פטריות
 פטריות
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| על־ממלכה: | איקריוטיים |
| ממלכה: | פטריות |
| שם מדעי | |
 Fungi
| |
פטריות (שם מדעי: Fungi) היא ממלכה של אורגניזמים איקריוטים, כדוגמת השמרים והעובשים החד תאיים ופטריות הבסיסה הרב תאיות.
בניגוד לדעה הרווחת, הפטריות אינן צמחים ואינן בעלי חיים, אלא ממלכה טקסונומית בפני עצמה הנבדלת מאחרות בתכונות ניכרות רבות.
הפטריות אינן מבצעות פוטוסינתזה, ולכן נחשבות להטרוטרופיות. את מזונן הן מעכלות על ידי הפרשת אנזימי עיכול לסביבה ולאחר מכן סופגות את החומר המעוכל דרך שטח גופן. עד היום התגלו כ-100,000 מיני פטריות, וההנחה היא שקיימים אף יותר עקב גיוונם הרחב. בעקבות גיוונם ניתן למצוא פטריות בסוגי סביבות מחיה רבות ואף בסביבות הנחשבות קיצוניות.
התחום בביולוגיה העוסק בפטריות נקרא מיקולוגיה.
מבוא
לפטריות הרב-תאיות מחזור חיים הכולל שלב הפלואידי ודיפלואידי. מחזורי החיים של הפטריות מגוונים מאד ביחס להיותם תחת ממלכה אחת. על פי רוב, בשונה מבעלי חיים ומרוב הצמחים, השלב ההפלואידי הוא הדומיננטי, הוא מתחיל בנבג שנובט ומתפתח לקור, המורכב משרשרת תאים המשתפים את הציטופלסמה שלהם ובכך מאפשרים תנועה יעילה של נוזלים ומומסים באורכו של הקור. הקור מתפצל ומתפתח לתפטיר, מבנה המזכיר שורשי צמחים. המבנה הבולט והמוכר של פטריות נקרא 'כובע', ומתבטא רק בחלק קטן יחסית ממיני מהפטריות. הוא מהווה חלק הגוף הפורה שלהם, אשר מפריש נבגים ועליו מתבצעת הרבייה.
ניתן למצוא פטריות בסביבות מחיה שונות ומגוונות - במים, ביבשה, נישאות באוויר ואף כטפיליות על בעלי חיים או צמחים. רוב הפטריות מתקיימות בטווח טמפרטורות של 10–35 מעלות צלזיוס, אולם ניתן למצוא פטריות בטמפרטורות שמתחת ל-0 ובטמפרטורות של 60 מעלות. רוב הפטריות מעדיפות לחות גבוהה אולם יש כאלו המתקיימות אף בתנאי יובש קשים.
טקסונומיה
טרם מחקר מעמיק וריצוף דנ"א, הפטריות סווגו כצמחים, אך למעשה הפטריות אינן צמחים כלל אלא ממלכה נפרדת. כאמור, הן יצורים הטרוטרופיים, כלומר צורכים תרכובות אורגניות מהסביבה ולא פוטוסינתטיים. הפטריות מפרישות אנזימי עיכול לסביבה וסופגות חזרה את החומרים הדרושים להן מהסביבה. כמו כן יש לפטריות דופן תא עשוי כיטין (בשונה מצמחים אך דווקא בדומה לחלק נרחב מהחרקים) והן מייצרות תפטיר.
מבנה
בשלבי החיים השונים של הפטריה משנה המבנה שלה, ואף לעיתים קשה להצביע מתי פטריה בודדת אחת מפסיקה והשנייה מתחילה להתקיים. גופה של הפטרייה בנוי מרשת קורים הקרויה בעברית תפטיר.
בישראל 400 מיני פטריות כובע. הכובע הוא מבנה שייצר נבגים וגוף הפטרייה (התפטיר) מתפשט בתוך הקרקע או על ערמות חומר אורגני.
יש פטריות שגוף הרבייה שלהן תת-קרקעי (קרויות כמהין).
"אש השועל": פטריות מאירות
ערך מורחב – אש השועל
"אש השועל" (מוכרת גם בשמות "זוהר הפיה ו"אש הפיה") היא תופעת טבע שבה מפיקים מיני פטריות מסוימים אור עמום בגווני ירוק וכחול. זו מופקת מריקבון העצים עליהם הן שוכנות (הן מופיעות גם על גבי הקרקע או גזעים ישנים באזורים הלחים של היער). אש השועל מופיעה ביער כאשר מזג האוויר מתקרר עם בוא הסתיו (אצל רוב המינים).
רבייה
רביית הפטריות נעשית באמצעות תאים זעירים מיוחדים שמכונים נבגים. הם משתחררים מהצד התחתון של ה"כובע".
פטריות חד תאיות מתרבות בחלוקת התא לשניים או בהנצה- יצירת תא צדדי קטן.
פטריות שונות מקיימות שתי צורות של רבייה, רבייה זוויגית (מינית) ואל זוויגית. חלקן מקיימות רק צורה אחת של רבייה ורובן מקיימות את שתי הצורות. צורת הרבייה נקבעת לרוב על פי הקבוצה אליה שייכת הפטרייה ועל פי תנאי הסביבה.
נבג "הנופל" מהדפים (באזידיוספרה) מוציא קור ראשוני רב תאי הפלואידי (בעל סט כרומוזומים יחיד), כששני קורים נפגשים ומתרחשת פלאזמוגמיה (איחוי ציטופלזמות) נוצר קור משני, דו קריוני (בעל שני גרעינים). בסביבה לחה ייווצר במהרה תפטיר מפותח ואף גוף פרי (ספוריוקרפ) שכל תאיו דו קריוניים. בתאי הבסיסה (בעלי שני הגרעינים) שיתפתחו בדפי הכובע של גוף הפרי שנוצר תתרחש מיוזה (חלוקת הפחתה), ועקב כך יתקבלו 4 תאים הפלואידים. לאחר נדידת הגרעינים והתפתחות מבנה דמוי עוקץ (sterigamata), שבקצהו הבזידיוספרה שיכולה כעת להתפזר, יוכל המחזור להתחיל מחדש.
אופורטוניסטיות
רק כ-50–60 סוגים של פטריות חיות עם האדם בסימביוזה, ממש בתוך גופו או עליו. קבוצה מצומצמת זו של פטריות מחולקת לשלוש תת-קבוצות: שמרים, עובשים ודרמטופיטים.
פטריות אלו, החיות עם האדם בסימביוזה, הן אוֹפּוֹרטוּניסטיות: בדרך כלל הן אינן מזיקות לבריאות, אולם כשנפגעת המערכת החיסונית של האדם או נחלשת מסיבה כלשהי (למשל - עקב נטילת אנטיביוטיקה ופגיעה בחיידקים ה"טובים" המאזנים את כמות הפטריות), עלולות הפטריות להתרבות יתר על המידה ולפגוע במקומות שונים בגוף. הפטרייה קנדידה אלביקנס, לדוגמה, משגשגת בעיקר לאחר נטילת אנטיביוטיקה.
פטריות בשימוש רפואי
מלבד ניצול הפטריות למאכל, האדם עושה שימוש בפטריות מסוימות לטיפול במחלות כבר אלפי שנים. שימוש זה החל ברפואה הסינית, והוא נבדק במחקרים אקדמיים בעשורים האחרונים ונמצא יעיל בחלקם.
זני פטריות מסוימים, למשל שיטאקי, קורדיספס וגנודרמה הם בעלי תכונות רפואיות חיוביות, כמו חיזוק מערכת החיסון, איזון כולסטרול וסוכר בדם, ואף תכונות נוגדות סרטן. מחקרים אף הראו את יכולות הפטריות שיטאקי וקורדיספס להרוג תאים סרטניים.
זנים אלה אף מצויים בתוספי תזונה שונים.
הפנצילין, שמיוצר על ידי מין של פטריית עובש מסוג פניציליניום, מגן על פטריית העובש ואינו מזיק לאדם, לכן הוא משמש כתרופה נגד זיהום חיידקי.
הרעלים שבפטריות הרעילות מסייעים להן להתגונן מפני חיידקים.
פטריות חד תאיות- שמרים- משמשות להכנת מזון ומשקאות-השמרים, למשל, מפיקים אנרגיה באמצעות תסיסה כוהלית בה מתקבלים שני תוצרים סופיים: אתנול, אשר נמצא בכל המשקאות האלכוהוליים, ופחמן דו-חמצני, המשמש להתפחת הבצק באפיית לחם ומוצרי מאפה אחרים. עובשים, על אף שמעידים בדרך-כלל על התיישנות וריקבון של מזון, מצורפים לגבינות רבות ומקנים להן טעם ייחודי.
לעומתן יש פטריות שהאדם רואה כמזיקות:
- פטריות מסוימות הן רעילות לאדם ואכילתן עלולה לסכן חיים.
- פטריות מתפתחות על מזונות וגורמות לשינוי טעמם (לרוב לרעה) ולעיתים אף הופכות אותו לרעיל.
- פטריות מסוימות הגורמות להזיות רבות עוצמה (פטריות הזיה), רשומות בפקודת הסמים המסוכנים במדינות רבות כאסורות, ומוגדרות כסם מסוכן.
- פטריות שונות גורמות לנזקים בצמחים, כגון קימחון, פייחת, בוטריטיס ועוד, ועלולות לפגוע ביבולים חקלאיים.
בני אדם רבים אוהבים לעסוק בליקוט פטריות למטרת מאכל או כתחביב. עם זאת ראוי לציין כי אין סימנים מוגדרים לפטריות רעל ולכן חובה להגדיר את מין הפטרייה לפני השימוש בה.
הפטריות ביהדות
הפטריות מוזכרות בתלמוד יחד עם הכמהין. חכמי התלמוד עמדו על כך שהפטריות אינן צמחים, ולפי הגדרת הגמרא הן דבר ש"אינו נזרע ומצמיח"[1] ואינו יונק מהארץ, אלא מהאוויר[2]. מסיבה זו הן אינן חייבות בתרומות ומעשרות[1] וברכתן "שהכל נהיה בדברו",[3] שלא כצמחים שברכתם "בורא פרי האדמה". ואולם בדיעבד, אם ברך עליהם "בורא פרי האדמה", יצא ידי חובה.[4] לעומת זאת לעניין נדרים נחשבות גידולי קרקע. וכן לעניין דיני תולעים[5].
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פטריות |
שש דרכים בהן פטריות יכולות להציל את העולם, מתוך ועידת TED- אורן הוברמן, על מה פטריות חושבות?, באתר כלכליסט, 11 באוגוסט 2011
- צייד ללא שפיכות דמים - פטריות שדה ויער במערכת מן השדה
- דריה פלדמן, עודד ירדן ויצחק הדר, איתור גנים מפטריות לשיפור הפקת דלק ביולוגי, כתב העת אקולוגיה וסביבה, אוקטובר 2015
- צאלה קוטלר, "בישראל יש פטריות שלא יביישו את אירופה", באתר גלובס, 17 בנובמבר 2017
- דוגמאות למבנה הפטרייה, באתר פטריות בישראל
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 תלמוד ירושלמי, מסכת מעשרות, פרק א', דף ב' עמוד א', הלכה א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נדרים, פרק ז' דף נ"ה עמוד ב': "אמר אביי: מירבא רבו מארעא מינקי לא ינקי מארעא. והא על דבר שאין גדולו מן הארץ קתני? תני: על דבר שאין יונק מן הארץ".
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ עמוד ב.
- ^ ערוך השלחן, ר"ד, ס"ה; כף החיים, ר"ד, סק"ב
- ^ לשיטת הרמ"א יו"ד פד אך יש חולקים
