פרידריך וילהלם פון ארדמנסדורף

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה. הברון פרידריך וילהלם פרייהר פון ארדמנסדורף (גרמנית: Friedrich Wilhelm Freiherr von Erdmannsdorff‏; 18 במאי 1736 - 9 במרץ 1800) היה אדריכל ותאורטיקן גרמני בתחום האדריכלות, ואחד מהמייצגים הבולטים של האדריכלות הנאו-קלאסית בגרמניה.

חייו

ארדמנסדורף נולד בדרזדן לברון ארנסט פרדיננד ולאשתו הנרייטה מרגריט פון הסלר. לאחר שהשלים את לימודיו באקדמיית קווליאר בדרזדן (1750–1754) הוא החל ללמוד באוניברסיטת האלה-ויטנברג, שם פגש את הנסיך פרנץ פון אנהלט-דסאו, והחל לעבוד עבורו החל מ-1758. בהתאם לאידיאלים של עידן האורות רצה הנסיך להפוך את אדמותיו ל"ממלכת גן" (גרטנרייך) אחידה. בנוסף להגברת היופי של הנוף היו אמורים להיבנות מבנים רבים, כגון מקדשים וגשרים, שיהיו נגישים עבור כולם. הוא העסיק את ארדמנסדורף על מנת לבצע את התכנון של השטח.

בין 1761 ל-1775 הוא ערך סיורים רבים באיטליה, הולנד, אנגליה, צרפת ושווייץ, ובמהלכם ספג השראה לתכנון ממלכת הגנים של דסאו-ורליץ. הוא התלווה לנסיך, והכיר את סגנונם של האדריכלים הסקוטיים רוברט וג'יימס אדם, וצפה גם בסגנון הבנייה של האדריכל ויליאם צ'יימברס. בעת ששהה ברומא הוא התוודע להיסטוריון של תולדות האמנות.

האמנות והתרבות של אנגליה באותה תקופה השפיעו על ארדמנסדורף ועל הנסיך פרנץ. האדריכלות הפלדיאנית של אנגליה, ששורשיה הם בין היתר מהווילות הפלדיאניות בוונטו, באה לידי ביטוי ביצירותיו המאוחרות של ארדמנסדורף והייתה אחת ההשפעות החזקות על עבודתו לצד האדריכלות של עיצוב פנים מתקופת רומא העתיקה. הוא בנה את הבית הכפרי בוורליץ בסגנון זה.

למרות שארדמנסדורף העדיף את הסגנון האדריכלי הזה, הוא הקים מבנים גם בסגנון התחייה הגותית שהיה חביב על הנסיך פרנץ. בין היתר הוא המיר את ההשפעות שספג במהלך טיולו באנגליה לכדי מעשה במהלך בניית הבית הגותי באדמות ורליץ.

ב-1781, בעת שהותו באנהלט-דסאו, הוא נישא לווילהלמינה פון אהלימב. לזוג נולדו שתי בנות.

ב-1786 זומן ארדמנסודף על ידי המלך פרידריך וילהלם השני מפרוסיה, על מנת שיעצב מחדש את הקישוטים בחדרי השינה והעבודה שלו בארמון סנסוסי שבפוטסדאם, כמו גם בברלינר שטאדשלוס. הוא נשאר בברלין ובפוטסדאם עד 1789, והתמנה לחבר כבוד באקדמיה המלכותית לאמנויות ומדעים מכניים בברלין. מעבר לעבודתו זו הוא היה פעיל בברנדנבורג כיועץ בתחומי האמנות, תרבות וחינוך.

בין 1789 ל-1790 הוא התגורר באיטליה פעם נוספת, שם התוודע למספר ציירים ופסלים. לאחר טיול בוויימאר ב-1791 ביחד עם הנסיך פרנץ, הוא ביקר בחצרות המלוכה של גותה, קאסל וקרלסרוהה. ב-1796 הוא החל לעבוד בחברה בדסאו שמטרתה להפוך יצירות אמנות לפופולריות באמצעות תצריבים. בתקופה זו הוא גם הרצה בבית הספר לאדריכלות של ברלין, בו לימד בין השאר את פרידריך גילי, לימים מורו של קארל פרידריך שינקל.