פרנסואה בושה

פרנסואה בושה (צרפתית: François Boucher;‏ 29 בספטמבר 1703 - 30 במאי 1770) היה צייר צרפתי.

חייו

פרנסואה בושה נולד בפריז לניקולאס בושה, שהיה דקורטור ובעל חנות לממכר חפצי אמנות ליד ארמון הלובר, ולמד מאביו את יסודות הציור והפיסול. ב-1720 שימש כשוליה אצל הצייר ז'אן פרנסואה למואן ואצל התחריטן לורנט קאר.

בושה הוכיח את כישרונותיו והתקדם מהר מאוד, וב-1723 זכה בפרס רומא. ב-1727 נסע לרומא, שם התחקה אחרי ציוריהם של רפאל ומיכלאנג'לו, אך התרשם בעיקר מציוריו של ג'ובאני בטיסטה טייפולו שעבד באיטליה באותה תקופה. ב-1731 שב לפריז, וב- 1733 נשא לאישה את ז'אן בוסו, ששימשה כמודל בסטודיו שלו.

בושה השתמש בנושאים מהמיתולוגיה יוונית ומהמיתולוגיה רומית, וב-1734 זיכה אותו הציור "רינאלדו וארמידה" בחברות באקדמיה המלכותית לציור ולפיסול. ב-1737, עם פתיחתו מחדש של הסלון בפריז, זכו ציוריו של בושה לפרסומת רבה. הוא הצטיין ברישומים ובציורים שנקנו על ידי אנשי האצולה על מנת לקשט את חדרי המיטות שלהם. ב-1742 צייר את "דיאנה מתרחצת" וב-1749 צייר ציורי סתיו וקיץ פסטורלי שבהם עצים, שדות, נחלים ושמים כחולים משמשים כרקע לדמויותיו המתוארות בצבעי פסטל בהירים. ציוריו התקבלו בביקורת נוקבת מצדו של הסופר והפילוסוף דני דידרו, שהיה גם מבקר אמנות נודע.

בושה עסק גם בדקורציה, בקישוט אולמות אופרה ותיאטרון, ובעיצוב דגמים של שטיחי קיר. ב-1755 מינה אותו המלך לואי החמישה עשר למנהל מפעל "גובלן" בפריז לייצור שטיחי קיר, שהיה בבעלות המדינה. בושה היה בן חסותה של מאדאם דה פומפדור, פילגשתו ויועצתו הראשית של המלך לואי החמישה עשר, שנודעה כפטרונית האמנות של תקופתה, ובמיוחד של סגנון הרוקוקו אשר בושה היה אחד ממייצגיו הבולטים. ב-1750- 1759 צייר בושה את דיוקנותיה של מאדאם דה פומפדור כשהיא לבושה בשמלות צבעוניות אופנתיות. היא העמידה לרשותו דירה בארמון הלובר, קיבלה ממנו שיעורים בחריטה, והתייעצה אתו בענייני הדקורציה של טירותיה ובנושאים הקשורים בעידוד האמנות. בושה קישט את ארמונות בית המלכות בורסאי, בפונטנבלו ובשואזי, התעשר אך המשיך לצייר. ב-1765 התמנה לצייר החצר של המלך לואי החמישה עשר.

בושה נפטר ב-1770 בסטודיו שלו בפריז, בעת שעסק בציור. משנודע לדידרו על מותו של בושה אמר הפילוסוף: "דיברתי בו סרה יתר על המידה. אני חוזר בי."

מציוריו החשובים

• רינאלדו וארמידה (1734)
• דיאנה מתרחצת (1742)
• סתיו פסטוראלי (1749)
• מארי לואיז או'מרפי (1752)
• מאדאם דה פומפאדור (1750 - 1759)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרנסואה בושה בוויקישיתוף

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23044476פרנסואה בושה