עוקץ (זואולוגיה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
עוקץ צרעה עם טיפת ארס
דבורה עוקצת

Click to Shrink Back
עין מורכבתמחושעינית (בעלי חיים)לחיראששוקהטלףכנפייםראשחזהעין מורכבתעוקץחזהבטןבטןרגלרגלרגלעוקץHoneyBeeAnatomyHE.png
לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

מבנה הגוף של דבורת הדבש. למידע על חלק, לחצו עליו.
עוקץ הדבורה

עוקץ הוא איבר בגופם של חלק ממיני בעלי־החיים, המשמש לדקירת בעלי חיים אחרים ולהחדרת ארס אל גופם. מרבית בעלי העוקץ הם פרוקי-רגליים, לדוגמה דבורים, צרעות, נמלים, נדלים ועקרבים, אך גם אצל מספר חולייתנים כמו הברווזן, ואצל דגים מסוימים כמו הטריגונים, העוקצנוניים והאבנוניים. ליצורים רכים כמו מדוזות וצרעות ים ישנם איברים דמויי עוקץ בעלי תאים צורבים.

עוקץ דבורת הדבש

דבורת הדבש הפועלת משתמשת בעוקץ לצורכי הגנה והתקפה. אצל מלכת הדבורים העוקץ הוא צינור ההטלה. הארס פעיל מאוד והורג מיד זבובים וחרקים קטנים. גם על בעלי חוליות השפעתו של הארס חזקה.

העוקץ של הדבורה נמצא בקצה הבטן, ובנוי משלושה חלקים:[1]

  1. נדן הוא החוד הדוקר בעת העקיצה. לנדן צמודים שתי מחטים משוננות העוזרות לחדירתו. כיוון שיני המחטים הוא כלפי הגוף הנעקץ.
  2. בית הקיבול לארס מחובר לעוקץ. הוא מתמלא על ידי בלוטה חומצית.
  3. בלוטת ארס שנייה מצויה בפתח בית הקיבול. תוכן הפרשתה הוא בסיסי.

בשעת העקיצה מתערבבות ההפרשות של שתי הבלוטות ונוצר הארס. הרכבו העיקרי הוא חומצת נמלים.

הדבורה יכולה לעקוץ דבורים אחרות וגם חרקים אחרים מבלי שהיא תיפגע. בעקיצת בעלי חוליות דבורת הדבש אינה יכולה למשוך את העוקץ המשונן חזרה מגוף בעל החיים. כאשר היא מנסה לעשות כן, העוקץ נשאר תקוע בתוך הגוף הנעקץ, נקרע מגוף הדבורה ויחד עמו חלק מן האיברים הפנימיים. הדבורה מתה כעבור מספר רגעים. כאשר הנדן נקרע הארס המחובר לו נשאר בגוף הנעקץ.

כאשר הדבורה עוקצת, דבורים אחרות חשות בריח של הארס והוא מזרז אותן להמשיך לעקוץ במקום העקיצה הקודם או בסביבה שלו.

השפעת עקיצת הדבורה על האדם

תופעות אפשריות בעקבות עקיצת דבורה: כאב, נפיחות וגרד במקום העקיצה; תגובה אלרגית ברמות שונות המתבטאת בחום, אודם בעור או הופעת בהרות אדומות, צמרמורת בעקבות החום, הכבדת הנשימה, עילפון.

עוקץ העקרב

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – עקיצת עקרב
עקרב ממין עקצן צהוב הוא בעל עוקץ (הממוקם בקצה הבטן האחורית דמוית ה"זנב") שארסי וקטלני גם לאדם.

כל העקרבים (בני סדרת העקרבאים) נושאים עוקץ בולט בפרק האחרון של הבטן האחורית הצרה דמוית ה"זנב". פרק העוקץ בא מיד לאחר שלפוחית העוקץ שנושאת את הארס. ארס העקרב נועד לשתק ולעיתים גם להמית את הטרף שלו ובכך להקל על הציד ועל האכילה. הארס של חלק מהעקרבים מסוכן גם לאדם והארסיים שבהם יכולים אף להמיתו. העקצן הצהוב, שחי בישראל, נחשב לאחד העקרבים הארסיים והמסוכנים ביותר בעולם, ועקיצתו יכולה לקטול גם בני אדם.

ב-2011 הרשות האמריקנית לתרופות ומזון (FDA) אישרה טיפול בשם Anascorp לטיפול בעקיצות עקרב.

לקריאה נוספת

  • א. בן-נריה, גידול דבורים, הוצאת ארגון מגדלי הדבורים בישראל, תל אביב, תש"י

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עוקץ בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ מקור: א. בן-נריה

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0