פישרס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פישרס
Fishers
דגל פישרס
דגל פישרס
בניין העירייה
בניין העירייה
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מדינה אינדיאנהאינדיאנה אינדיאנה
מחוז המילטון
שפה רשמית אנגלית
שטח 93 קמ"ר
גובה 249 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 76,794[1] (2010)
 ‑ צפיפות 883 נפש לקמ"ר (2010)
אזור זמן UTC -6
http://www.fishers.in.us/

פישרסאנגלית: Fishers) היא עיר במחוז המילטון שבמדינת אינדיאנה שבארצות הברית. העיר היא פרבר של בירת המדינה, אינדיאנפוליס ובעשורים האחרונים היא חוותה צמיחה משמעותית כאשר מספר תושביה גדל מ-350 ב-1963, ל-2,000 ב-1980, ל-7,200 ב-1990 ובמפקד האוכלוסין של 2010 נמנו בה כמעט 77,000 תושבים.

ב-2011 הוגדרה פישרס כעיר הטובה ביותר בארצות הברית למגורי משפחות על ידי רשת הטלוויזיה TLC וזכתה לתואר "קהילה ירוקה" על ידי איגוד הערים והעיירות של אינדיאנה.[2] פישרס דורגה על ידי רשת העיתונות CQ Press כעיר שבה שיעור הפשיעה הוא הנמוך ביותר בארצות הברית לשנים 2011 – 2012 בקרב הערים שגודל אוכלוסייתן נע בין 75,000 ל-100,000 תושבים,[3] דירוג שעליו היא שמרה גם בשנת 2013.[4] ב-2010 דירג המגזין Money את פישרס כשמינית ברשימת הערים שטוב לגור בהם.[5] באותה שנה הוכתרה פישרס על ידי המגזין ביזנסוויק כפרבר שהכי משתלם לגור בו וכעיר ה-11 ברשימת הערים הטובות ביותר לעבור עליהם של המגזין פורבס.[2] לאחר שב-2012 התקיים בעיר משאל עם על הפיכתה מעיירה לעיר, היא קיבלה מעמד של עיר ב-1 בינואר 2015.[6]

היסטוריה

המאה ה-19

בית קונר ב"ערבת קונר"

ב-1802 התיישב ויליאם קונר במקום בו שוכנת כיום פישרס. קונר בנה בקתה ותחנת סחר על גדת נהר וייט. האדמה שעליה הוא התיישב ידועה כיום בשם "ערבת קונר" (Conner Prairie) והיא מהווה אחד המוזיאונים להיסטוריה החשובים ביותר בארצות הברית.[7]

לאחר שאינדיאנה הפכה למדינה ב-1816 ולאחר ששבטי הלנאפי ויתרו על תביעותיהם באינדיאנה ובאוהיו לטובת ממשלת ארצות הברית בהסכם סט מרי ב-1818, החלו מתיישבים להגיע לאזור. במעמד חתימת ההסכם, שימש קונר כמתורגמן עבור צ'יף ויליאם אנדרסון, אביה של אשתו מקינג. ב-1823 הוקם מחוז המילטון וב-1825, לאחר שבירת אינדיאנה עברה מקורידון לאינדיאנפוליס, החלה הקהילה בפישרס להתפתח. לאחר המעבר, הקים ג'ון פינץ' טחנת קמח שהונעה על ידי סוסים, נפחיה ואת בית הספר הראשון באזור. בשנה לאחר מכן נבנתה טחנת הקמח הראשונה שהונעה במים.

ב-1826 נבנה ליד נהר וייט "בית השגריר" (Ambassador House) שניצב כיום בהצטלבות רחוב 106 ורחוב אלר.[8] מאוחר יותר נרכש הבית על ידי אדיסון ואינדיה האריס, שמונה לתפקיד שגריר ארצות הברית באימפריה האוסטרו-הונגרית על ידי הנשיא ויליאם מקינלי.[9] כיום שוכן בית השגריר בתחומי פארק המורשת של נהר וייט והוא עבר תהליך של שיפוצים ושימור.

ב-1849 החלה סלילתה של מסילת הברזל מאינדיאנפוליס לעיר פרו הסמוכה, כהרחבה של המסילה משיקגו.[10] מסילה זו היוותה אבן מושכת עבור אנשים לא מעטים והמקום היה ידוע בשם "המסוט של פישרס" (Fisher's Switch). ב-1872 הוסר הלוט מעל השלט על התחנה שנבנתה בהצטלבות המסילה עם רחוב 116 על ידי שאלתיאל פישר.[7]

המאה ה-20

ב-1908 שונה שם המקום מ-Fishers Switch ל-Fishers.

לאחר מותו של קונר ב-1855 הפכה החווה המשפחתית שלו למוקד משיכה. ב-1927 הציבה החברה ההיסטורית של מחוז המילטון ציון מיוחד על החווה. אלי לילי, שהיה אז בעל חברת תרופות גדולה, רכש את חוות קונר ב-1934 והחל לשפץ אותה. ב-1964 ביקש לילי מקולג' ארלהם לדאוג לחווה, שכיום ידועה בשם "ערבת קונר" (Conner Prairie).[11]

ב-1943 בנתה חברת המים של אינדיאנפוליס את מאגר גייסט במטרה למנוע מחסור במים במערכת המים העירונית. הם האמינו שנחל פול ונהר וייט לא יהיו מסוגלים לספק את הביקוש למים בעיר. בשנות השבעים של המאה ה-20 ביקשה החברה לשלש את גודלו של האגם, אך ב-1978 בוטלה התוכנית והחלה תנופת בנייה גדולה סביב לאגם.[12]

פישרס צמחה באיטיות וב-1960, כאשר תנועת רכבות המשא הצטמצמה, מנתה אוכלוסייתה 388 תושבים. שינוי התוואי של הכביש המדינתי מספר 37 אל עברה המזרחי של העיר והחיבור לכביש הבין-מדינתי מספר 69, הבטיחו את צמיחתה העתידית של העיר כמרכז מגורים ומסחר. עד מהרה הייתה פישרס לפרבר של אינדיאנפוליס הצומח במהירות. ב-1989 מנתה אוכלוסיית העיר 7,000 תושבים ואז נערך בה "פסטיבל החופש" (Freedom Festival) הראשון שמתקיים בה מאז כל שנה.

ב-1992 נפתח המרכז העירוני על שם תומאס א. וויבר שמשמש כמוקד האזרחי והממשלתי של העיר. המתחם משמש אכסניה לבניין העירייה, למפקדות המשטרה ומכבי האש, לבניין הדואר המרכזי, לבניין אספת המחוז, למרכז המבקרים וללשכת המסחר העירונית. בהמשך הוספו גם ספרייה ובניין משרד הרישוי של אינדיאנה.

המאה ה-21

במפקד האוכלוסין של שנת 2000 נמנו בפישרס כמעט 38,000 תושבים.[13] הדיור בר ההשגה, הכלכלה הצומחת והסמיכות לאינדיאנפוליס הצומחת במהירות ולכביש 69, גרמו לגידולה המהיר של פישרס. ב-2003 ביקשה העירייה מלשכת מפקד האוכלוסין של ארצות הברית לקיים בה מפקד אוכלוסין מיוחד כדי להעריך במדויק את הגידול המהיר של אוכלוסיית העיר מתחילת העשור. במפקד זה נמנו בעיר 52,390 תושבים, גידול של 38% מאז המפקד הקודם. מאז הוקדשו משאבים ממשלתיים רבים לבניין פארקים, לתחזוקת כבישים ולניהול יעיל של הצמיחה העירונית המהירה.

ב-2005, לאחר מחלוקת על ניהול בלתי יעיל לכאורה, התנתקה "ערבת קונר" רשמית מקולג' ארלהם והפכה לתאגיד נפרד.[14]

ב-2009 נכנעה קבוצת הלחץ של אזור המגורים של גייסט לאחר מאבק משפטי של ארבע שנים כנגד עיריית פישרס על סיפוח שלא מרצון של האזור שסביב לאגם. כך התאפשר לפישרס לספח את האזור על 2,200 יחידות הדיור שבו בינואר 2010 ולהתחיל בגביית המסים בו בשנה שלאחר מכן. מהלך זה הגדיל את אוכלוסיית פישרס בכ-5,500 תושבים והיא הפכה להיות העיר השמינית בגודלה באינדיאנה.[15]

ב-2012 בנתה עיריית פישרס שביל רב-תכליתי במרכז העיר ואמפיתיאטרון במרכז העירוני על שם תומאס א. וויבר. בנובמבר אותה שנה הכריזה העירייה על פרטי מיזם הפיתוח של לב העיר בתקציב של 33 מיליון דולר שהחל באמצע 2013 והושלם ב-2015.

המעבר למעמד של עיר

ב-1998 נדחתה במשאל עם ההצעה להפיכת פישרס מיישוב במעמד של עיירה ליישוב במעמד של עיר ברוב של 75% מתנגדים.[16]

ב-2008 החל קבוצה בשם CityYes לאסוף חתימות לעצומה לקיום משאל עם חוזר על שינוי מעמד העיר.[17] העירייה מינתה צוות חקירה של 44 אזרחים לבחינת היתרונות והחסרונות שבשינוי המוצע.

בדצמבר 2010 אישרה מועצת העיר את עריכתו של משאל עם בו הוצגו לציבור הבוחרים שתי שאלות: שאלה בדבר הפיכתה של פישרס מעיירה לעיר ושאלה בדבר כינון מבנה מסורתי של מנגנון הממשל העירוני, קרי, ראש עיר ומועצה נבחרים, או בחירת ראש עיר מקרב מועצה מורחבת של תשעה חברים. במשאל העם שנערך ב-6 בנובמבר 2012, אושר המעבר למעמד עיר והוחלט לכונן את שיטת הממשל על פיה ייבחר ראש העיר בבחירות כלליות.

ערים תאומות

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פישרס בוויקישיתוף

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0