על הכל יתגדל ויתקדש

תפילת על הכל יתגדל ויתקדש
עַל הַכֹּל יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ, וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר, וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָמוֹת שֶׁבָּרָא, הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא, כִּרְצוֹנוֹ וְכִרְצוֹן יְרֵאָיו, וְכִרְצוֹן כׇּל בֵּית יִשְׂרָאֵל. צוּר הָעוֹלָמִים, אֲדוֹן כׇּל הַבְּרִיּוֹת, אֱ-לֽוֹהַּ כׇּל הַנְּפָשׁוֹת, הַיּוֹשֵׁב בְּמֶרְחֲבֵי מָרוֹם, הַשּׁוֹכֵן בִּשְׁמֵי שְׁמֵי קֶֽדֶם; קְדֻשָּׁתוֹ עַל הַחַיּוֹת, וּקְדֻשָּׁתוֹ עַל כִּסֵּא הַכָּבוֹד. וּבְכֵן יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ בָּֽנוּ, ה' אֱ-לֹהֵֽינוּ, לְעֵינֵי כׇּל חָי. וְנֹאמַר לְפָנָיו שִׁיר חָדָשׁ, כַּכָּתוּב: שִֽׁירוּ לֵא-לֹהִים, זַמְּרוּ שְׁמוֹ, סֹֽלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת, בְּיָ-הּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו. וְנִרְאֵֽהוּ עַֽיִן בְּעַֽיִן בְּשׁוּבוֹ אֶל נָוֵֽהוּ, כַּכָּתוּב: כִּי עַֽיִן בְּעַֽיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן. וְנֶאֱמַר: וְנִגְלָה כְּבוֹד ה', וְרָאוּ כׇל בָּשָׂר יַחְדָּו, כִּי פִּי ה' דִּבֵּר.

עַל הַכֹּל יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ היא תפילה הנאמרת בקהילות אשכנז סמוך לקריאת התורה לאחר הוצאת ספר התורה בשבת.

התפילה מפרטת את שבחיו של הקדוש ברוך הוא, גדלותו בשמים וצבאותיו, מבקשת כי שמו יתגדל כרצונו וכרצון עם ישראל, ומזכירה כי הוא עוד יתגלה לעיני הכל.

מקור

התפילה מוזכרת במסכת סופרים אך הנוסח שונה מהמקובל כיום, והוא נראה שילוב עם התפילה המקבילה שנאמרת בעת הוצאת ספר תורה בימות החול, אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים: ”על הכל יתגדל ויתקדש וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל ויתקלס שמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא הנכבד והנורא, בעולמות שברא, בעולם הזה ובעולם הבא, כרצונו וכרצון יריאיו וכרצון כל עמו בית ישראל, תגלה ותראה מלכותו עלינו במהרה ובזמן קרוב והוא יבנה ביתו בימינו, ויחון פליטתנו ופליטת כל עמו ישראל בהמון רחמיו וברוב חסדיו לחן ולחסד ולרחמים לחיים ולשלום, והוא ירחם עלינו ועל כל עמו בית ישראל בעבור שמו הגדול, ואמרו אמן”.

בספרד היה נפוץ נוסח "הכל, יתקדש..." ללא המילה "על". רבי יהודה אבן בלעם מבאר שהמילה "הכל" היא קריאה הפונה לקהל, והוא דוחה נסיונות להגיה "על הכל" כפי הנוסח כיום. הנוסח המקובל כיום מופיע כבר בסידורים אשכנזים מזמן הראשונים.

בעל סדר הדורות כותב בשם ספר ישן שבזמן גזרות תתנ"ו נראו שלושה זקנים שהלכו ברחוב היהודים וששוררו את התפילה על הכל, רבי שמעון הגדול אמר שהם אברהם, יצחק ויעקב, שבאו להעביר מסר שיקבלו דין שמים באהבה.

מנהגים ולחנים

לדעת הרמ"א, יש לומר את התפילה הנוכחית בשבת, לעומת תפילת אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים שנאמרת בימות החול בקהילות אשכנז, בפועל בכל הסידורים נדפסו שני התפילות בנוסח של שבת.

בקהילות תנועת החסידות נהוג לשיר את התפילה באירועים שונים. בחסידויות קרלין ולעלוב נוהגים לשיר את התפילה בעת סעודות הילולא של האדמו"רים, ובחסידויות תולדות אהרן בטיש של ליל שבת בעת בציעת הפת. בחצרות שומרי אמונים נהוג שבשמחת תורה שרים את הפיוט בלחן עתיק. הרב דוד קאהן מתולדות אהרן חיבר ניגון על כל מילות התפילה מושר בכל ליל שבת בעת עריכת שולחנו.

קישורים חיצוניים

• סיני - עח (ה-ז), באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)