פריאנה
פּריאֵנֶה (ביוונית עתיקה: Πριήνη – Priēnē, בטורקית: Prien), הייתה בעת העתיקה עיר באיוניה, בדרום-מערב אסיה הקטנה; נותרה כאתר עתיקות מעל עמק נהר מֶאַנדֳר, למרגלות הר מיקאלה (Mycale); סַמסוּן בטורקית).[1]
תולדות העיר
פריאנה נושבה עוד בסוף האלף השני לפני הספירה, והיא מוכרת בשמהּ מאגדות ומאירועים היסטוריים. ייסוד העיר מיוחס באגדות למלך אתונה, למלך תבאי ואף למלכוֹת האמזוניות. מושל פריאנה במאה השישית לפנה"ס היה הפילוסוף ביאס שנמנה עם שבעת חכמי יוון העתיקה. העיר נהרסה בתחילת המאה החמישית לפנה"ס בכיבושי הפרסים, והתאוששה אחרי ניצחונות אתונה וספרטה והשמדת הצי הפרסי ב-479 לפנה"ס וצורפה לברית האַטית-דֶלית. באמצע המאה הרביעית לפנה"ס נבנתה העיר מן היסוד באתרהּ הנוכחי. אלכסנדר מוקדון חיזק את מעמדה המדיני של פריאנה ומינה אותה לפקח על העיר מילטוס, שבה לא נתן אמון; הוא שהה בפריאנה זמן-מה ואף תרם לבניין מקדש אתנה במרומי העיר. פריאנה פרחה בתקופה ההלניסטית, ובמהלכה סופחה לממלכת פרגמון. היא נכבשה על ידי הרומאים במאה השנייה לפנה"ס והייתה לחלק מפרובינקיית אסיה (Asiana). בתקופה הביזנטית הייתה מושב בישוף. פריאנה נעזבה מתושביה אחרי הכיבוש הסלג'וקי.
ראשיתה של פריאנה הייתה במפרץ בחוף האיוני של הים האגאי, אך המפרץ הלך והתמלא בסחף, והים התרחק מנמל העיר כבר בתקופות ההיסטוריות.[2] מיקומה הראשון של פריאנה אינו ידוע וככל הנראה הועתקה ממקומה לא אחת בגלל השינויים בעמק נהר מאנדר, הצפותיו והתמלאותו בסחף, עד שנבנתה באתרהּ המוכר. האתר זוהה כעיר פריאנה ההיסטורית על פי מטבעות, חרסים וכתובות. למרות חפירות נרחבות לא נמצאו בה שרידים קודמים לאמצע המאה הרביעית לפנה"ס. גם המערך ה"היפודמי" המופתי שלה מעיד על בנייתה בתקופה זו. ירידתה של פריאנה כמרכז מסחר, המסתמנת כבר מתחילת התקופה הרומית, מיוחסת לניתוק נמֵלהּ מן הים הפתוח.
אתר פריאנה נסקר עוד במאה ה-18, ובשנות ה-70 של המאה ה-19 חפר בה האדריכל פּולאן (Richard Pullan) מטעם "אגודת הדילטנטי" האנגלית (Society of Dilettanti), שנטל עִמו לאנגליה כתובות, פסלים וחלקים אדריכליים. ב-1895 החלו חפירות שיטתיות באתר העיר מטעם המוזיאונים של ברלין, וב-1898 כבר נחשפו רוב חלקיה. ב-1904 פִרסם מנהל החפירות, הארכאולוג תאודור ויגאנד, דו"ח מקיף שלהן.[3] מאז נערכו בה מזמן לזמן חפירות, בעיקרן מטעם המכון הארכאולוגי הגרמני (DAI).
מתווה העיר
פריאנה בנויה במורד ההר בארבעה מפלסים מדורגים שנחצבו במדרונות ונשענו על קירות תֶמֶך.[4] העיר נחלקה לגושים מרובעים ומלבניים סדורים, במרווחים קצובים, מוקפים ברחובות שתי וערב המצטלבים בזוויות ישרות. רוב הגושים הכילו מבני מגורים. מבני הציבור מוקמו במרכז העיר, בשטחים נגישים לציבור. העיר הייתה מוקפת חומה שסובבה גם את האקרופוליס המבוצר המתנשא מעליה (פרט למקטעים המצוקיים), ובה שלושה שערים (שניים במזרחהּ ואחד במערבהּ). חלקהּ הבנוי של העיר תפס פחות ממחצית השטח התחום בחומות. פריאנה נהנתה מאספקה סדירה של מים שהובלו באמות ממעיינות הר מיקאלה וחולקו ברחבי העיר באמצעות צינורות חרס. ברחובות ובמעלי המדרגות הותקנו תעלות ניקוז [1]. בניגוד לרוב הערים מן העת העתיקה באסיה הקטנה, פסח על פריאנה שלב הבנייה הרומית, והעיר שימרה את המתווה ההלניסטי המדוקדק שלה.
אתרים מרכזיים
פריאנה מכונה "פומפיי של אסיה הקטנה" בשל מצב השימור שלה. הבולטים באתריה הם:
- התיאטרון מן המאה הרביעית לפנה"ס שנבנה בצלע ההר. האודיטוריום עוצב בצורת פרסה (היינו, היקפו היה גדול מחצי גורן). מעריכים שהכיל 50 שורות מושבים ונועד לכ-5,000 צופים. בשורה הראשונה, בחזית האורכסטרה, שרדו חמישה מושבי כבוד מהודרים ובמרכזם המזבח לדיוניסוס. הבמה (פרוסקניון) השעונה על 12 חצאי עמודים דוריים נשמרה בשלמותה.
- מקדש אתנה פוליאס, האלה מגינת העיר, נבנה עם הקמת העיר בתמיכת אלכסנדר הגדול.[5] תכנון המקדש מיוחס לאדריכל פיתיוס מפריאנה (אנ'), מיוצרי המאוזוליאום בהליקרנסוס. המקדש נבנה במרומי העיר, למרגלות האקרופוליס שלה, בסגנון איוני טיפוסי, מוקף שורת עמודים אחת: 11 עמודים בכל צד אורכי ו-6 עמודים בכל צד רוחבי. המבנה עבר שינויים בתקופה הרומית, ושימש בתקופה הביזנטית ככנסייה. המקדש התמוטט ברעידות אדמה. חמשת העמודים הבולטים באתרו הוצבו על כנם באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20.
- האגורה (כיכר העיר) הנרחבת מוקפת האכסדרות מוקמה בלב העיר. בצפונה, במפלס גבוה ממנה, נבנתה באמצע המאה השנייה לפנה"ס "הסטוֹאָה הקדושה" (אורכה 116 מ'), ובצדה המזרחי מוקמו מבני מועצת העיר.
- הבולטריון (bouleuterion), מושב מועצת העיר (boulē ביוונית), שהוא השמור ביותר בין אלה שנמצאו בטורקיה, נבנה בתחילת המאה השנייה לסה"נ והכיל למעלה מ-600 מושבים. במרכזו הוצב מזבח. לצדו נמצא בית מִנהלות העיר (prytaneion).
- הגימנסיון שבקצה הדרומי של העיר היה צמוד לאצטדיון. גימנסיון שני, שיועד לנערים צעירים, מוקם בצפון העיר.
מלבד מקדש אתנה היו בפריאנה מקדשים לזאוס, לדמטר, לאלה קיבֶּלֶה ולאלי מצרים. נמצאו בעיר שרידי כנסיות ביזנטיות וכן בית כנסת יהודי שאותר ברובע המגורים הדרומי-מערבי.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- דגם המשחזר את העיר פריאנה(הקישור אינו פעיל)
- שחזור העיר פריאנה בציור(הקישור אינו פעיל)
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ אתר העתיקות של פּריאֵנֶה נמצא בנפת סוֹקֶה (Söke) במחוז אַיידין (Aydin), (דרום מערב טורקיה), בגבולות הכפר גולובאהצ'ה (Güllübahçe)
- ^ מפת המפרץ של שפך נהר מיאנדר ושלבי התמלאותו בסחף (מסומנים בקווים דקיקים בצבע סגול)
- ^ Theodor Wiegand and Hans Schrader, Priene: Ergebnisse der Ausgrabungen und Untersuchungen in den Jahren 1895-1898, Berlin, 1904 (בגרמנית)
- ^ קיר התמך של מדרגת מקדש אתנה פוליאס
- ^ על פי כתובת ההקדשה (אנ') שנמצאה במקדש (אצורה במוזיאון הבריטי), ותרגומה: "אלכסנדר מקדיש את המקדש לאתנה פוליאס"
.jpg&action=edit&redlink=1){kind=link}
29500328פריאנה