ממלכה (טקסונומיה)
| דרגה טקסונומית (טקסונומיה) |
|
דרגות המיון המקובלות של עולם הטבע. |
ממלכה היא כיום הרמה השנייה הגבוהה ביותר במבנה ההירארכי של מיון עולם הטבע (טקסונומיה).
מיון ליניאוס
המיון המדעי-הראשון שנקט גישה מדעית ושיטתית למיון היצורים החיים נעשה על ידי לינאוס, מדען שוודי בן המאה ה-18.
בהצעתו הראשונית (במאה ה-18) של המדען השוודי קארולוס ליניאוס (קארל פון לינה) למיון עולם הטבע נכללו שתי ממלכות:
עם הזמן התגלו יצורים[דרושה הבהרה] שאותם לא ניתן היה לשייך לאף אחת משתי ממלכות הללו, ונוצר הצורך להוסיף ממלכות נוספות.
מיון אמצע המאה ה-20
בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 היה מקובל למיין את היצורים בעולם הטבע לחמש ממלכות:
- מונרה (Monera) שכללה חיידקים וכחוליות.
- פרוטיסטה (Protista) שכללה חד תאיים כפרוטוזואה.
- פטריות (Fungi).
- צמחים (Plantae) שכללה גם כמה קבוצות של אצות.
- בעלי חיים (Animalia).
בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 שונה המיון ומרבית האצות הועברו לממלכת הפרוטוקטיסטה. המיון לחמש ממלכות נותר כקודם:
- מונרה (Monera) שכללה חיידקים וכחוליות.
- פרוטוקטיסטה (Protoctista) שכללה חד תאיים כפרוטוזואה ואצות.
- פטריות (Fungi).
- צמחים (Plantae) שכללה גם כמה קבוצות של אצות.
- בעלי חיים (Animalia).
מיון עדכני
שיטת המיון של ליניאוס מבוססת על דמיון בתכונות היצורים ובמראם. כיום, עם התפתחות הביולוגיה, הפכה שיטה זו למיושנת. שיטות מיון חדשות שהוצעו, מבוססות בעיקר על דמיון גנטי. כתוצאה מכך, קבוצות רבות של יצורים שנחשבו כיחידות עקביות, אינן עוד כאלה.
שיטות המיון המודרניות מחלקות את היצורים לשלוש על־ממלכות:
- חיידקים אמיתיים (Bacteria). יצורים חסרי גרעין.
- חיידקים קדומים (Archaea). יצורים חסרי גרעין.
- איקריוטיים (Eukaryota). יצורים בעלי גרעין.
האיקריוטיים עצמם ממוינים:
- ממלכת חד-תאיים כפרוטוזואה.
- ממלכת בעלי חיים (Metazoa).
- ממלכת הצומח (Viridiplantae).
- ממלכת הפטריות (Fungi).
- ממלכת אצות ה-a.c.כלורופיל ("Chromista").
עם זאת, עד עתה לא הצליחה אף שיטה לתפוס את מקומו של מיון ליניאוס הנפוץ והביולוגים עדיין משתמשים בה רבות.
31092633ממלכה (טקסונומיה)