו לסנאט ב-417 קולות מול 23. שם פלייר נשאר בלתי תלוי במאבקי המפלגה, אם כי שמר על השפעתו בקרב הרפובליקנים.
במרץ 1899 הוא נבחר לנשיא הסנאט, ושמר על תפקיד זה עד ינואר 1906, אז נבחר על ידי איגוד קבוצות השמאל בשני הלשכות כמועמד לנשיאות הרפובליקה. הוא נבחר בהצבעה הראשונה ב-449 קולות מול 371 ליריבו, פול דומר.
פלייר היה מתנגד בולט לעונש המוות והמיר את עונשם של אסירים רבים שנידונו למוות.
לאחר סיום תפקידו ב-1913 התגורר פלייר בלאנה, עד מותו ב-22 ביוני 1931.
הקבינט של פלייר, 29 בינואר 1883 – 21 בפברואר 1883
- ארמאן פלייר - נשיא מועצת השרים, שר החוץ הזמני, שר הפנים ושר הפולחן
- ז'אן ת'יבודין - שר המלחמה
- פייר טיראר - שר האוצר
- פול דבס - שר המשפטים
- פרנסואה דה מאהי - שר החקלאות ושר הצי והמושבות הזמני
- ז'ול דובו - שר ההוראה והאמנויות היפות
- אן שארל הריסון - שר לעבודות ציבוריות
- אדולף קושרי - שר הדואר והטלגרף
- פייר לגראן - שר המסחר
עיטורי כבוד
ספרד: הצלב הגדול של מסדר קרלוס השלישי, עם קולר, 19 ביוני 1905[2]
שוודיה: אביר המסדר המלכותי של השרפים, 27 באפריל 1906[3]
נורווגיה: הצלב הגדול של מסדר אולף ה"קדוש", עם קולר, 13 באוקטובר 1906[4]
סיאם: אביר מסדר בית המלוכה של צ'אקרי, 20 ביוני 1907[5]
רומניה: קולר של מסדר קרול הראשון, 1907[6]
בריטניה: השרשרת המלכותית הוויקטוריאנית, 29 במאי 1908
איטליה: אביר מסדר הבשורה ה"קדושה", 25 באפריל 1909[7]
מונקו: הצלב הגדול של מסדר שארל ה"קדוש", 27 באפריל 1909[8]
קישורים חיצוניים
- ארמאן פלייר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ David Bell, et al. eds. Biographical dictionary of French political leaders since 1870 (1990) p. 142.
- ^ "Real y distinguida orden de Carlos III". Guía Oficial de España. 1918. p. 211. נבדק ב-21 במרץ 2019.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "Kung. Svenska Riddareordnarna", Sveriges statskalender (בשוודית), 1915, p. 671
- ^ "Den kongelige norske Sanct Olavs Orden", Norges Statskalender for Aaret 1930 (בנורווגית), Oslo: Forlagt av H. Aschehoug & Co. (w. Nygaard), 1930, pp. 995–996
- ^ Royal Thai Government Gazette (14 ביולי 1907). "พระราชทานเครื่องราชอิสริยาภรณ์ มหาจักรีบรมราชวงษ์" (PDF) (בתאית). אורכב מ-המקור (PDF) ב-8 במאי 2019. נבדק ב-2019-05-08.
{{cite journal}}: (עזרה); Cite journal requires|journal=(עזרה) - ^ "Ordinul Carol I" [Order of Carol I]. Familia Regală a României (ברומנית). Bucharest. ארכיון מ-6 במאי 2021. נבדק ב-17 באוקטובר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Italy. Ministero dell'interno (1920). Calendario generale del regno d'Italia. p. 57.
- ^ "Journal de Monaco)" (PDF). gouv.mc (בצרפתית). 11 במאי 1909. נבדק ב-4 במאי 2023.
{{cite web}}: (עזרה)
38781238ארמאן פלייר