עשיית צרכים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עשיית הצרכים, הנקראת גם פעולת מעיים, היא הפעולה המסיימת את תהליך העיכול, ובמהלכה מופרשת צואה ממערכת העיכול דרך פי הטבעת. עשיית הצרכים מתבצעת לאחר שמערכת העיכול מסייעת לגוף לספוג את החומרים שהוא זקוק להם מן המזון הנכנס לגוף, והחומרים הנותרים יוצאים בצואה[1][2].

ליצורים שונים תדירות נורמטיבית שונה לעשיית צרכים – בני אדם, למשל, מפרישים צואה בתדירות הנעה בין כמה פעמים ביום לכמה פעמים בשבוע. כאשר התדירות חורגת מהנורמה נגרמות תופעות של שלשול ועצירות.

יש הרבה דינים שעניינם הלכות בית הכסא. למשל, ברכת אשר יצר לאחר עשיית צרכים ואמירת התכבדו מכובדים לפני הכניסה לשירותים. יש איסור להתאפק מדי וכן הדרכות לנהוג בצניעות בשירותים. בספר דברים יש ציווים מיוחדים להתנהגות צנועה בעשיית הצרכים במחנה צבאי, כמו המצווה להקצות מקום להתפנות מחוץ למחנה, והמצווה להתקין יתד לכיסוי הצואה לאחר עשיית הצרכים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עשיית צרכים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  2. ^ ד"ר יונת אשחר, שנהיה לראש!, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 5 בספטמבר 2021
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37241609עשיית צרכים