פסאודו-מדע

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף פסאודו מדע)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פְּסֵאוּדּוֹ-מדע, פְּסוֹידּוֹ-מדע או פסבדו-מדע (מקור המילה "פסאודו" ביוונית עתיקה: "ψεύδω"- לבדות, לשקר, לכזב. באנגלית: Pseudoscience) מתייחס לגוף ידע או נוהג המתיימרים להיות מדעיים או להיתמך על ידי המדע, אך על-פי דעת עיקר הקהילה המדעית אינם עומדים בדרישות השיטה המדעית, בשל חוסר עקביות בשימוש בשיטות מדעיות, חוסר תקפות, חוסר תימוכין עובדתיים או חוסר סבירות, חוסר אפשרות להעמדה בניסוי מדעי, או חוסר בדברים אחרים הנדרשים למדע. פסאודו-מדע מאופיין בהיותו מטושטש, בעל סתירות, הגזמות בשימוש בטענות בלתי ניתנות להפרכה, הישענות יתר על הטיית אישור במקום ביצוע ניסויים קפדניים אשר ינסו להפריך את התאוריה, חוסר פתיחות של בחינת הנושא על ידי מומחים אחרים, וחוסר כללי בתהליכים שיטתיים כדי לפתח תאוריות באופן הגיוני.

על פי רוב תחום, מקצוע, או גוף ידע ייקראו "פסאודו מדעיים" כאשר הם מציגים את רעיונותיהם כתואמים את הכללים של מחקר מדעי, אך בפועל הם נכשלים בהצגת הדברים על פי כללים אלה[1]. העוסקים בפילוסופיה של המדע והיסטוריה של המדע העלו דרכים שונות להבדלה בין מדע לבין פסאודו-מדע, ולעיתים עשויה להיות ביניהם מחלוקת.

ישנם מבקרים של פסאודו-מדע הרואים בחלק או כל צורותיו בידור בלתי מזיק[דרוש מקור]. אחרים, כמו ריצ'רד דוקינס וקרל סייגן, רואים את כל צורות הפסאודו-מדע כמזיקות, בין אם הן גורמות נזק מיידי להולכים בעקבותיהן ובין אם לאו. בהתאם, מבקרים אלו רואים את הדבקות בפסאודו-מדע כנובעת ממגוון סיבות, החל בתמימות פשוטה ביחס לאופיו של המדע והמתודה המדעית, חשיפה רבה בתקשורת הפופולרית לפסאודו מדע, דרך אשליה עצמית, ועד הונאה מכוונת לטובת יעדים פוליטיים או כספיים.

סיווג פסאודו-מדע

כאמור, תורה מסוימת נחשבת לפסאודו-מדע כאשר מציגיה מחשיבים אותה כמדע, ולעומת זאת הקהילה המדעית שוללת אותה לחלוטין. הסיבות העיקריות לשלילת תאוריות וסיווגן כפסאודו-מדע הן:

  • טענה או תאוריה שלא נעשה ניסיון להפריכה תחילה בניסויים.
  • טענה או תאוריה שלא ניתן לאמתה או להפריכה (עקרון שפיתח קארל פופר).
  • טענה שאינה נתמכת בממצאים ניסויים (ניסויי הפרכה שלא צלחו).
  • טענה הסותרת תוצאות ניסויים מוכרות.
  • טענה לתוצאות שלא ניתן לחזור עליהן או לשחזרן בניסוי.
  • תוצאות שאינן נמסרות לביקורת עמיתים לפני פרסומן (מה שמכונה "מדע של מסיבת עיתונאים").
  • טענה שתאוריה מנבאת דבר שאינה מנבאת.
  • טענה שתאוריה מנבאת משהו שהוּראה כי אינה מנבאת.
  • הפרת כלל תערו של אוקאם, העיקרון ההיוריסטי של בחירת ההסבר הדורש את המספר הקטן ביותר של הנחות נוספות כאשר ישנו מספר רב של הסברים אפשריים (וככל שההפרה מופרזת יותר, כך גדלה הסבירות שמדובר בפסאודו-מדע).
  • העדר התקדמות והבאת ממצאים נוספים לחיזוק הטענות.

יש להבחין בין פסאודו-מדע לבין התגלות, תאולוגיה או רוחניות, משום שהראשון, בניגוד לאחרונים, טוען שהוא מציע תובנות ביחס לעולם הפיזי באמצעים מדעיים. אופני חשיבה המסתמכים על ה"על-טבעי" או מה שבא באמצעות "התגלות" אינם נחשבים לפסאודו-מדע, משום שהם אינם טוענים לכתר מדעיות וגם אינם ניצבים בסתירה לחשיבה המדעית המקובלת. גם ידע מקובל מעשי אחר שאינו נחשב מדעי לא ייחשב לפסאודו-מדע.

יש להבחין במטבע דומה גם בין פסאודו-מדע והכרזות מטעות במדע פופולרי, שבו אמונות נפוצות נחשבות למדעיות, אף שאינן כאלו. הנושא שנוי במחלוקת, עם זאת, משום שרבים סבורים כי מדע פופולרי מטשטש את הקו התוחם בין מדע לפסאודו-מדע אצל הציבור בכללו.

פסאודו-מדע מול פרוטו-מדע

חשוב להבחין גם בין פסאודו-מדע לפרוטו-מדע. פרוטו-מדע הוא מונח המשמש לעיתים לתיאור היפותזה שלא נבחנה באופן מספיק בשיטה מדעית, אך עולה במובנים אחרים בקנה אחד עם תחומי מדע קיימים או שהיא מציעה הסבר סביר לתוצאות שאינן עולות בקנה אחד עמם.

פסאודו-מדע, לעומת זאת, חסר באופן כללי ניסויים בכמות מספקת או שאינו ניתן לבדיקה ניסויית כלל, ותומכיו עיקשים בדעתם כי התוצאות המדעיות הקיימות, שאינן מחזקות את טענותיהם, שגויות כולן. פסאודו-מדע אינו מותאם בדרך כלל להליכים מדעיים רגילים כמו ביקורת עמיתים או פרסום בכתבי–עת מקובלים. במקרים מסוימים, שימוש במתודה מדעית לא יוכל להפריך היפותזה פסאודו-מדעית וכישלון כזה בהפרכת תאוריה שלא ניתן להפריכה יצוטט לעיתים קרובות כהוכחה לנכונותו של פסאודו-מדע מסוים.

עבור רוב אלו שאינם בקיאים בתחום, פרוטו-מדע ומדע "אמיתי" נראים דומים עד להטעות לפסאודו-מדע. ההבחנה הבסיסית והחשובה ביותר היא ניתנות לבדיקה. השערה כלשהי, מדהימה או לא קבילה ככל שתשמע, עשויה להיות מדע אם היא ניתנת לבדיקה. אם בדיקה כזו אינה אפשרית בתנאים סבירים, סביר להניח שמדובר בפסאודו-מדע.

כמובן שייתכנו מקרים בהם מושמעות טענות הפוכות, כאשר כל צד מציג בדיקות מדעיות (או "מדעיות"-לכאורה) לתמיכה בעמדתו. במקרה כזה, ההכרעה הופכת קשה עד למאוד. לדוגמה, גם מתנגדיו וגם תומכיו של פרוטוקול קיוטו על התחממות גלובלית מסתמכים על חוות דעת של מדענים הטוענות שהתחממות גלובלית קיימת או לא קיימת. שימוש כזה במדע לתועלת עמדות פוליטיות מכונה לעיתים "מדע זבל".

מקרים אחרים בהם מושמעות טענות שלדעת גורמים אחדים הן פסאודו-מדע הם, לדוגמה, מחקרים העוסקים בחיפוש או תקשורת עם חוצנים כמו פרויקט סט"י (SETI) לחיפוש אחר אינטליגנציה חוצנית, ופרויקט CETI לתקשורת עם אינטליגנציה חוצנית. מה שהופך את שני הפרויקטים למדע בעיני רוב המומחים הוא העובדה שפרויקטים מסוג זה אינם מתיימרים לידיעה כלשהי (במקרה זה, ידיעה שחוצנים קיימים או שתקשורת עמם אפשרית) אלא טוענים שישנה סבירות מסוימת, נמוכה ככל שתהיה, לקיומם. אמונה או סברה זו נבחנת לאור נתונים קיימים ועשויה להשתנות בהתאם להשתנות הנתונים העומדים לרשותנו או באמצעות ניסוי.

דוגמה לתחום חקר שיכול היה להיחשב פרוטו-מדע אך התברר כפסאודו-מדע הוא הדיקור הסיני, האקופונקטורה. הדיקור הסיני אינו פסאודו-מדע ממהותו, משום שטענותיו ניתנות לבדיקה מדעית. במהלך השנים, עם זאת, לא הצליחו הבדיקות המדעיות לאשר את רוב הטענות של העוסקים בדיקור. המשך התעקשותם של אלו על כך שישנה תמיכה מדעית בדיקור סיני מעידה ככל הנראה על–כך שמדובר בפסאודו-מדע.

בעיית התיחום

בעיית התיחום שבין מדע לפסאודו-מדע עומדת כאחד הנושאים המטרידים ביותר בפילוסופיה של המדע. הפוזיטיביזם הלוגי גורס כי רק קביעות המבוססות על תצפית אמפירית הן בעלות משמעות, ובמשתמע גורס כי כל קביעה המבוססת על אופן אחר של היקש או היסק, כולל קביעות מטאפיזיות הוא חסר משמעות.

קרל פופר דחה עקרון זה של הפוזיטיביזם הלוגי והציע במקומו את עקרון הניתנות להפרכה. עקרון זה עורר ביקורת מאנשים כמו תומאס קון, שטען כי ניתנות להפרכה לא שחקה תפקיד סיבתי משמעותי במעבר בין תאוריות מדעיות. אימרה לַקַטוֹש שהיה מתלמידיו של פופר הציע קריטריון נוסף על עקרון ההפרכה שמבחין בין תוכניות חקר פרוגרסיביות ודגנרטיביות.

טענה אחרת, הנפוצה בין תומכי פסאודו-מדע, מפקפקת אם בכלל ניתן להתוות קו ברור בין מדע לפסאודו-מדע באמצעות הצבעה על מקרים רבים בהם דיסציפלינות הנחשבות היום "מדע" הפגינו או מפגינות מגמות הנחשבות בעיני רבים לפסאודו-מדע כמו היעדר אפשרות לשחזור ניסויים (בגלל הכרח בכלים יקרים או לא ישימים) או היעדר יכולת להפריך תוצאות ניסוי. תומכי פסאודו-מדע מוסיפים ומצביעים על מקרים רבים (כגון גלילאו גליליי) לאורך ההיסטוריה שבהם מדענים הוקאו מהקהילה המדעית ואפילו נזרקו לכלא בגלל דעות שהיום הם הקונצנזוס.

דוגמאות של פסאודו-מדע

מספר רב של תורות פסאודו מדעיות נוצרו על מנת לתת בסיס לאמונות מיסטיות כמו קריאה בכף היד, לפילוסופיות מזרחיות כמו צ'י, וכן לאמונות דתיות שונות שאינן מתיישבות עם התפיסות המדעיות הרווחות.

מספר תורות הקרויות אנטומיה שטחית טוענות שצורות ויחסי גודל בגוף האדם מעידים על מבנים עמוקים יותר הנסתרים מן העין: הפיזיונומיה מבוססת על האמונה שחקר מראהו החיצוני של אדם, ובמיוחד פניו, מאפשר ללמוד על תוכן אישיותו, הפרנולוגיה טוענת כי ניתן לקבוע מאפייני אישיות ונטייה לפשיעה על בסיס צורת הגולגולת, והכירומנטיקה מתיימרת להעריך את אופיו או עתידו של אדם באמצעות 'קריאה' בכף ידו.

הביופוטונים היא תורה הטוענת שישנו מנגנון תקשורת בין תאים באמצעות אור ומתיימרת להיות המצע המדעי לצ'י. הויטליזם היא תאוריות הגורסות כי יש להבין ולהתייחס לחומר חי באופן שונה לחלוטין מחומר שאיננו חי. לדוגמה, חקלאות ביודינמית. השדות מורפוגנטיים טענה כי שדות מורפוגנטיים גורמים לדברים חיים לגדול או להתנהג בדפוסים שנקבעו על ידי יצורים שחיו קודם לכן.


טרנסמוטציות ביולוגיות היא השערתו של קורנטין לואיס קרברן כי יצורים יכולים להמיר אלמנטים כימיים, לדוגמה, נחושת לברזל.

לבסוף, ישנן תורות מיסטיות שונות כגון אסטרולוגיה, נומרולוגיה, קרטומנסיה (קריאה בקלפים), קריאה בכף היד, קריאה בקפה ותקשור המאפשרות כביכול פרוש המציאות וניבוי העתיד, ונחשבות לאמונות טפלות בקרב הקהילה המדעית. מבין העוסקים בשיטות הללו יש הטוענים שלשיטות הללו קיים ביסוס מדעי, וטענות אלו נחשבות על ידי הקהילה המדעית כפסאודו מדע.

תחומי ידע אחדים במדעי החברה עונים אף הם לקריטריונים של פסאודו מדע. שיטות פסיכולוגיות פרוידיאניות ובראשן הפסיכואנליזה, למשל, נטולות יכולת הפרכה או ניסויים עצמאיים בני שחזור, ולא ניתן להציב אמות מידה ברורות להצלחה או כישלון שמשמעו הפרכת התורה. יתרה מזאת, הפביכואנליזה היא מערכת שלמה שכל ביקורת עליה מקבלת פשר פנימי שמבטל את ערכה העצמאי. הפסיכואנליזה הפרוידיאנית, לדעת חוקרים רבים[2] אינה מתאימה לקריטריונים של פסאודו מדע, אם כי היו ממתנגדיה, כמו קרל פופר, שטענו כי מדובר בתאוריות פסאודו-מדעיות; הפסיכולוג ההתנהגותי פרדריק סקינר כינה את התחום מיסטיקה. פופר וסקינר טענו כי הפסיכואנליזה עוסקת בהשערות שלא יכולות להיות לעולם בנות בדיקה, ולכן הפסיכואנליזה אינה מדע.

תרבות פופולרית

תאוריות פסאודו-מדעיות זוכות לעיתים קרובות לבמה בסדרות טלוויזיה ובספרות, בעיקר אלו העוסקות במדע בדיוני. כך לדוגמה גישות פסאודו מדעיות כגון תאוריית חייזרים קדומים (שגדול תומכיה הוא אריך פון דניקן) הטוענות שהאלילים הם למעשה חייזרים בעלי טכנולוגיות מתקדמות אשר ביקרו בכדור-הארץ בימי קדם, היוותה את ההשראה לסרט סטארגייט ולסדרה שבאה בעקבותיו.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פסאודו-מדע בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Cover JA, Curd M (Eds, 1998) Philosophy of Science: The Central Issues, 1-82.
  2. ^ כמה דוגמאות לשימוש בשיטות אמפיריות בפסיכואנליזה: ועוד.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0