פונולוגיה רומנית

ערך זה דן בפונולוגיה הסטנדרטית של השפה הרומנית (הקרויה גם "דאקו-רומנית") ובשינויים הפונטיים שעברה שפה זו בתהליך התפתחותה מהשפה הלטינית.

בתוך קבוצת השפות הרומאניות מערכת הפונמות בשפה הרומנית מתקרבת במידה הרבה ביותר לזו של השפה האיטלקית. הפונמות של השפה הרומנית כוללות שבע תנועות (vocală, plenison) ועשרים עיצורים (consoană, consonantă). התנועות קיימות גם בשאר השפות הרומאניות, פרט לתנועות המרכזיות /ɨ/, המסומנת באותיות î או â, ו/ə/ ‏ (CAPI) המסומנת באות ă והמשותפת עם הפורטוגזית.

ארבע חצי-תנועות (semivocală, semison) ‏ ([e̯], [j], [o̯] ו [w]) מרכיבות יחד עם תנועות מלאות שונים מספר רב של דיפתונגים וטריפתונגים. פונמות נוספות עשויות להופיע במילים שאולות. צביון מיוחד מהווה בשפה הרומנית וריאנט של חצי התנועה i (או "התנועה i הלא הברתית") המסומנת באלפבית הפונטי [^j] והנשמעת בקושי או כמו לחש והמופיעה כאות i בסוף המילים. (למשל בשם עיר הבירה București). היא דומה, למשל, להגה "j" במילה ההונגרית "kapj". צביון אחר הוא בהיגוי העיצור [h] שהיגויו נעלם בהרבה שפות רומאניות (כן קיימת למשל בספרדית, שם מופיע דווקא כאלופון אחר בהיגוי האות j) הנהגה בכמה צורות, הדומות למשל להיגוי [h] באנגלית או בהונגרית. כמו כן בשפה הרומנית מופיעים הדיפתונגים יוצאי הדופן /e̯a/‏ /o̯a/

תנועות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

• התנועה המלאה A מבוטאת כמו פתח.
• התנועה המלאה E מבוטאת כמו סגול.
• התנועה המלאה I מבוטאת כמו חיריק.
• התנועה המלאה O מבוטאת כמו חולם.
• התנועה המלאה U מבוטאת כמו שורוק.
• התנועה Ă מבוטאת כמו האות a במילה האנגלית about ‏([ə])
• האות Â מבוטאת כמו Ă סגורה יותר, כמו Ы הרוסית או I הטורקית. ([ɨ])
• האות Î מבוטאת בצורה זהה לאות Â.

תנועות
	אחוריות	כמעט אחוריות	מרכזיות	כמעט קדמיות	קדמיות
סגורות	u •		• ɨ		• i
כמעט סגורות
חצי סגורות
אמצעיות	‏o̞ •		‏ə		‏ • e̞
חצי פתוחות
כמעט פתוחות
פתוחות			• a̱

e

הסמל e באלפבית הפונטי משמש ברומנית לסימון התנועה המלאה [e] שהיא, תנועה קדמית, אמצעית, בלתי-מעוגלת. יש לציין כי בשפות אחרות e משמש גם לסימון תנועה קדמית, חצי-סגורה, בלתי-מעוגלת, שאינה קיימת בשפה הרומנית. סימון שתי תנועות אלה נובע מכך שאין שפה שבה יש הבדלה פונמית בין שתי התנועות. כשרוצים להבדיל בין התנועות, מסמלים את התנועה האמצעית ב-[e̞], סימון המראה על פתיחות רבה יותר של התנועה. דוגמאות לשימוש באות: egal /e'gal/אֶגַּאל (שווה), melc /melk/ מֶלְק (חילזון), mare /'ma.re/ מַארֶה (גדול). כמו במקרה התנועה i, אין בהיגוי התנועה e השתתפות של השפתיים.

התנועה e הופכת לחצי-תנועה [ě] רק לפני התנועות a ו-o ויוצרת דיפתונגים ea ו-eo

הפרדת תנועות

בשפה הרומנית יש היאטוסים של שתי תנועות, שלוש תנועות ואפילו ארבע תנועות, כשכל תנועה משתייכת להברה אחרת. הרצפים הארוכים נובעים בדרך כלל מצירוף קידומת הכוללת בעצמה היאטוסים, כמו -paleo או -neo למילים המתחילות בעצמן עם היאטוסים, כמו autocrație או eugenie, וכך נוצרו מילים דוגמת neoautocrație.

דוגמאות להיאטוסים בשפה הרומנית:

• /a.a/ כמו במילה contraatac.
• /a.e/ כמו במילה aer.
• /a.i/ כמו במילה aici. במקביל להיאטוס זה קיים גם הדיפתונג /aĭ/ כמו במילה mai.
• /a.u/ כמו במילה aur. במקביל להיאטוס זה קיים גם הדיפתונג /aŭ/ כמו במילה stau.
• /e.a/ כמו במילה real. במקביל להיאטוס זה קיים גם הדיפתונג /ĕa/ כמו במילה rea.
• /e.i/ כמו במילה leit. במקביל להיאטוס זה קיים גם הדיפתונג /eĭ/ כמו במילה lei.
• /e.o/ כמו במילה neon. במקביל להיאטוס זה קיים גם הדיפתונג /ĕo/ כמו בשם George.
• /e.u/ כמו במילה zmeură. במקביל להיאטוס זה קיים גם הדיפתונג /ĕu/ כמו במילה zeu.
• /i.a/ כמו במילה premia. במקביל להיאטוס זה קיים גם הדיפתונג /ĭa/ כמו במילה chiar.
• /i.e/ כמו במילה știe. במקביל להיאטוס זה קיים גם הדיפתונג /ĭe/ כמו במילה miel.
• /i.i/ כמו במילה ființă. במקביל להיאטוס זה קיים גם הדיפתונג /iĭ/ כמו במילה fii.
• /i.o/ כמו במילה pion. במקביל להיאטוס זה קיים גם הדיפתונג /ĭo/ כמו במילה ghiol.
• /i.u/ כמו במילה fiul. במקביל להיאטוס זה קיים גם הדיפתונג /iŭ/ כמו במילה fiu והדיפתונג /ĭu/ כמו במילה iubit.
• //i.ɨ// כמו במילה semiînchis.
• /o.a/ כמו במילה aminoacid. במקביל להיאטוס זה קיים גם הדיפתונג /ŏa/ כמו במילה oală.
• /o.e/ כמו במילה poet.
• /o.i/ כמו במילה asteroid. במקביל להיאטוס זה קיים גם הדיפתונג /oĭ/ כמו במילה apoi.
• /o.o/ כמו במילה zoolog.
• /o.u/ כמו במילה noutate. במקביל להיאטוס זה קיים גם הדיפתונג /oŭ/ כמו במילה nou.
• /o.ɨ/ כמו במילה autoînsămânțare.
• /u.a/ כמו במילה actual. במקביל להיאטוס זה קיים גם הדיפתונג /ŭa/ כמו במילה roua.
• /u.e/ כמו במילה fluent. במקביל להיאטוס זה קיים גם הדיפתונג /ŭe/ כמו במילה western.
• /u.i/ כמו במילה arcuit. במקביל להיאטוס זה קיים גם הדיפתונג /ŭi/ כמו במילה whisky והדיפתונג /uĭ/ כמו במילה cui.
• /u.o/ כמו במילה fructuos.
• /u.u/ כמו במילה continuu.
• /u.ə/ כמו במילה continuă. במקביל להיאטוס זה קיים גם הדיפתונג /ŭə/ כמו במילה două.
• /ə.i/ כמו במילה grăim. במקביל להיאטוס זה קיים גם הדיפתונג /əĭ/ כמו במילה dulăi.
• /ə.o/ כמו במילה lăor.
• /ə.u/ כמו במילה lăută. במקביל להיאטוס זה קיים גם הדיפתונג /əŭ/ כמו במילה rău.
• /ɨ.i/ כמו במילה gâfâind. במקביל להיאטוס זה קיים גם הדיפתונג /ɨĭ/ כמו במילה gâfâi.
• /ɨ.u/ כמו במילה grâul. במקביל להיאטוס זה קיים גם הדיפתונג /ɨŭ/ כמו במילה grâu.

הקושי בביטוי ההיאטוס מוביל לעיתים לחיפוש דרכי ביטוי העוקפות אותו, חלקן תקינות וחלקן לא.

דרך תקינה לעקיפת ההיאטוס היא על ידי הקטנת תנועות למצב של חצי תנועה, כמו בדיפתונג או טריפתונג וביטוי שתי ההברות ביחד. לא כל חיבור כזה מקובל וחלקם נחשבים לצורת ביטוי שגויה. לדוגמה, במילה DE-O-DA-TĂ מחברים את שתי ההברות הראשונות להברה אחת: DEO-DA-TĂ. חיבור דומה במילים GE-O-ME-TRI-E, GE-O-LO-GI-E ו-GE-O-GRA-FI-E, אינו מקובל ונחשב לביטוי שגוי.

דרך פסולה לעקיפת ההיאטוס היא הוספת חצי תנועת i בין שתי ההברות. התופעה הזאת היא מקרה פרטי של אפנטזה epenteza‏.

דיפתונגים

הדיפתונגים ברומנית מתחלקים לשתי קבוצות, לפי מיקום התנועה ביחס לתנועה למחצה. הדיפתונגים בהם התנועה קודמת לתנועה למחצה נקראים דיפתונגים יורדים והדיפתונגים בהם התנועה למחצה קודמת לתנועה השלמה נקראים דיפתונגים עולים.

הדיפתונגים היורדים מורכבים מאחת התנועות ואחריה אחת משתי התנועות למחצה, /ǔ/ או /ǐ/. כל ההרכבים מסוג זה אפשריים פרט ל-/uǔ/ שהוא מופיע נדיר ובדרך כלל מוחלף בדיפטונג /uǐ/.

הדיפתונגים העולים מורכבים מאחת מהתנועות למחצה /ĕ/, /ǐ/, /ŏ/ או /ǔ/, כשאחריה יש תנועה שלמה.

ברומנית קיימים 14 דיפתונגים יורדים ו12 דיפתונגים עולים.

דיפתונגים יורדים

הדיפתונגים היורדים נוצרים על ידי חיבור: תנועה + חצי תנועה (VS).

• עם התנועה i, ההופכת לחצי- התנועה [j].
• עם התנועה u, ההופכת לחצי התנועה [w].

דיפתונגים יורדים	דוגמאות	תעתיק עברי
‏/aj/	rai /raj/ גן עדן aisberg /ˈajs.berɡ/ אייסְבֶרג	אַי אַיי רַאי אַייסבֶרג
‏/aw/	/ sau /saw אוגוסט august /ˈaw.ɡust/	אַוּ אַאוּ אַאוּגּוּסט
‏/ej/	lei /lej/ אריות trei /trej/ שלוש '	-Xיי לֵיי טְרֵיי
‏/ew/	greu /ɡrew/ 'כבד, mereu /meˈrew/ תמיד	אֶוּ מֶרֶאוּ גְּרֶאוּ
‏/ij/	mii /mij/ ' אלפים ', vii /vij/ אתה בא	יִ מוארך וִי מִי
‏/iw/	fiu /fiw/ ' בן, scriu /skriw/ אני כותב	Xיוּ פִיוּ סְקרִיוּ
‏/oj/	oi /oj/ כבשים, noi /noj/ אנחנו	Xוֹי אוֹי נוֹי
‏/ow/	ou /ow/ ביצה, /bow/ bou' שור	וֹאוּ בּוֹאוּ אוֹאוּ
‏/uj/	pui /puj/ אתה שׂם, gălbui /ɡəlˈbuj/ צהבהב	וּי גֶּלבּוּי פּוּי
‏/əj/	răi /rəj/ רעים, גרועים, văi /vəj/ עמקים	אֶי רֶאי וֶאי (או רֶיי וֶיי)
‏/əw/	dulău /duˈləw/ כלב גדול, rău /rəw/ רע	אֶאוּ רֶאו דּוּלֶאוּ
‏/ɨj/	câine /ˈkɨj.ne/ 'dog', כלב mâinile /ˈmɨj.ni.le/ הידיים	יִי קִיְינֶה מֶיְינִילֶה
‏/ɨw/	râu /rɨw/ ' נהר' brâu /brɨw/, חגורה	אֶוּ רֶאוּ בּראֶוּ
‏/uw/	eu continuu /konˈti.nuw אני ממשיך לעיתים מוחלף ב eu continui	יאֶוּ קוֹנְטִינוּאוּ יאוּ קוֹנְטֵינוּי

דיפתונגים עולים

הדיפתונגים העולים נוצרים על ידי חיבור של תנועות ההופכות לחצי תנועה עם תנועה נוספת (חצי-תנועה+ תנועה = SV, שבה semivocală = S חצי תנועה, V = ‏ vocală תנועה)

• i ההופכת לחצי -התנועה [j] + התנועות a,e,o,u
• e ההופכת לחצי- התנועה [ĕ] + התנועות a ו o, נדיר יותר u.

הסימן [ĕ] אינו נמצא באלפבית הפונטי הבינלאומי IPA

• o ההופכת לחצי התנועה [o̯], שסימנה אף הוא אינו נמצא ב IPA (לפעמים הוא מסומן על ידי [w]) + התנועה a.
• u ההופכת לחצי התנועה [w] + התנועה a,ă ונדיר יותר עם e,î,o

הבלשנים סבורים כי הדיפתונגים / /e̯a/ and /o̯a/ הם תוצאה של דיפתונגיזציה של תנועות אמצעיות קצרות תוך כדי הדגשה. לכן הם מופיעים רק בהברות מודגשות. הם מתחלפים מורפולוגית (אלטרנציות מורפולוגיות) עם התנועות האמצעיות /e/ ו /o/. ראו לדוגמה את המילה deal (דיאל = גבעה) - נכתבה משום כך במאה ה-19 (בתקופת המעברמהאלפבית הקירילי לאלפבית הלטיני) dél, וקיימות הנגזרות delean (איש מן הגבעה), deluros (גבעתי). או המילה moale (מואלה = רך) שנכתבה פעם móle, וקיימות הנגזרות molatic (מולאטיק = רכרוכי), moliciune (רכות), moi (מוי = רכים). חצי-התנועות /j/ ו /w/ יכולות להתחבר (או לפני, או אחרי, או שניהם) עם רוב התנועות, תוך יצירה (שנויה לעיתים במחלוקת) של דיפתונגים נוספים ושל טריפתונגים.

דיפתונגים עולים	דוגמאות	תעתיק עברי
‏/e̯a/	beată /ˈbe̯a.tə/ ' שיכורהmea /me̯a/ שלי	יְאַ יַה ביְאַטה מְיַה
‏/e̯o/	Gheorghe גּיוֹרגֶּה, בעברית מתועתק תכופות כ "גאורגה" /ˈɡe̯or.ɡe/ ne-o ploua /ne̯o.ploˈwa/ (לו) ירד עלינו גשם	יוֹ ְיוֹ גְּיוֹרגֶּה, כשמפרקים את הדיפתונג על ידי היאטוס הופך ל"גאורגה" נְיוֹ (ני+וֹ) פלוֹווַה
‏/e̯u/	(רק בשילובי מילים (על ... אחד}) pe-un /pe̯un/	יוּ פיוּן (מעין liaison מהמילים pe+un, פֶה+אוּן)
‏/ja/	biată /bja.tə/ מסכנה, mi-a zis /mjaˈzis/ אמר לי	יְאַ יַה ביִאטה (דומה קצת ל beată ומשמעותה שונה. מִיַה זִיס
‏/je/	fier /fjer/ ברזל, miere /ˈmje.re/ דבש	Xיֶי פְיֶר או פייר מְיֶרֶה או מיירה
‏/jo/	iod /jod/ יוד, chior /ˈkjor/ עיוור בעין אחת	Xיוֹ קיְוֹר יוֹד
‏/ju/	iubit /juˈbit/ אהוּב, chiuvetă /kjuˈve.tə/ כיור	יוּ יוּבּיט קיְוּבֶטַה
‏/o̯a/	găoace /ɡəˈo̯a.tʃe/ קליפת ביצה foarte /ˈfo̯ar.te מאוד	Xוֹאָ גֶּאוֹאַצֶ'ה פוֹאַרטֶה
‏/we/	piuez /piˈwez/ אני מלבּד (אריג) înșeuez /ɨn.ʃeˈwez/ אני שם אוכף (על סוס')	אוּא-ֶ אֶנְשֶׁאוּאֶז פִיאוּאֶז
‏/wa/	תושב העיר בקאו băcăuan /bə.kəˈwan/ , ziua zi.wa ביום	ווַא בּקאווַאן או בקאוואן זִיווַאה או זיוואה
‏/wə/	două /ˈdo.wə/ שתיים plouă /ˈplo.wə/יורד גשם	ווא דֹוואה פלֹוואה
‏/wɨ/	plouând /ploˈwɨnd/ תוך כדי הגשם, בעת רדת הגשם ouând /oˈwɨnd/ תוך כדי הטלת ביצים	וואֶ (וו) פלֹוואֶנְד אוֹוואֶנד

הדיפתונג ea

האות E הרומנית מסמלת גם חצי תנועה בדיפתונג העולה ea. הדיפתונג מופיע במילים דוגמת stea /ste̯a/ סְטְיָאה (כוכב), ceartă /'ʧe̯ar.tə/ צֶ'אַרְטֶה (ריב), rea (רעה = רְיַה re̯a) לסימון חצי התנועה, המופיע בדיפתונג זה, משתמשים בדרך כלל בסימון [ě‏].

בסיומות בהן מופיע דיפתונג זה, כמו במילים Muntean, Maramureșean, Clujean יש להקפיד לכתוב ולבטא אותו ea‏.

יוצא מן הכלל - במילה הרומנית ea (היא - יה) ברומנית מבטאים את הדיפתונג כ /ja/ ולא ניתן לבטא ěa. אף על פי שהרומנים מבחינים בהבדל קל בין ja ובין ěa, בתעתיק לעברית קשה לשקף את שני דיפתונגים אלה בצורה שונה ונעזרים באות י בשני המקרים. (יה, סטְיַה, סטְיַאווה)

הדיפתונג eo

האות E הרומנית מסמנת גם חצי תנועה [ĕ] גם בדיפתונג העולה eo. הדיפתונג מופיע במילים דוגמת / vreo /vre̯o/ וְרֶאו ĕo/

הדיפתונג je

האות היחידה E מסמלת גם את הדיפתונג je במילים רומניות בודדות, בהן היא מופיעה בראש מילה או בתחילת ההברה. התופעה הזאת היא שריד של דרך ביטוי עתיקה (אטימולוגית) שנכחדה כמעט לגמרי, אך נשארו לה שרידים במילים דוגמת: este /'jes.te/יֶסְטֶה (היא ישנה), el /jel/יֶאל (הוא). דיפתונג זה מסומן אחרת ברוב המקרים על ידי הדיגרף (צמד אותיות) IE, כמו במילים iese (יוצא), oaie (כבש),tăietură (חתך). הצורה הארכאית של סימון הדיפתונג ב E נשארה גם בכתיב של מילים אחרות, רובן שמות אנשים ושמות גאוגרפיים Stăniloae, Boerescu, Oeriu, Neagoe, Stroe, Stoenescu, Nămăeşti, Mălăele, Poenaru etc. בכמה מהשמות נכתב הדיפתונג לפעמים בשתי צורות:E או IE, לדוגמה Voevod או Voievod, ‏ Poienaru או Poenaru, ‏ Neagoe או Neagoie, ‏ Nicolae או Nicolaie, ‏ Nae או Naie.

טריפתונגים

טריפתונגים	דוגמאות	תעתיק עברי
‏/e̯aj/	ceainic /ˈtʃe̯aj.nik/ קומקום תה socoteai /so.koˈte̯aj/ היית מְחַשב, חישבת'	יאי (צ')אי צ'איניק סוֹקוֹטְיאַי
‏/e̯aw/	beau /be̯aw/ אני שותה spuneau /spuˈne̯aw/ היו אומרים	יַאוּ בְיַאוּ ספוּניַאו
‏/jaj/	mi-ai dat /mjajˈdat/ נתת לי ia-i /jaj/ קח אותם	יאַי מיאַי דַט יאַי !
‏/jaw/	iau /jaw/, אני לוקח היו עולים suiau /suˈjaw/	יאַוּ יַאּוּ סוּיאַוּ
‏/jej/	עורות' piei /pjej/ אתה לוקח, iei /jej/	יֶי פְיֶי או "פיאֶי" יֶי או יאֶיי
‏/jew/	maieu /maˈjew/ גופיה eu /jew/ = אני	יאֵו מַאיֵאוּ יאֵוּ
‏/joj/	i-oi da /jojˈda/ אתן לו picioică /piˈtʃjoj.kə/ ' תפוח אדמה (רגיונליזם) יוֹי (צ')וי יוֹי דַּה פיצ'וֹיקַה
‏/jow/	maiou /maˈjow/ ' גופיה'	יוֹאוּ מאיוֹאוּ
‏/o̯aj/	leoaică /leˈo̯aj.kə/ לביאה, rusoaică /ruˈso̯aj.kə/ (אשה) רוסיה	וואַי Xוואי לֶוואַיקַה רוּסוואַיקַה
‏/waj/	înșeuai /ɨn.ʃeˈwaj/ ' היית שם את האוכף (על סוס)	אווּאי אֶנשֶׁווּאַי
‏/waw/	înșeuau /ɨn.ʃeˈwaw/ ' היו שמים את האוכף	ווּאוּ אֶנְשֶׁוואַו
‏wə/	rouăi /ˈro.wəj/ של הטל	וֹאוּוֶי רוֹאוּוַי
‏/e̯o̯a/	pleoape /ˈple̯o̯a.pe/ 'עפעפיים רטוב לגמרי /ˈle̯o̯ar.kə/	יוֹאַ פליוֹאַפה ליוֹאַרְקַה
‏/jo̯a/	creioane /kreˈjo̯a.ne/ עפרונות aripioară /a.riˈpjo̯a.rə/ כנף קטן, כנף עוף	יוֹא ייוא קרייוֹאַנה אריפּיוֹאַרֶה

כפי שרואים מהדוגמאות הנ"ל הדיפתונגים /e̯a/ ו /o̯a / הם ביחס של קונטרסט (ניגוד) עם הדיפתונגים /ja/ו /wa/, בהתאמה. אולם לא קיימים זוגות מינימליים מושלמים על מנת להדגים הקונטרסט בין /wa/ לבין /o̯a/. שני צמדי הצלילים נשמעים מאוד דומה ומכאן תיעתוקם הדומה באותיות עבריות בכתיב חסר. בהיגויים רגיונליים מסוימים הדיפתונג o̯a נוטה להיות מבוטא כתנועה אחת /ɒ/.[. טריפתונגים אחרים כמו /juj/ ו /o̯aw/ מופיעים לעיתים במילות קריאה ובמילים לא רגילות.

איבוד קוליות של תנועות

איבוד הקוליות (desonorizare) בתנועות מסוימות מתרחש בשפה הרומנית. הפחתתה או השמטתה של הקוליות של הגאים היא הפחתתן או השמטתן של תנודות מיתרי הקול בהגיית אותם הצלילים.

כפי שמציינת ג. ניקולה, קיימים גורמים המסייעים לתופעה:

• מידת הפתיחה : ברוב המקרים מדובר בתנועות סגורות.
• המרחק מההברה המודגשת: לרוב התופעה מתרחשת כשהתנועה רחוקה מההטעמה במילה
• שכנות עם סביבה חסרת קוליות: עיצור אטום.
• אופי ההפסקה – לרוב מדובר בהפסקה מוחלטת
• מקצב אלגרו
• חשיבות פחותה של המילה בשביל משמעות ההיגד.

התנועות מאבדות את קוליותן בזמן לחישה.

חצי-התנועת i לא הברתית

אחת התופעות האופייניות של איבוד הקוליות ברומנית היא התנועה i הלא-הברתית (שאינה יוצרת הברה עצמאית) או יותר נכון חצי-התנועה i לא הברתית :מסומנת באות i סופית, חסרת קול, ולא-הברתית, היא מופיעה במידות חוסר-קוליות שונות בכל העגות של השפה הרומנית וברומנית הספרותית כאחד. מופע זה מסומן באלפבית הפונטי ב-/ʲ/. דוגמאות: rupi, moși, dormi, bani

דוברי הרומנית כשפת אם קולטים את קיומו של צליל נפרד, המזכיר במשהו את התנועה /i/, המופיעה תמיד לאחר עיצור. אותו צליל מופיע לעיתים במרכזן של מילים מורכבות כגון: oricine, cîțiva, cincisprezece.

מנקודת מבט פונטית הצליל הזה לא מתקיים כביטוי נפרד, אלא כשינוי העיצור שקדם לו, מעין ריכוך של העיצור. קביעה זו מתבססת על כך שלא נדרש פרק זמן פיזי נפרד לשם ביטוי הצליל (פרק הזמן הדרוש לביטוי העיצור זהה לפרק הזמן הדרוש לביטוי העיצור בתוספת צליל /ʲ/). כמה מהחוקרים, ובהם אמיל פטרוביץ', הרחיבו פרשנות זו לתחום הפונולוגי כנימוק לכך שרשימת הפונמות צריכה לכלול (בשפה הרומנית) 18 פונמות נוספות הנוצרות ממפגש של עיצור עם הצליל /ʲ/. לדוגמה, במילים lup (זאב) ו-lupi (זאבים) יש 3 פונמות בכל אחת מהן, אך הפונמה האחרונה אינה זהה. הכתיב הפונולוגי במקרה זה אמור להיות /lup/-/lupʲ/, כשהצירוף /pʲ/ מבוטא כפונמה אחת, הגרסה המרוככת או מחונככת (אלופון) של הפונמה /p/. פרשנות שקרובה לדרך תפיסת הצליל יותר מאשר לביטויו הלכה למעשה ניתנת על ידי כמה אחרים ובהם אנדריי אברם, המנסים להימנע מהרחבת מצאי הפונמות בכך שהם ממציאים רק פונמה אחת חדשה, /ʲ/, שתפקידה לרכך את העיצור שלפניה. לפרשנות זו יש כמה יתרונות, ובהם:

• היא מתאימה לדרך תפיסת הצליל על ידי הדוברים.
• היא מוסיפה רק פונמה אחת נוספת.
• היא מתקרבת לדרך כתיבת השפה הרומנית כשדמוי צליל זה מסומן באות i.
• היא מצמצמת את השיבושים המורפולוגיים האפשריים שהיו יכולים להתרחש לו הוחלפו העיצורים.
• היא מתאימה להתפתחות הצליל הזה בשפה הרומנית, צליל שמקורו באות i.

הצליל הזה נתפס כווריאנט (גרסה, אלופון) של הפונמה i שנוצר באמצעות "דסונוריזציה" - איבד את הקוליות (ראו פונולוגיה רומנית).

אמנואל ואסיליו מתקדם הלאה עם הפרשנות ורואה ב-[ʲ] אלופון של התנועה i ולא פונמה נפרדת. כדי שהשוואה זו תתקבל נדרש בכל זאת גורם (אופרטור) מיוחד שיסמן את החיבור ההברתי (מסומן /+/ כמו במקרה של התנועות למחצה) שמתאר את ההכרח להמשיך את ההברה עד לצליל הנמצא אחרי /+/. במקרה זה את המילה lupi יכולים לרשום פונולוגית /lup+i/.

תנועה i מסוג זה היא תמיד סופית במילה, והיא חסרת קול או לחשנית. היא מופיעה:

1. אחרי עיצורים, כסימן לריבוי הלא מיודע של הנושאים: כמו
   • sclavi (עבדים) ‏ sklav^j
   • câini (כלבים) ‏ cɨˈin^j
   • pești (דגים) ‏ peʃt^j
   • גם בשמות משפחה או גאוגרפיים בצורת ריבוי [București], [Brâncoveni], [Brâncuși]

1. בגוף השני יחיד של פועלים:
   • ești (הפועל "להיות") ‏ jeʃt^j
   • coși (אתה, את תופר/ת) ‏ koʃ^j
   • semeni (אתה, את זורע/ת) ‏
   • cobori
   • începi

הניסיון להבין את הצליל הזה מנקודת מבט פונטית ופונולוגית הוביל לפרסומם של מאמרים מקצועיים רבים (בין המפרסמים היו אמיל פטרוביץ', ואלריו שוטאו ואחרים) שכל נושאם היה הצליל הזה או שהוקדשו לכך חלקים חשובים בעבודות בפונטיקה ובפונולוגיה.

הגה דומה לחצי התנועה i הלא הברתית מופיע למשל השפה ההונגרית במילה כמו kapj.

עיצורים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

• האות Ș היא מקבילה לאות שין בעברית.
• האות Ț היא מקבילה לאות צדי בעברית.
• האות J יוצרת צליל שנשמע כמו ז'.
• בדומה לאיטלקית, לאותיות G ו-C יש שתי הגיות, "ג" ו-"ק", או "ג'" ו-"צ'" (רק כשאחריהן באות האותיות e או i), בהתאמה:

כלומר לאותיות E ו I גם ערך דיאקריטי בסימון ברומנית של העיצורים צ' ו ג' על ידי צמדי האותיות (דיגרפים) CE GE GI CI. כמו במילים cere (צ'רה) (מבקש), deget (דג'ט) (אצבע) cine (מי), ginere (חתן) ,Comǎneci (קומנץ' - שם של מתעמלת), negi (שומות).

ערך דיאקריטי יש גם לאות H בסימון ברומנית של צמדי הצלילים גֶה, ו קֶה ghe che. לדוגמה: במילים cheie (קֶיֶיה) (מפתח), șmecher (שמקר) (= ערמומי). בצרופי האותיות GHE CHE, האות H אינה נהגית כלל ומשחקת תפקיד דיאקריטי בלבד - כלומר מסייעת לסימון צמדי הצלילים גֶה ו קֶה, בדומה לאיות בשפה האיטלקית.

		לפני E ו-I		בשאר המקומות
הגייה סותמת	ק	CH	chimie "קימיה" (כימיה)	C	Clasificare "קלאסיפיקארה" (סיווג)
	ג	GH	ghid "גיד" (מורה דרך)	G	Organ "אורגן" (איבר אנטומי)
הגייה מחוככת	צ'	C	cina "צ'ינה" (ארוחת הערב)	CI	oficial "אופיצ'יאל" (רשמי)
	ג'	G	agil "אג'יל" (זריז)	GI	regiune "רג'יונה" (אזור)

האות W מופיעה ברומנית רק במילים שאולות, ובדרך כלל נהגית כבהגיית המילה בשפה המקורית.

h

הפונמה H ברומנית מבוטאת על ידי שלושה צלילים - שהם שלושה אלופונים לפי ההקשר הפונטי:

• עיצור חוכך סדקי (גרוני) אטום המסומן ב-[h]. כמו במילה haină (האינה = בגד) (בגד), haită (האיטה = עדת זאבים), horă (הורה) ההיגוי דומה לזה של "ה" העברית - ראו עיצורים סדקיים ולזה של h במילה הגרמנית Herz (לב) (בתעתיק עברי: הרץ). זה רחוק מ"ח", עד כדי כך שיש שמעלים השערה שנויה מאוד במחלוקת כי מדובר בעיצור חריג ואפילו "תנועה (!) חריגה".
• עיצור חוכך חכי אטום המוסמן ב[ç]. במילים hilar ("כילאר" או "חילאר" = מצחיק), hidră ("כידרה" או "חידרה" = הידרה), hienă ("כְיֶינה" או "חְיֶינה" =צבוע), שההיגוי שלו דומה ל "כ" או "ך" העברית - גם כן ל"ח" בהיגוי האשכנזי. ראו עיצורים חכיים.
• עיצור חוכך וילוני אטום, המסומן על ידי [x]. במילים כמו hală (חאלה = שוק מקורה) hamal ("חאמאל" = סבל), valah (ואלאח =ולאכי) שההיגוי שלה דומה ל"ח" העברית (בהיגוי הספרדי) או ל-ch הגרמני במילה Nacht. ראו עיצורים וילוניים.

לפי התכונות האקוסטיות ה עיצורים h החכי והוילוני הם חלק מקובצת העצורים ה"קומפקטיים" compact consonants ולפי אופן החיתוך הם "עיצורים פתוחים". בעוד שהעיצור [h] הסדקי או הגרוני, מבחינה אקוסטית הוא עמוק (grave) ואופן החיתוך שלו הוא "אחורי" (posterior). ברומנית, להבדיל מעיצורים רבים אחרים, אין לעיצורים /h/ אלה בן זוג קולי.

ה h ברומנית אינו מוסבר על ידי מקור לטיני. עוד במאה השנייה לפנה"ס בשפה הלטינית חדל היגוי הפונמה H . (תופעה של "תאונה פונטית" – העלמות של הגה). גם בצרפתית, איטלקית ופורטוגזית האות H אינה נהגית. נוכחותה של H בשפה הרומנית, להבדיל מבצרפתית, איטלקית ופורטוגזית, מוסבר, או על ידי השפעת תשתית תראקו-דאקית או על ידי השאלה מהשפות הסלאביות:

• תיאורית ההשפעה התראקו-דאקית נתמכת על ידי הבלשנים הרומנים אלכסנדרו רוסטי (Rosetti Alexandru) וגריגורה ברנקוש (G.Brâncuș). האחרון מצא כמה מילים משותפות לרומנית ולאלבנית, הכוללות את הפונמה H. היא מופיעה, למשל, בפועל a hămesi - שמשמעותו " לאכול" (ניתן להשוות עם האלבני "ham " לאכול) המילה hameș (מילה נרדפת ל lacom ‏ = חמדן, זללן, באלבנית hames. באלבנית קיים הפועל ham = לאכול. ברומנית קיימת הנגזרת – פועל a hămesi.
• השאלות משפות סלביות: כמו במילים hrean (כריאן או חריאן) (=חזרת),harnic (הַרניק = חרוץ)
• השאלות מהונגרית: מילים כמו hotar (גבול) מהמילה határ ,‏ a hotărî להחליט מהמילה hardău, határoz מ hordó (חבית).
• השאולות מטורקית. מילים כמו han (חאן) מ han מפרסית hane (בית ארחה),, hatâr במקור מערבית (חאטיר = חסד, רצון). huzur (חוּזוּר = חיי מותרות), halal de (במקור מערבית) (חלאל = אשרי)

העיצור הבתר-מכתשי המחוכך האטום

העיצור בתר-המכתשי המחוכך האטום, [ʧ] (מסומן צ' במילה צ'יפס), מופיע ברומנית. בשפה הרומנית מסמנים אותו על ידי הצמדת האות c והאותיות e או i, ברוב המקרים באופן דומה לשפה האיטלקית. מופיע במילים כמו cerb" " /ʧerb/ ("צבי"), face ") /f 'a.ʧe/ עושה" (, saci " /saʧʲ" ("שקים").

עיצור זה נתפס ברומנית בשני אופנים:

• ההשקפה החד-פונמטית: בדומה ליצורים מחוככים אחרים [ʧ] אינו רצף פשוט של שני עיצורים [t.ʃ], אלא יחידה חד-פונמתית (מונופונמתית) - עיצור המתחיל כסותם [t] ומסתיים כחוכך [ʃ]. ההשערה הזאת נתמכת על ידי פונולוגים.
• ההשקפה הדו-פונמתית. מחקרים ישנים אחדים טענו שבעיצור [ʧ] ניתן להבחין שני עיצורים נפרדים [t.ʃ]. כהוכחה היו מקליטים מילה הכוללת את העיצור [ʧ] ומפיקים את התרשים במהופך. אז מילה כמו ceapă ("בצל") במהופך נשמעה בערך ăpașt‏ מה שנראה כאישור של ההשערה. אולם בתרשים הפוך מסוג זה כל הצלילים מתעוותים, מה שמונע הערכה אובייקטיבית. נתמכה על ידי ב. בלוך, אלכסנדרו גראור, ג.ל. טראגר, נ. קרושבסקי ואחרים.

ההבדל בין העיצור [ʧ] והרצף [t.ʃ] הוא ש ברצף זרם האוויר נפלט פעמיים, אחרי [t] וגם כן בזמן החוכך [ʃ], בעוד שבעיצור המחוכך האוויר נפלט פעם אחת בלבד, בסוף. ברומנית ניתן להבליט את ההבדל על ידי צמד היגדים am pregăti cina' ("היינו מכינים את ארוחת הערב") וam pregătit șina, ("הכננו את פס הברזל") השונים ביניהם רק ב-[ʧ] ובהתאמה [t.ʃ]

אותה הבחנה עושים גם בשפה האנגלית, למשל בצמד ההיגדים "white shoes", ו-"why choose", הנהגים /waɪt ʃuːz/ו- /waɪ ʧuːz/ בהתאמה. אולם מחקרים פונטיים ניסויים מודרניים תומכים בקיום פונמה אחת - גם ברומנית וגם באנגלית.

יש דמיון בהיגוי העיצור בין המילים הרומניות והאנגליות הבאות: Cioc chalk /ʧɔ:k/, cea char / ʧa:r/, cip cheap ʧi:, căci catch /kæʧ/. אך העיצור הרומני הוא קדמי חכי טהור, בעוד שבאנגלית הוא קדמי חכי-מכתשי.

בסוף מילה העיצור צ' מסומן ברומנית ci, ונהגה ללא תנועה אחריו (כמו בשמות, Comǎneci ,Popovici, Ștrulovici)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פונולוגיה רומנית בוויקישיתוף

העיצור המחוכך

• אלקסיי קירדיאקין - אפיונים חיתוכיים ובפרמטרים האקוסטיים של העיצורים המוחככים בשפות הרומנית והאנגלית - פירוש בלשני של חומרים ניסויים], האוניברסיטה הממלכתית של מולדבה בקישינב, בהדרכת פרופ' ניקנור באברה 2007.

Alexei Chirdeachin- Particularități articulatorii și parametric acustici ai africatelor în limbile română și engleză (interpretare linguistică a materialelor experimentale)

Autoreferat al tezei de doctor în filologie Conducător științific prof Nicanor Babâră, Universitatea de Stat din Moldova, Chișinău, 2007

איבוד קוליות

• ג'ינה נקולה - השפה הרומנית בת זמננו. פונטיקה ופונולוגיה, קורס בפקולטה לספרות, אוניברסיטת "דונריה דה ז'וס" (דנובה התחתונה) גאלאץ ע' 17.

Gina Necula, - Limba română contemporană.Fonetica și fonologie, curs la Facultatea de Litere, Universitatea Dunărea de Jos ,Galați 2010

• David Zemmour - Initiation à la linguistique, Ellipses Paris 2008

תנועת e

• Gramatica uzuală a limbii române, ACADEMIA DE ȘTIINȚE A MOLDOVEI, Institutul de Lingvistică "הדקדוק השימושי של השפה הרומנית", האקדמיה למדעים של רפובליקת מולדובה, המכון לבלשנות. (ברומנית)
• אובידיו דרגיץ' - השפה הרומנית בת זמננו. פונטיקה. פונולוגיה. אורתוגרפיה. לקסיקולוגיה. קורס אוניברסיטאי להוראה מרחוק, אוניברסיטת קראיובה(הקישור אינו פעיל)

Ovidiu Drăghici - Limba română contemporană. Fonetică.Fonologie.Ortografie.Lexicologie, curs universitar pentru învățământul la distanță, Universitatea Craiova

עיצור h

• ג'ינה נקולה - השפה הרומנית בת זמננו. פונטיקה ופונולוגיה, קורס בפקולטה לספרות, אוניברסיטת "דונריה דה ז'וס" (דנובה התחתונה) גאלאץ

Gina Necula, - Limba română contemporană.Fonetica și fonologie, curs la Facultatea de Litere, Universitatea Dunărea de Jos ,Galați 2010

• אובידיו דרגיץ' - השפה הרומנית בת זמננו. פונטיקה. פונולוגיה. אורתוגרפיה. לקסיקולוגיה. קורס אוניברסיטאי להוראה מרחוק, אוניברסיטת קראיובה

Ovidiu Drăghici - Limba română contemporană. Fonetică.Fonologie.Ortografie.Lexicologie, curs universitar pentru învățământul la distanță, Universitatea Craiova

תנועת i לא הברתית

• Ovidiu Drăghici - Limba română contemporană. Fonetică.Fonologie.Ortografie.Lexicologie, curs universitar pentru învățământul la distanță, Universitatea Craiova 2001 (ברומנית)

היאטוס

• Lect. dr. Gina Necula Limba română contemporană Fonetică și fonologie(הקישור אינו פעיל) "השפה הרומנית המודרנית" - פונטיקה ופונולוגיה. (ברומנית)

דיפתונגים וטריפתונגים

• ג'ינה נקולה - השפה הרומנית בת זמננו. פונטיקה ופונולוגיה, קורס בפקולטה לספרות, אוניברסיטת "דונריה דה ז'וס" (דנובה התחתונה) גאלאץ

Gina Necula, - Limba română contemporană.Fonetica și fonologie, curs la Facultatea de Litere, Universitatea Dunărea de Jos ,Galați 2010

• יוסיף בדסקו, מריה בדסקו -השפה הרומנית, אוצר מילים ופונטיקה, מושגים תאורטיים (הקישור אינו פעיל)

Iosif Badescu, Maria Badescu Limba română, vocabular și fonetică, Editura Neutrino, Reșița 2008

• מיוארה אברם - כתיב לשימוש כולם - 30 קושיות מהדורה שנייה, הוצאת ליטרה קישינאו, 1997

Mioara Avram Ortografie pentru toți Ortografie pentru toți. 30 de dificultăți, ediția I, București, Editura Academiei, 1990; ediția a II-a, Chișinău, Editura Litera, 1997

• [1] (אורכב 15.06.2020 בארכיון Wayback Machine), שקופית 85

חומר דידקטי למושגי פונטיקה] לבית הספר היסודי בוישאול דה ז'וס מאת המורה יואן האפקה בבית הספר היסודי Lecții cuprinzând noțiuni de fonetică Ioan Hapca, Vișeul de Jos

• Chițoran, Ioana (2001), The Phonology of Romanian: A Constraint-based Approach, Berlin & New York: Mouton de Gruyter, מסת"ב 3110167662

Chițoran, Ioana (2002a), "A perception-production study of Romanian diphthongs and glide-vowel sequences", Journal of the International Phonetic Association 32 (2): 203–222, doi:10.1017/S0025100302001044 Chițoran, Ioana (2002b), "The phonology and morphology of Romanian diphthongization", Probus 14: 205–246, doi:10.1515/prbs.2002.009

• (Romanian) Emanuel Vasiliu, Fonologia limbii române, Editura Științifică, București, 1965
• Academia Română- Dicționar ortografic, ortoepic și morfologic al limbii române (DOOM) ,ediția a II-a revăzută și adaugită, Univers enciclopedic ,București 2005

(האקדמיה הרומנית, המילון האורתוגרפי, אורתואפי ומורפולוגי של השפה הרומנית, מהדורה מתוקנת ומורחבת, הוצאת "אוניברס אנצ'יקלופדיק", בוקרשט 2005)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34154518פונולוגיה רומנית