פירמידת טרנסאמריקה

פירמידת טרנסאמריקה (באנגלית: Transamerica Pyramid) היא הבניין המוכּר ביותר בסן פרנסיסקו, ואחד מסמליה של העיר. הוא נבנה במקומו של מונטגומרי בלוק, שהיה הבניין הראשון בעיר שהיה חסין בפני רעידות אדמה ושהיו בו אמצעי בטיחות נגד שרפות. גובהה של פירמידת טרנסאמריקה 260 מטר ויש בה 48 קומות מסחר ומשרדים. הבניין נבנה בשנים 1969–1972, וכיום הוא הבניין ה-76 בגובהו בעולם. פירמידת טרנסאמריקה הייתה גורד-השחקים הגבוה ביותר ממערב למיסיסיפי עד 1974.

אף כי המשרד הראשי של תאגיד טרנסאמריקה (חברת ביטוח והשקעות) כבר אינו שוכן בבניין, הוא עדיין מזוהה עם החברה ומשולב בלוגו שלה. ב-1999 נרכשה חברת טרנסאמריקה על ידי חברת הביטוח ההולנדית AEGON, והיא בעלת הבניין כיום.

רקע

פירמידת טרנסאמריקה תוכננה בידי האדריכל ויליאם פריירה, למרות התנגדויות מרובות. מרגע הגשת התוכניות לבניין ב-1968 החלו להישמע התנגדויות מצד הציבור. רבים נרתעו בשל גודלו של הבניין וצורתו הפוטוריסטית (על פי התכנון המקורי נועד לקום באותו אתר בניין גבוה בהרבה, שאילו הוקם היה הבניין השני בגובהו בעולם). אלן ג'ייקובס, אחראי התכנון בעיריית סן פרנסיסקו, אף קרא לבניין "מבנה לא-אנושי". אבל ראש העיר ג'וזף אליוטו העניק את תמיכתו הנלהבת לפרויקט.

הפולמוס המשיך במהלך הבנייה: הכתב לענייני אדריכלות של הלוס אנג'לס טיימס כתב ב-1971 כי "זוהי אדריכלות אנטי-סוציאלית ברמתה הגרועה ביותר; זו צורה של אנרכיה ומפגע מהסוג שגדל בברקלי ובאוקלנד, בצדו השני של המפרץ." האדריכלים ענו במאמר תגובה: "אילו היה על כל הבניינים החדשים להתאים לגודלם ולסגנונם האדריכלי של הבניינים השכנים, ערינו היו כיום עדיין ערבוביה של בקתות חומר".

הבנייה בצורת פירמידה אינה משתלמת מבחינה כלכלית, כיוון שאינה מנצלת באופן מיטבי את שטח המגרש; השיקולים היו אסתטיים, וכן סביבתיים: האור והאוויר אינם נחסמים, ויכולים להגיע עד הקומות התחתונות.

המבנה

הבניין הוא פירמידה גבוהה בעלת בסיס ריבועי, ובחלקו העליון יש שתי "כנפיים" בשני צדדיו. הכנף המזרחית מכילה פיר מעלית (רק שתיים משמונה-עשרה המעליות בבניין מגיעות לקומה העליונה), והמערבית חדר מדרגות ופיר ליציאת עשן. בסיס הפירמידה הוא בן ארבע קומות, ונועד לעמוד בפני רעידות אדמה, שסן פרנסיסקו מועדת להן. בבניית הבסיס נעשה שימוש ב-12,233 מטר מעוקב של בטון ו-483 קילומטר של פלדת זיון. חזית הבניין מכוסה רסיסי קוורץ, מה שמעניק לה את צבעה הלבן. בסך הכול יש בפירמידת טרנסאמריקה 3,678 חלונות.

65 המטרים העליונים במגדל מהווים את החוד; בראש חוד זה יש ארבע מצלמות הפונות לארבע רוחות השמיים, והן מהוות "קומת תצפית וירטואלית". ארבעה מסכים במבואה מציגים 24 שעות ביממה את הנשקף מהמצלמות. מצפה שהיה בקומה ה-27 נסגר אחרי הפיגוע במגדלי התאומים, ו"המצפה הווירטואלי" החליף אותו. חוד הפירמידה מכוסה לוחות אלומיניום, ובחגים חשובים הוא מואר באור זרקורים לבן.