עמדה אחודה לבידוק עצמי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עמדה לבידוק עצמי בנמל התעופה הבינלאומי של קואלה לומפור בירת מלזיה
עמדות בידוק עצמי של חברת לופטהאנזה בנמל התעופה בהנובר
עמדה לבידוק עצמי של חברת בריטיש איירווייז בטרמינל 5 בנמל התעופה הית'רו בלונדון
עמדות בידוק עצמי של אייר פראנס בפרנקפורט

עמדה אחודה לבידוק עצמי היא מסוף מחשב הנמצא בבניין הטרמינל בשדה התעופה, שבאמצעותו ניתן לבצע צ'ק-אין, עצמי של הנוסע עם או בלי כבודתו. מאפיין עיקרי של עמדות אלה, היא היכולת לשרת מספר חברות תעופה שונות. עמדה כזו הוצבה לראשונה, ב 2003, בשדה תעופה בנמל התעופה הבינלאומי מקארן, העמדה שירתה את "בריטיש איירווייז", "סינגפור איירליינס", "לופטהנזה" ו KLM. ב 2008, עמדה כזו הייתה כבר מותקנת ביותר מ 100 שדות תעופה ברחבי העולם.

התפתחות ומאפיינים

בעבר, כל תהליך הבידוק הכולל את רישום הנוסע לטיסה, תיוג המזוודות ושליחתן במסועים לבטן המטוס, וכן הפקת כרטיס העלייה למטוס, היה מתבצע על ידי פקיד בדלפק השרות של חברת התעופה. עם השתכללות הטכנולוגיה והגידול הניכר במספר הנוסעים, נוצר צורך לזרז ולייעל את התהליך. שיפור משמעותי בייעול הגיע עם הכנסת עמדות לבידוק עצמי לפעולה. העמדה מאפשרת לנוסעים לבצע את רוב הפעולות של פקיד הקבלה באופן עצמאי כמעט לחלוטין, בעזרת מערכת אינטראקטיבית פשוטה וקלה להבנה לרוב המשתמשים. היות שניתן להציב מספר רב יחסית של עמדות על שטח מצומצם, מספר הנוסעים שניתן לרשום לטיסה בפרק זמן נתון עלה באופן משמעותי. בדרך כלל, מציבות חברות תעופה בשדה התעופה עמדות שמיועדות אך רק לנוסעים בטיסותיהן, או בטיסות של חברות הקשורות אליהן בהסכם כלשהו.

על פי הערכת יאט"א, אם 40% מהנוסעים ישתמשו בעמדות הבידוק העצמי, רק בארצות הברית יחסכו כל שנה כמיליארד דולרים. המדריך לדרישות ממערכות אחודות לבידוק עצמי מתפרסם על ידי יאט"א[1]

תהליך הרישום לטיסה

ניתן לבצע בידוק עצמי רק אם הנוסע רכש כרטיס טיסה אלקטרוני ופרטי הנוסע והטיסה שמורים במחשב חברת התעופה. נכון לשנת 2008 לא ניתן לבצע רכישת כרטיסים לטיסה בעמדת הבידוק העצמי או לבצע בידוק עצמי עם כרטיס טיסה מודפס.

הנוסע יכול לזהות את עצמו למערכת בכמה אופנים. במערכת מותקן סורק כרטיס מגנטי המסוגל למצוא את רשומת הנוסע כשהוא מקבל את כרטיס מועדון הנוסע המתמיד, כרטיס אשראי, רישיון נהיגה או כרטיס מגנטי אחר שהוגדר כקביל על ידי חברת התעופה. לאחר הזיהוי, מציגה המערכת לנוסע את פרטי הטיסה ופותחת אתו בדו-שיח אינטראקטיבי. בדו-שיח זה הנוסע מאמת את פרטי הטיסה, מספר הטיסה, כמה מזוודות הוא מעוניין לשלוח בתא המטען של המטוס ואת מספר הנוסע המתמיד שלו. יש מערכות שגם מוודאות את סוג האוכל שהוזמן לטיסה.

בתום התהליך, המערכת מדפיסה תגי זיהוי למזוודות, אם נדרש, וכרטיס עלייה למטוס. הנוסע מוסר בעצמו את המזוודות המתויגות לפקיד הקבלה שמניח אותן על המסוע, או לוקח אותן לעמדת השיקוף כדי שיעברו שיקוף ביטחוני. לאחר תהליך זה, יכול הנוסע להמשיך לבידוק ביטחוני ומשם לשער העלייה למטוס.

בידוק עצמי באינטרנט או בטלפון סלולרי

חברות התעופה רבות מאפשרות לבצע רישום לטיסה והדפסת כרטיס עלייה למטוס דרך האינטרנט ולעיתים גם באמצעות הטלפון הסלולרי. דרך זו יעילה במיוחד כאשר הנוסע לוקח את כל מטענו האישי עמו. כיוון שיש בידו כבר כרטיס עלייה למטוס, הרי שאינו צריך לגשת כלל לדלפק הקבלה והוא יכול לגשת ישר לבידוק ביטחוני.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28383969עמדה אחודה לבידוק עצמי