עזרא נשרי
 | |
| עזרא נשרי 2019 | |
| לידה |
7 באפריל 1952 (גיל: 72) קיבוץ פרוד, ישראל |
|---|---|
| ענף מדעי | אלקטרוניקה והיסטוריה |
| מקום מגורים | ישראל |
| מקום לימודים |
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן-גוריון |
| מנחה לדוקטורט | פרופ' טוביה פרילינג |
| מוסדות | רפאל - מערכות לחימה מתקדמות |
| תרומות עיקריות | |
|
ניהול פיתוח מערכות חיוניות לביטחון המדינה שמירת איכות הסביבה, חשיפת הפעילות הבריטית כנגד עצמאות ישראל. | |
עזרא (עיזי) נשרי (נולד ב-7 באפריל 1952) הוא מהנדס אלקטרוניקה, שניהל פרויקטי פיתוח ברפאל - מערכות לחימה מתקדמות. שירת ביחידה 8200. ד"ר להיסטוריה, חוקר שנות הקמת המדינה והפעילות הבריטית נגד הקמת מדינת ישראל בתקופת מלחמת העצמאות.
משפחה
אביו של נשרי ניסן אדלר עבר את המלחמה בטרנסילבניה. לאחר מלחמת העולם השנייה נעשה מעורב ברמה הארצית של תנועת הנוער הציונית הבונים דרור. ניסה להעפיל לארץ ישראל באוניית המעפילים מדינת היהודים. האונייה נתפסה על ידי הבריטים ונלקח למחנות המעצר בקפריסין. האב ניסן אדלר עוכב על ידי הבריטים, יחד עם אלפי מעפילים בכושר לשירות צבאי, בקפריסין עד תום מלחמת העצמאות ינואר 1949.
אימו של נשרי לאה גנץ מכפר "בורשה" במחוז מרמורש ברומניה. ביוני 1944 כשהייתה בת 14 הועברה לאושביץ. חלק מהתקופה הייתה פועלת ניקיון בצריף התאומים של מנגלה. בינואר 1945 הוצאה לצעדת המוות לגרמניה אותה שרדה. לאחר הניצחון על גרמניה שבה לכפר ברומניה. ומצאה מכתב שאחיותיה שהיו גם הן באושביץ ניצלו והועברו לשיקום בשוודיה. עשתה את הדרך לשוודיה ופגשה את אחיותיה בקבוצה שהתארגנה לעליה. הבנות משוודיה עלו בספינה אולואה, היא חיים ארלוזורוב (אוניית מעפילים) בפיקודו של לובה אליאב. הספינה הגיעה עד חוף בת גלים ונתקעה בחוף. לאה גנץ עם שאר והמעפילים הוגלו למחנות המעצר בקפריסין.
לאחר קום המדינה עלתה לאה גנץ מקפריסין לישראל. הצטרפה לגרעין עליית הנוער בכפר גלעדי וגויסה לנח"ל. ב-1949 השתתפה עם גרעין הנח"ל בהקמת קיבוץ האון.
ניסן אדלר הגיע מקפריסין לאחר שחרור מהמעצר הבריטי והצטרף לגרעין נח"ל שהתארגן בקיבוץ אפיקים והיה חלק מהקמת קיבוץ האון. בקיבוץ נפגשו והחליטו להנשא. עם נישואיהם עברתו את שם המשפחה לנשרי.
עם הפילוג בקיבוץ המאוחד עברו לקיבוץ פרוד. האב ניסן נשרי רכש בפרוד את מקצועו כמכונאי והאם לאה למדה ונהייתה לגננת.
ילדות ולימודים
ב-7 באפריל 1952 נולד עזרא נשרי בקיבוץ פרוד. בשנת 1955 עברה משפחת נשרי למושב שדמות דבורה שבגליל התחתון. האב עבד במושב כמנהל המוסך והמסגרייה והאם כגננת. במושב נולד האח הצעיר אהוד נשרי.
בשנת 1961 עברה המשפחה לקריית מוצקין. בשנת 1967 החל נשרי בלימודי אלקטרוניקה בבסמ"ת בחיפה, ובשנת 1971 הוסמך לתואר הנדסאי.
שירות בצה"ל
בפברואר 1972 התגייס נשרי לצה"ל ושרת ביחידה 8200, כאחראי על מערכות אלקטרוניות לאיסוף מידע על מכ"מים של מערכות טילי נ"מ שבידי צבאות ערב. במהלך שירותו החלה כניסתן של חברות ישראליות לפיתוח מוצרים מתוחכמים עבור היחידה. בשנת 1973 יצא לקורס קצינים, לקראת סיום הקורס פרצה מלחמת יום הכיפורים ונשרי נשלח לפעול במסגרת יחידה 8200 בסיני. בשנת 1976 סיים את שירותו הסדיר כקצין טכני.
לימודים בטכניון ועבודה ברפא"ל
בשנת 1976 החל נשרי את לימודיו לתואר מהנדס חשמל בטכניון, במסלול מקוצר לבעלי תואר הנדסאי, אותם סיים בשנת 1979. בשנת 1980 החל את עבודתו ב"רפאל" כמהנדס פיתוח וכמנהל פרויקטים של מערכות לדיכוי אותות של חוסמים במקלטי תקשורת ומכ"ם. בנושא זה עסק בעשר שנותיו הראשונות בחברה, והגיע למעמד מנהל התחום.
בהמשך עבר לעבוד על פיתוח סימולטורים לפיתוח טילים מונחי מכ"ם. "רפאל" הגיעה למעמד של מובילה עולמית בתחום זה, ונשרי נעשה למנהל הבכיר בקו מוצרים זה. לאחר מכן עבד בתחומים נוספים.
בשנת 1992 היה חבר בצוות שקבל את פרס רפאל על פיתוח מצטיין וייצור של תת-מערכת ממוזערת למניעת חסימות אלקטרוניות (נל"א). בשנת 1995 היה חבר בצוות שקיבל את פרס רפאל על פיתוח של מערכת סימולטור לפיתוח טילי מכ"ם ללקוח זר.
בשנת 1995 יצא ללימודי תואר שני במנהל עסקים למנהלים בפועל (EMBA), באוניברסיטת תל אביב. בשובו ל"רפאל" ניהל פרויקט לפיתוח מאמן לצוותי הפעלה של טילים מונחים, ובהמשך ניהל פרויקט שדרוג לטיל מבצעי.
בשנת 2005 יצא נשרי מטעם רפאל ללימודים במכללה לביטחון לאומי, שכללו לימודים לתואר שני במדעי המדינה באוניברסיטת חיפה.
בשנת 2007 פרש מ"רפאל" במעמד ראש שטח.
יישוב הגליל ופעילות ציבורית
בשנת 1982 עלה נשרי עם משפחתו בקבוצה השנייה של המתיישבים לגילון, יישוב שהוקם ב-1980 במסגרת תוכנית המצפים בגליל, בגליל התחתון הצפון-מערבי, הצופה אל הנוף של עמק זבולון. רבים מהמתיישבים הראשונים היו גם הם עובדי "רפאל".
במשך שלושים ושש שנותיו בגילון עסק נשרי גם בפעילות ציבורית הקשורה לאיכות הסביבה. הוא הוביל צוות בארגון אזרחי לשם פתרון מחודש למערכת הביוב והניקוז המרכזית בבקעת בית הכרם.
השכלה ומחקר היסטוריה
נשרי התעניין בהיסטוריה עוד מצעירותו. לאחר שבשנת 1999 קרא את ספרו של ג'ון קמחי "שבעת העמודים שהתמוטטו" התמקד נשרי בנושא הצד הבריטי במלחמת העצמאות.
בשנת 2008, לאחר שפרש מעבודתו ב"רפאל", החל נשרי את מחקרו לתואר שני בהיסטוריה, בנושא "הגורם הבריטי בארץ ישראל", בהנחיית פרופ' מאיר זמיר מאוניברסיטת בן-גוריון, אליו חבר לאחר שקרא מאמרים שפרסם זמיר בנושא הבריטים במזרח התיכון. בהמשך עבר להנחייתו של פרופ' טוביה פרילינג ובשנת 2012 כתב תזה בשם: "תוכנית קלייטון – קנוניה בריטית לסיכול הקמת מדינה יהודית?".
בהנחיית פרופ' פרילינג כתב גם את עבודת הדוקטורט שכותרתה "מהלכי משרד החוץ של הלייבור הבריטי כנגד הקמת מדינה יהודית" (2016), המבוססת בעיקרה על מסמכי הארכיון הלאומי הבריטי (וכן מסמכים ישראלים ואמריקניים וספרות מחקרית קודמת).[1].
בעבודת הדוקטורט בחן נשרי ואושש את טענת ההנהגה הציונית, בזמן האירועים, כי הבריטים ארגנו, חימשו ודחפו את מדינות ערב לפלישה במלחמת העצמאות. לדבריו, ההחלטות המרכזיות לגבי עתיד ארץ ישראל התקבלו על ידי ההנהגה הבריטית הבכירה ביותר בלונדון. החלטות אלו בוצעו באזור על ידי יד ימינו של שר החוץ הבריטי ארנסט בווין במזרח התיכון קצין הביון הפוליטי הבכיר באזור, הבריגדיר אילטיד קלייטון, ונציגים בריטיים נוספים, במקרים רבים בשיטות של חתרנות (Covert Action).
במחקרו טען נשרי שממשלת בריטניה דחפה את הפלישה שבוצעה בפועל ב-15 במאי 1948 ושהייתה מעורבות בריטית בהתוויית תוכנית פולקה ברנדוט הראשונה, האנטי-ישראלית, שהביאה בטעות, בהכוונה הבריטית, דווקא להרס פנימי של המחנה הבריטי-ערבי במלחמת העצמאות. לפי המקורות הבריטיים, ההנהגה הבריטית הבכירה בלונדון קבעה את מועד סיום פינוי הכוחות הבריטיים מארץ-ישראל, הקדימה אותו, וחזרה שוב למועד המקורי על-פי צורכי תוכניות הפלישה שהשתנו בהתאם לשינויי הנסיבות בשטח. כלומר שההחלטות בלונדון בוצעו מתוך קשר ישיר בין תכנון תזמון תוכניות הפלישה לתכנון תזמון הפינוי הבריטי.[2] ומכאן, ומההיבט הרחב של הדחיפה הבריטית של פלישת מדינות ערב, נובע שם ספרו של נשרי "הסוס הטרויאני הבריטי במלחמת השחרור הישראלית", המציג בהרחבה את התכנית הבריטית בתש"ח.
בעבודתו טען נגד הקביעות שהעלו ההיסטוריונים החדשים, אבי שליים, אילן פפה, ויוג'ין רוגאן, בנושא מלחמת העצמאות. בדוקטורט ובספרים שכתב טען שקיימים ב"ההיסטוריה הישראלית החדשה" שנכתבה בבריטניה, בפרט בסנט אנתוני קולג' באוניברסיטת אוקספורד, סילופים והטיות. לדברי נשרי, בהיותה של מלחמת העצמאות במידה רבה ביותר מלחמה נגד בריטניה כמעצמה קולוניאלית הגמונית במזרח התיכון, שהפעילה את מדינות ערב כשליחותיה, יש לקרוא למלחמת 1948 בשם "מלחמת השחרור".
ספרו
בעקבות עבודת הדוקטורט, בשנת 2018 פרסם את המהדורה הראשונה של ספרו בשם "מלחמת השחרור הישראלית", בהוצאת אפי מלצר בע"מ. בשנת 2019 פרסם מהדורה שנייה בשם "הסוס הטרויאני הבריטי במלחמת השחרור הישראלית" בהוצאת סטימצקי.
משפחה
עזרא נשרי נישא בשנת 1980 ונולדו לו שני בנים. אשתו הראשונה נפטרה ממחלה קשה בשנת 1989. בשנת 1990 נישא בשנית. אשתו אימצה את הבנים, ונולדו להם בת ובן.
קישורים חיצוניים
- אפרים לפיד, המזימה הבריטית לניצחון ערבי במלחמת השחרור, ישראל דיפנס, 21 בספטמבר 2019
- אורי מילשטיין, מחקר חדש שופך אור על מבצע יואב במלחמת העצמאות, מעריב, 15 באוקטובר 2019
- יצחק נוי, הסוס הטרויאני הבריטי במלחמת השחרור תוכנית הרדיו שבת עולמית, רשת ב', 4 באפריל 2020
מאמריו:
- מלחמה בצל סטטוס קוו בלתי נסבל: עוד מבט על מלחמת יום הכיפורים בחזית הדרום, 404-403, דצמבר 2005, 105-98.
- מהלכי משרד החוץ של הלייבור הבריטי כנגד הקמת מדינה יהודית בת-קיימא הוגש לסנט אוניברסיטת בן-גוריון פברואר 2016.
- מלחמת השחרור הישראלית, משגב, 27 במאי 2016.
- ההגנה מול "הסוס הטרויאני הבריטי" במלחמת העצמאות, באתר "בין המערכות", 15 ביוני 2020
הערות שוליים
- ^ נשרי, מהלכי משרד החוץ של הלייבור הבריטי כנגד הקמת מדינה יהודית, 2016
- ^ ראו: ההגנה מול "הסוס הטרויאני הבריטי" במלחמת העצמאות, באתר "בין המערכות", 15 ביוני 2020
30316155עזרא נשרי