פריץ ביירליין
 | |
| פריץ ביירליין | |
| לידה |
14 בינואר 1899 וירצבורג, האימפריה הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
30 בינואר 1970 (בגיל 71) וירצבורג, גרמניה המערבית  |
| השתייכות |
האימפריה הגרמנית רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1917–1945 (כ־28 שנים) |
| דרגה |
 גנרל לוטננט (ורמאכט) |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד קורפוס אפריקה מפקד דיוויזיית הפאנצר ה-3 מפקד דיוויזיית פאנצר להר מפקד הקורפוס ה-53 | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
גנרל פריץ ביירליין (בגרמנית: Fritz Bayerlein; 14 בינואר 1899 - 30 בינואר 1970) היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
קריירה מוקדמת
ביירליין נולד ב-14 בינואר 1899 בוירצבורג, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1917 באמצע מלחמת העולם הראשונה התגייס ביירליין לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הרגלים ה-9. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטור צלב הברזל דרגה שנייה, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.
לאחר המלחמה הצטרף ביירליין לרייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. בשנת 1938 הועלה לדרגת מיור, ומונה לקצין מטה בדיוויזיית הפאנצר ה-3.
מלחמת העולם השנייה
עם פרוץ המלחמה מונה ביירליין לראש מטה דיוויזיית הפאנצר ה-10, ולחם עימה במהלך במהלך המערכה בפולין במסגרת קבוצת ארמיות צפון, ובמהלך המערכה על צרפת כחלק מהקורפוס הממונע ה-19 במסגרת קבוצת הפאנצר קלייסט. במהלך מבצע ברברוסה היה ביירליין ראש מטה ארמיית הפאנצר השנייה, ולאחר מכן מונה לראש מטה קורפוס אפריקה. ב-5 באוקטובר 1941 קיבל ביירליין על פעולותיו את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל, ובמהלך קרב אל עלמיין השני פיקד ביירליין למשך שבועיים על קורפוס אפריקה. ב-6 ביולי 1943 קיבל ביירליין תוספת עלי אלון לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל, וב-25 באוקטובר 1943 מונה למפקד דיוויזיית הפאנצר ה-3, שהייתה חלק מקורפוס הפאנצר ה-3 במסגרת הארמייה השמינית. ב-10 בינואר 1944 מונה ביירליין למפקד דיוויזיית פאנצר להר, ונשלח עימה לדרום צרפת בתחילת 1944, ולאחר מכן הועבר עימה להונגריה לאימונים נוספים, שם קלטה הדיוויזיה לתוכה את רגימנט הפאנצרגרנדיר (חי"ר משוריין) ה-901. במאי חזרה הדיוויזיה לצפון צרפת, בהמתנה לפלישה הצפויה של בעלות הברית. בעת הפלישה לנורמנדי, ב-6 ביוני, פאנצר להר הייתה חלק מהעתודה האסטרטגית המשוריינת של הגרמנים במערב (קבוצת פאנצר מערב), ואחת הדיוויזיות החזקות ביותר בצבא הגרמני, וכללה 14,634 איש, 109 טנקים, 40 תותחי סער, ו-612 זחל"מים - פי שניים ממספר הזחל"מים בדיוויזיות פאנצר רגילות. ב-8 ביוני היא הובהלה לקרבות כנגד התקדמות הכוחות הבריטים והקנדים לעבר קן (הקרב על קן). פאנצר להר ספגה אבדות כבדות במערכה בנורמנדי, וכמעט שהושמדה, ועד ראשית אוגוסט 1944 כללה רק כ-20 טנקים. ב-20 ביולי 1944 קיבל ביירליין תוספת חרבות לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל, ובספטמבר נשלחה הדיוויזיה בפיקודו לרענון ומילוי שורותיה, ובנובמבר הועברה לחבל הסאאר, שם סייעה לקבוצת ארמיות G שהייתה נתונה למתקפות כבדות מהארמייה השלישית של ג'ורג' פטון. בדצמבר נשלחה פאנצר להר צפונה, לקחת חלק במתקפה הגרמנית המתוכננת בארדנים (הקרב על הבליטה), וסופחה לארמיית הפאנצר החמישית. ערב המתקפה בארדנים, היא הייתה מתחת לתקן באנשים, בתותחים כבדים ובנגמ"שים, וכללה רק 63 טנקים ו-15 משחיתי טנקים. לאחר פתיחת המתקפה בארדנים היא תוגברה בגדוד משחיתי טנקים כבדים מדגם יאגדפנתר[1].
לאחר כישלון המערכה בארדנים, שם ספגה הדיוויזיה אבדות כבדות, פאנצר להר נלחמה בהולנד כנגד ההתקדמות של קבוצת הארמיות ה-21. ב-24 במרץ 1945 מונה ביירליין למפקד הקורפוס ה-53, ופיקד עליו עד סוף המלחמה.
לאחר המלחמה
ב-2 באפריל 1947 שוחרר ביירליין מהשבי. לאחר שחרורו התגורר בירליין בוירצבורג, וכתב ספרי היסטוריה צבאית, וב-30 בינואר 1970 מת, והוא בן 71 שנים.
קישורים חיצוניים
- פריץ ביירליין באתר lexikon-der-wehrmacht בגרמנית
הערות שוליים
- ^ Rickard, Nelson john. Advance and Destroy Patton as Commander in the Bulge, The University Press of Kentucky 2011, עמ' 39
