משאל העם החוקתי בברזיל (1993)

סמל ברזיל

משאל עם חוקתי התקיים בברזיל ב-21 באפריל 1993. המשאל נערך על מנת להכריע ביחס לצורת המשטר שתנהג במדינה. המשתתפים הכריעו ברוב גדול בעד השארת צורת המשטר שנהגה ערב המשאל - רפובליקה נשיאותית.

רקע

ברזיל הייתה לרפובליקה לאחר ההפיכה הצבאית של 1889, שהביאה להדחתו של הקיסר פדרו השני, לסופה של האימפריה הברזילאית ולכינונה של הרפובליקה הישנה. המשטר שנהג בברזיל משם ואילך היה נשיאותי (למעט תקופה פרלמנטרית קצרה בין 1961 לבין 1963).

המשטר הצבאי שהוכרז בברזיל בשנת 1964 תם בשנת 1985, וב-1988 אומצה חוקה חדשה למדינה. חבר בית הנבחרים אנטוניו אנריקה ביטנקור דה קונה בואנו (Antônio Henrique Bittencourt da Cunha Bueno) היה בין חברי האספה שכוננה את החוקה ותמך בכינונו מחדש של המשטר המלוכני. כתוצאה ממאמציו נכלל בחוקה סעיף, שקבע כי ייערך משאל עם על מנת לתת לגיטימציה לשינוי צורת המשטר במדינה, שיצא לפועל בשעתו באמצעות הפיכה צבאית, וכי תינתן לאזרחים האפשרות לתמוך בכינונה מחדש של מונרכיה קונסטיטוציונית, כלומר מלך בעל סמכויות סמליות כראש המדינה ולצדו משטר פרלמנטרי נבחר. הצעת בואנו לאפשר לאזרחים לתמוך בכינון מונרכיה נתמכה על ידי חברי האספה המכוננת, שהעדיפו כינון משטר פרלמנטרי ואשר הצעתם נדחתה באספה לפני כן. החוקה קבעה כי שני בתי הקונגרס של ברזיל יאמצו ברוב רגיל את השינויים בחוקה שיידרשו, ככל שיידרשו, בעקבות משאל העם.

המשאל

למשתתפים במשאל הוצגו שתי שאלות - האם הם תומכים בכינון רפובליקה או מונרכיה, והאם הם תומכים בקיום משטר נשיאותי או פרלמנטרי (ממשלתי). נקבע כי קול שיוטל לטובת מונרכיה ביחד עם שלטון נשיאותי ייפסל, שכן שתי האפשרויות אינן מתיישבות זו עם זו.

המשאל נערך על פי הוראותיו של חוק פדרלי שקיבל הקונגרס ונחתם על ידי הנשיא איתמר פרנקו ב-4 בפברואר 1993.

הציר בואנו הוביל את הקמפיין לחידוש המלוכה בברזיל ביחד עם הנסיך פדרו גסטאו מאורלאן-ברגנצה , אחד משני הטוענים לכתר הקיסרות הברזילאית וראש ענף פטרופוליס של המשפחה הקיסרית. הגם שהקמפיין שלהם לא השיג את מטרתו, הרי הסיסמה שאימצו - הצביעו למלך! (בפורטוגזית: Vote no rei!) הפכה לאחת המוכרות ביותר בהיסטוריה של הבחירות ומשאלי העם בברזיל.

תוצאות המשאל

מתוך כ-147 מיליון תושבי ברזיל היו כ-90 מיליון בעלי זכות הצבעה. בפועל השתתפו במשאל 67 מיליון מצביעים (74.3 אחוזים), למרות שהצבעה בברזיל היא חובה הנאכפת על ידי הטלת קנס. מספר רב של קולות שהוטלו היו פתקים לבנים או שנפסלו.

משטר רפובליקאי או מלוכני

בנוגע להכרעה בין משטר רפובליקאי לבין משטר מלוכני אישר רוב גדול של המשתתפים במשאל את המשך קיומו של המשטר הרפובליקאי:

הצבעה	קולות	אחוזים
רפובליקה	44,266,608	66
מלוכה	6,843,196	10
פתקים לבנים	7,030,815	10.5
קולות פסולים	8,869,790	13.2
סך הכל	67,010,409	100

בפועל תמכו 86.6 אחוזים מהמשתתפים (בניכוי הקולות הריקים והפסולים) בקיום המשטר הרפובליקאי ו-13.4 אחוזים תמכו בהחלפתו במשטר מלוכני.

משטר נשיאותי או פרלמנטרי

בנוגע להכרעה בין משטר נשיאותי לבין משטר פרלמנטרי אישר רוב המשתתפים במשאל את המשך קיומו של המשטר הנשיאותי:

הצבעה	קולות	אחוזים
משטר נשיאותי	37,156,884	55.4
משטר פרלמנטרי	16,518,028	24.6
פתקים לבנים	3,467,181	5.2
קולות פסולים	9,868,316	14.7
סך הכל	67,010,409	100

בפועל תמכו 69.2 אחוזים מהמשתתפים (בניכוי הקולות הריקים והפסולים) בקיום המשטר הנשיאותי ו-30.8 אחוזים תמכו בהחלפתו במשטר פרלמנטרי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30999234משאל העם החוקתי בברזיל (1993)