פורטובלו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ביצורי החוף הקריבי בפנמה: פורטובלו ומצודת סן לורנסו

Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
הריסות הביצורים בפורטובלו
הריסות הביצורים בפורטובלו
מדינה פנמהפנמה פנמה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1980, לפי קריטריונים 1, 4
הערות אתר מורשת עולמית בסיכון מאז 2012
Ataqueportobelo.jpg

פורטובלוספרדית Portobelo; מילולית: נמל יפה) היא עיירת נמל השוכנת לחופו הדרומי של מפרץ בים הקריבי, ממזרח לפתחה של תעלת פנמה בצפון פנמה. כיום מתגוררים במקום פחות מ-3,000 תושבים, אך בעבר שכנה במקום אחת הערים החשובות באמריקה בתקופתה הקולוניאלית, והספרדים ניצלו את הנמל הטבעי בצפונו של מצר פנמה, כדי לשלוח לאירופה את אוצרותיה של אמריקה הדרומית.

היסטוריה

מפרץ פורטובלו התגלה על ידי כריסטופר קולומבוס ב-2 בנובמבר 1502 במהלך מסעו הרביעי. בשל יופיו של המקום העניק לו קולומבוס את שמו שמשמעותו "מפרץ יפה" (באיטלקית Porto Bello).

העיירה נוסדה ב-20 במרץ 1597 על ידי פרנסיסקו ולארדה אי מרקאדו (Francisco Velarde y Mercado) אשר העניק לה את השם סן פיליפה דה פורטובלו (San Felipe de Portobelo) לכבודו של מלך ספרד פליפה השני. החל מהקמתה ועד המאה ה-18 שימשה העיר כאחד מנמליו החשובים ביותר של צי האינדיאס והייתה נקודת ייצוא חשובה של כסף וזהב מאמריקה לספרד. הסחורה הועברה על גבי אתונות מחוף האוקיינוס השקט בדרומה של פנמה, ושונעה בסירות קטנות בנהר צ'ארגס (Charges) הסמוך. בפורטובלו היא הועברה לספינות המטען של הצי ונשלחה לאירופה. החל בתחילת המאה ה-17 ועד שנת 1739 נערכו בעיר ירידים ידועים שנמשכו עד ארבעים יום.

בשל הסחורה הרבה שעברה דרך העיר ואוחסנה בה, היא בוצרה כבר מימיה הראשונים. הביצורים נבנו בסגנון האדריכלות הצבאית הספרדית שהוכתב על ידי האדריכל האיטלקי באוטיסטה אנטונלי (Bautista Antonelli). אך ביצורים אלה לא עמדו לפורטובלו בשנת 1668, עת הנרי מורגן כבש ובזז אותה משך 14 ימים. במלחמת אוזנו של ג'נקינס נכבש המקום שוב ביום 21 בנובמבר 1739, הפעם בידי אדוארד ורנון. המחאה שנוצרה ברחבי האימפריה הבריטית בעקבות מלחמה זו, הביאה, בין היתר, לקריאת מספר מקומות באיים הבריטים ובשלוש עשרה המושבות על שמה של פורטובלו, ובהם רחוב פורטובלו בלונדון. בניית הביצורים ותחזוקתם נמשכו גם לאחר מכן, ובאמצע המאה ה-18 אופיין סגנון הבנייה במקום באדריכלות נאו-קלאסית. עם זאת, תוצאה נוספת של המלחמה ב-1739 הייתה שינוי במנהגי הסחר של הספרדים, שהחלו להשתמש בנתיב הימי סביב כף הורן, וכלכלת העיר נפגעה. העיר החלה מתאוששת רק לאחר פתיחתה של תעלת פנמה. ביצוריה של העיר הוכרזו בשנת 1980 כאתר מורשת עולמית, יחד עם מצודת סן לורנסו שממערב לה.

אתרי העיר

בין המבנים שהשתמרו בעיר נמנים מצודת "סנטיאגו דה לה גלוריה" (Fuerte de Santiago de la Gloria), מצודת היירונימוס ה"קדוש" (Fuerte de San Jerónimo), מצודת פרננדו ה"קדוש" (Fuerte de San Fernando) ומצודת פרננדינו ה"קדוש" (Fuerte de San Fernandino). עוד שוכנים בעיר כנסיית סן חואן דה דיוס (Iglesia de San Juan de Dios - כנסיית חואן ה"קדוש") ומנזר מסדר מריה (Convento de los Padres Mercedarios). בניין המכס (La Aduana) נבנה בין 1630 ל-1634 בסגנון אדריכלות הרנסאנס. הוא שימש לא רק לגביית המכס, אלא גם כמחסן וכמקום מגוריהם של המושל ושל פקידי המלך. כיום הוא משמש כמוזיאון.

העיר ידועה בפולחנו של פסל שחור של אותו האיש שגובהו 1.6 מטר השמור בה, והמכונה "ישו השחור מפורטובלו" (Cristo Negro de Portobelo). הרקע לתחילת הפולחן אינו ידוע בבירור, אך לפי המסורת הופיע הפסל בעיר ביום 21 באוקטובר 1658. לפי אחת המסורות הוא הופיע כדי להילחם בדבר שפשט באזור, ולפי מסורת אחרת, נקלעה הספינה שהובילה אותו לקרטחנה למזג אוויר רע, והיא לא הייתה יכולה לעזוב את פורטובלו עד שהפסל נותר בעיר. ה-21 באוקטובר הוא יום פולחנו של הפסל, וביום זה פוקדים את העיר עשרות אלפי מאמינים.

גלריה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פורטובלו בוויקישיתוף


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0