פונקציית החלוקה (תורת המספרים)

דיאגרמות יאנג של החלוקות השונות של המספרים 1 עד 8. כל הדיאגרמות באותו הצבע הן כל החלוקות האפשריות של מספר.

בקומבינטוריקה ובתורת המספרים, חלוקה של מספר טבעי היא הצגה שלו כסכום של חלקים, כמו $\ 5=3+1+1$. שתי חלוקות שההבדל היחיד ביניהן הוא סדר הרכיבים, נחשבות לאותה החלוקה. החלוקות מופיעות בתחומים שונים בקומבינטוריקה, כגון פולינומים סימטריים ותורת ההצגות של החבורה הסימטרית.

מספר החלוקות השונות של n נקרא פונקציית החלוקה של n, ומקובל לסמנו ב- $\ p(n)$. לדוגמה, החלוקות השונות של 3 הן $\ 3=2+1=1+1+1$, ושל 4 הן $\ 4=3+1=2+2=2+1+1=1+1+1+1$. מכיוון של- 4 יש חמש חלוקות, $\ p(4)=5$. עבור הערכים $\ n=1,2,...,10$, פונקציית החלוקה מקבלת את הערכים הבאים: $\ p(n)=1,2,3,5,7,11,15,22,30,42$. ערכי הפונקציה גדלים במהירות: $\ p(100)=190569292$, ואילו $\ p(1000)\approx 2.4\cdot 10^{31}$. ג. ה. הארדי וראמאנוג'ן הוכיחו ב- 1917 את הנוסחה האסימפטוטית $p(n)\sim {\frac {1}{4n{\sqrt {3}}}}e^{\pi {\sqrt {2n/3}}}$. לצורך כך השתמשו הארדי וראמאנוג'ן בתאוריה של תבניות מודולריות, שהם היו ממייסדיה, כשהמציאו את "שיטת המעגל" לצורך הערכת המקדמים של פונקציית תטא המתאימה לפונקציית החלוקה, $\ g(q)=\sum p(n)q^{n}=\prod _{m\geq 1}(1-q^{m})^{-1}$.

בין התכונות המפתיעות של פונקציות החלוקה אפשר למנות את הקונגרואנציות שגילה ראמאנוג'ן: לכל n, $\ p(5n+4)$ מתחלק ב-5. באופן דומה $\ p(7n+6)$ מתחלק תמיד ב-7, ו- $\ p(11n+6)$ מתחלק ב-11. תוצאות אלה קשורות במספרים מצולעים. מאוחר יותר התגלה גם שהמספרים $\ p(17303n+237)$ מתחלקים ב-13. בשנת 2000 הוכיח קן אונו שזהויות כאלו קיימות לכל מספר ראשוני ומספר שנים לאחר מכן תוצאה זו הורחבה לכל מספר שלם שזר ל-6.

פונקציה יוצרת

את פונקציית החלוקה חקר לראשונה לאונרד אוילר, שמצא עבור הפונקציה היוצרת שלה פירוק למכפלה אינסופית $\sum _{n=0}^{\infty }p(n)x^{n}=\prod _{k=1}^{\infty }\left(1-x^{k}\right)^{-1}$, צעד שבמידת מה נחשב לראשיתה של תורת המספרים האנליטית.

הפירוק פשוט להוכחה באמצעות הנוסחה לסיכום טור הנדסי:

$\prod _{k=1}^{\infty }\left(1-x^{k}\right)^{-1}=\prod _{k=1}^{\infty }\sum _{i=0}^{\infty }x^{ki}$

מספר הפעמים שהאיבר $x^{n}$ יתקבל בפתיחת המכפלה באגף ימין הוא בדיוק $p(n)$ מכיוון ש-i קובע באופן יחיד את מספר הפעמים שהמספר k מופיע בחלוקה נתונה.

מאותו הטעם, באופן כללי הפונקציה היוצרת של מספר החלוקות בהן מופיעים רק מספרים מקבוצה $A\subseteq \mathbb {N}$ הוא: $\prod _{k\in A}\left(1-x^{k}\right)^{-1}$.

באמצעות מניפולציה על הפונקציה היוצרת, נובעת ממשפט המספרים המחומשים נוסחת הנסיגה:

$p(n)=\sum _{k\in \mathbb {Z} \setminus \{0\}}(-1)^{k-1}\cdot p(n-p_{k})=p(n-1)+p(n-2)-p(n-5)-p(n-7)+p(n-12)+\ldots$

כאשר $p_{n}={\tfrac {3n^{2}-n}{2}}$ הוא המספר המחומש המוכלל ה-n-י. זהו סכום סופי, מכיוון ש-$p(0)=1$ (סכום ריק) ולכל k שלילי $p(k)=0$.

ראו גם

• משפט החלוקה של אוילר
• מספרי בל - ספירת חלוקות בהן זהות האיברים בכל חלק חשובה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פונקציית החלוקה בוויקישיתוף

• פונקציית החלוקה, באתר MathWorld (באנגלית)
• גדי אלכסנדרוביץ', חלוקות וההשערה של רמנוג'אן, באתר "לא מדויק", 29 ביוני 2011

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30145239פונקציית החלוקה (תורת המספרים)