פורטל:תנ"ך/פרשת השבוע/38
את עיקר הפרשה תופס תיאור מחלוקת קורח ועדתו ותוצאותיה. קורח בן יצהר בן קהת בן לוי, ועימו מאתיים וחמישים מנהיגים מבני ישראל ובהם דתן ואבירם בני שבט ראובן, קוראים תיגר על מנהיגותם של משה רבנו ואהרן הכהן. הם טוענים ”כי כל העדה כולם קדושים, ובתוכם ה', ומדוע תתנשאו על קהל ה'”.
משה מורה למורדים לקחת מחתות ולהקטיר בהן קטורת. ה' יראה מי מתוך כל האנשים הללו ישרת בקודש. ה' נראה אל כל העדה ומבקש להשמיד את העם כולו; אך משה ואהרן מתחננים לפניו: "האיש אחד יחטא, ועל כל העדה תקצוף?". בסופו של דבר פותחת האדמה את פיה ובולעת את קורח ומשפחתו ואת דתן ואבירם. שאר מקטירי הקטורת נשרפים באש שיצאה מאת ה'. משה מצווה את אלעזר בן אהרן לקחת את מחתותיהם ולעשות מהן ציפוי למזבח.
העם ממשיכים להתלונן למשה ולאהרן וקובעים: "אתם המיתם את עם ה'". בתגובה לכך פורצת מגפה בעם, ואהרן עוצר אותה על ידי הקטרת קטורת. כדי לחזק עוד יותר את בחירתו של אהרן מצווה ה' לקחת שנים עשר מטות, מטה לכל נשיא מנשיאי השבטים, ולשים אותם באוהל מועד. למחרת נתגלה כי מטהו של אהרן הוא היחיד שהעלה פרחים ושקדים. ה' מצווה לשמור על המטה ליד ארון הברית לעדות.
בהמשך הפרשה מובאים ציוויים הלכתיים, רובם קשורים לעניין הכהונה: ציווי על שמירת המקדש על ידי הלוויים ופירוט של מתנות הכהונה והלווייה, ובהן תרומה, ביכורים, חרמות, קורבן בכור, ותרומת מעשר.