פולמוס איסור עליית כהנים למירון

פסק הלכה בדבר איסור עליית כהנים למירון, שבו טענו לאיסור על כהנים להתקרב למתחם קבר רשב"י במירון מחמת האיסור לכהן להיטמא למת, העסיק את החברה החרדית, ובמיוחד את העדה החרדית, בין השנים 2009–2011.

הפרשה החלה בעקבות גילוי קברים בסמוך למתחם קבר רשב"י, ולאחר שרבנים פרסמו פסק הלכה לפיו על כהנים חל איסור חמור לעלות לאזור מתחם קבר הרשב"י משום שכל אזור המתחם הוא בית קברות עתיק נרחב, המטמא את העובר מעליו, על פי כללי טומאת אוהל (לפי ההלכה ישנו איסור מהתורה על כהנים להיטמא למת, ועל כן חל עליהם איסור על כניסה לבתי קברות יהודיים או להתקרבות אל קברים).

רקע

על פי ההלכה, אסור לכוהן להיטמא מרצונו בטומאת מת. מסיבה זו, אסור לכוהן להיכנס לבית קברות או לעבור מעל קבר, שכן לרוב כאשר מת קבור - הוא נקבר ללא חלל טפח בינו לבין העפר המכסה עליו, נמצא שהטומאה נחשבת ל"טומאה רצוצה", שעל פי הלכה למשה מסיני רואים אותה כאילו היא בוקעת ועולה עד אין סוף ומטמאה את כל מה שמעליה. במקרה כזה, כל אדם שעובר מעל הקבר, נטמא בטומאת אוהל (יש הסוברים שאף בטומאת מגע).

תחילת הפרשה

בסוף 2008 נמצאו קברים עתיקים במתחם קבר הרשב"י ובסביבת המערה, במהלך עבודות שיפוץ במקום. זמן קצר לפני הילולת ל"ג בעומר תשס"ט (2009) פסקו הרב ניסים קרליץ והרב נתן קופשיץ כי חל איסור חמור לכהנים לעלות לציונו של רבי שמעון בר יוחאי במירון, מחשש לטומאה. כמו כן פסק הרב מרדכי גרוס כי חל איסור מוחלט על כניסה לכהנים למתחם 'אהל משה' שליד מערת קברו של רבי שמעון בר יוחאי.

העדה החרדית, התכנסה לדיון חירום, ובסופה פרסמה פסק הלכה, ובו אסרו על המשך החפירות במקום, וכן אסרה על הכוהנים להיכנס לשטח מערת הרשב"י עד לבירור העניין. על הכרוז חתמו כל חברי בית הדין: גאב"ד העדה הרב יצחק טוביה ווייס, הראב"ד הרב משה שטרנבוך, הרב מאיר ברנדסדורפר, הרב אברהם יצחק אולמן והרב נפתלי הירצקא פרנקל.

פסיקת הרב משה ברנדסדורפר

מכתבו של רבי משה ברנדסדורפר, המכתב שעורר את הפולמוס

גם לאחר פסיקות אלו, שאסרו על כניסה למערה ול"מתחם אוהל משה" בלבד, ועד גילוי הקברים מסביב למתחם, הכהנים שעלו למתחם הקבר עמדו מסביב לקבר ולא נכנסו למתחם עצמו ככל יתר המתפללים, מתוך הנחה כי אין קברים בסביבות הקבר. מציאת מערות הקבורה מסביב לציון הרשב"י גרמה לחשש בקרב כהנים שכל המתחם הוא בית קברות ענק, ולכן אסורה עליהם ההגעה לציון הרשב"י או לקרבתו.

לבקשת האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק, הרב משה ברנדסדורפר בדק את הנושא, ולאחר בירור הנושא הוא פרסם פסק הלכה ובו הוא אוסר על כל הכהנים לעלות למירון. (בפרסום שיצא מופנית הקריאה רק לכהנים אשכנזים, אך הסיבה לפנייה בסגנון זה היא בשל העיקרון שהעדה החרדית היא סמכות הלכתית רק כלפי "מקהלות האשכנזים").

שכונת קברות

ערך מורחב – שכונת קברות

הסיבה לאיסור היא ההלכה האומרת כי כאשר נמצאים מערות קבורה, יש לחשוש למערות קבורה נוספות, ויש לבדוק את השטח של עשרים אמה ממקום רגלי המת, ועד אז אסור לכוהן להיכנס למקום.

הפולמוס לאחר פרסום פסקו של הרב משה ברנדסדורפר

העמוד הראשון במכתבו של אחד מהרבנים המתירים

מיד לאחר פסיקת הרב משה ברנדסדורפר על האיסור, פרסמו רבנים רבים היתר לעלות לציון הרשב"י, ושללו את הקביעה כי אזור המתחם הוא בית קברות יהודי ענק. במהלך הפרשה הוצאו עוד שמונה פסקי הלכה של רבנים שהתירו לציבור הכהנים לעלות למירון^{[דרוש מקור]}.

בין ראשי המתירים היו הרב נתן גוטליב, והרב יצחק רוזנבלט, דיין של העדה החרדית ומראשי ישיבת ברסלב במאה שערים, שכתבו מכתבי הלכה מנומקים.

אף הרב יוסף קדיש ברנדסדורפר, רב של שכונת בית ישראל בירושלים, ומחבר ספרי אורה ושמחה על הרמב"ם, המתמחה בענייני קברים, הוציא את ספרו בענייני אהלות, הספר חזקת טהרה, בו הוא עוסק גם בפרשיה זו, ומעלה הרבה צדדים להתיר, מבין היתר הוא מסביר שאופן הקבורה בעבר היה באופן שהמערות אין להם דין טומאת קבר, אופן הקבורה במערות הוא באופן שהקבורה היא בתוך הקרקע באופן שאין בנין קבר על גבי הקבר הגורם דין טומאת קבר, ושיש חזקה שהמערות נעשו באופן שאינו מעביר את הטומאה. לפסק הלכה זה הצטרף רבי מרדכי גרוס.

החשש היחיד שקיים הוא גזירת טומאת ארונות שגזרו חז"ל על ארונות טומאה מחשש שיש ארונות שאין בהם חלל טפח וקיימת בהם טומאה רצוצה, אלא שלא קיימת שום טומאה ידועה בדרך למירון, ואין צריך לחוש מספק לטמאה, בפרט על פי הכללים כל ספק טומאה ברשות הרבים טהור, וספקא דרבנן לקולא.

בין המתירים היה הרב מאיר שטרן, רב המושב מירון, אשר הגיב לאיסור בחריפות וטען כי להורות לכהנים שלא לעלות למירון נוגד את ההלכה והוא ביזיון לרבי שמעון בר יוחאי: בנוסף בנו הרב אלעזר שטרן דיין מפורסם הוציא ספר "כבני מירון" [נמצא באוצר החכמה] שבו הוא מייחד מספר פרקים לנושא זה, ומתיר את כל הדרכים הרגילות כפי שהיה מקובל עד כה.

על שולחני מונחים עשרות פסקי הלכה, הקובעים בבירור כי מותר לכל כהן לעלות למירון. אין שום חשש. אם היה חשש כלשהו, הרי שתיקנו את הדרכים, וכעת מותרת העלייה ללא חשש.

— בחדרי חרדים, רבה של מירון זועק: "משחקים באש!"

הרב שטרן התייחס בדבריו גם לדברי התלמוד שייחסו לרשב"י, לאחר שיצא מהמחבוא במערה, טיהור אזור בטבריה, שנחשב לאזור שיש ספק אם יש בו קברים.

הפרשה בתולדות אהרן

חסידות תולדות אהרן, אחת הקבוצות המרכזיות בעדה החרדית, נקלעה לעין הסערה בפרשה זו. האדמו"ר מתולדות אהרן, הרב דוד קאהן, הוא בן לשושלת משפחת כהנים, לכן פסק ההלכה חל גם עליו. בפני החסידות ורבניה עמדה בעיה: תולדות אהרן מחזיקה בחלקה שמורה כדי שבל"ג בעומר יוכלו לערוך את ההילולה של החסידות. את המדורה המרכזית מדליק האדמו"ר במירון, לשם מגיעים רוב החסידים הנשואים. גם האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק, האח האחר, נהג לקיים הדלקה במקום מדי שנה.

לפי פסיקת הרב משה ברנדסדורפר, המשתייך לחסידות תולדות אברהם יצחק, אליו הצטרף אדמו"ר החסידות - הרב שמואל יעקב קאהן, הייתה אסורה האפשרות לעלות למירון ולהדליק את מדורת החסידות ולכן בשנה הראשונה עלה רק עד חצי ההר, מקום שלדעתו אין קברים, ושם ערך את ההדלקה המסורתית. בשנה שלאחריה הוא בנה 'כיפין' לאורך הדרך הבעיתית ובכך פתר את הבעיה..

האדמו"ר מתולדות אהרן לא קיבל את פסיקת הרב ברנדסדורפר, ועלה ביחד עם חסידיו כדי להדליק את מדורת החסידות בסמוך לציון הרשב"י. עם זאת, האדמו"ר הגיע למקום בצורה המקובלת על רבים מהפוסקים, ולפיה גם אם היה במקום קבר מותר לו לעבור במקום, הוא הגיע על מבנה של עץ סגור- שעמד על גבי המכונית, כך שגם אם המכונית נטמאה בטומאת אוהל, הוא עצמו, שהיה בתוך המבנה המוגדר כאוהל נפרד מהמכונית שהיא האוהל המאהיל על הטומאה הרצוצה, אינו נטמא.

פסק העדה החרדית המתיר את העלייה למירון

סופה של הפרשה

באפריל 2011 התקיים דיון סוער וממושך על ידי רבני העדה החרדית ובכירי מושב בית הדין של העדה שעסק בעליית הכהנים. הדיון הסתיים ללא כל הכרעה.

יום לאחר הדיון הסוער של העדה החרדית התכנסו רבניה בפעם השנייה כדי לדון בסוגיה ואף קיבלו החלטה בנושא. כל רבני העדה החרדית ודייניה, בראשות גאב"ד העדה החרדית, הרב יצחק טוביה וייס, חתמו על פסק הלכה בו הם מתירים עלייה של כהנים בסמוך לציון הרשב"י. לפי החלטתם של רבני העדה החרדית הדרך המקובלת "דרך בורמה" שבה עלו תמיד למירון, אינו מהווה בעיה לכהנים ואין בו חשש לטומאה, אם כי כל דרך אחרת אינו מומלצת.

קישורים חיצוניים

• דוד כהן, ‏פוסקי 'העדה' נגד הגר"מ: "כהנים, עלו לציון במירון", באתר כיכר השבת, 23 באפריל 2010
• ניצן ארליך, ‏נחשף פסק: כהנים מורשים לעלות למירון, באתר כיכר השבת, 26 באוקטובר 2010
• כוהנים ילבשו חליפות צוללנים? באתר TOG

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36327365פולמוס איסור עליית כהנים למירון