עגלת שלישייה
עֶגְלַת שְׁלִשִׁיָּה הייתה עיר מקראית במואב, בסמוך לצוער, שהמשיכה להתקיים גם בתקופות מאוחרות יותר כעיר מחוז.
העיר נזכרת ב"משא מואב", שנשאו הן ישעיהו הנביא והן ירמיהו הנביא על ערי מואב:
כך, מובא: ”לִבִּי לְמוֹאָב יִזְעָק בְּרִיחֶהָ עַד צֹעַר עֶגְלַת שְׁלִשִׁיָּה כִּי מַעֲלֵה הַלּוּחִית בִּבְכִי יַעֲלֶה בּוֹ כִּי דֶּרֶךְ חוֹרֹנַיִם זַעֲקַת שֶׁבֶר יְעֹעֵרוּ כִּי מֵי נִמְרִים מְשַׁמּוֹת יִהְיוּ”[1];
וכן: ”מִזַּעֲקַת חֶשְׁבּוֹן עַד אֶלְעָלֵה עַד יַהַץ נָתְנוּ קוֹלָם מִצֹּעַר עַד חֹרֹנַיִם עֶגְלַת שְׁלִשִׁיָּה כִּי גַּם מֵי נִמְרִים לִמְשַׁמּוֹת יִהְיוּ”[2].
העיר נזכרת גם במקורות מאוחרים יותר, כגון רשימת הערים שכבש אלכסנדר ינאי במואב, רשימות נבטיות, והאונומסטיקון של אוסביוס (תחילת המאה ה-4 לספירה)[3].
בארכיון בבתא, שנמצא במערת האיגרות בנחל חבר, נזכרת מספר פעמים העיר "עגלתין" כעיר מחוז בדרום מזרח ים המלח, אשר התקיימה בה קהילה יהודית; זאת, כאשר אחת הערים המשויכות אליה הייתה הלוחית, הנזכרת לצד "עגלת שלישייה" גם בתיאור המקראי[4].
מקומה המדויק של העיר הקדומה טרם נתאשר.
הערות שוליים
- ↑ ספר ישעיהו, פרק ט"ו, פסוקים ה'-ו'.
- ↑ ספר ירמיהו, פרק מ"ח, פסוק ל"ד.
- ↑ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ו', 79.
- ↑ י' ידין, החיפושים אחר בר-כוכבא, 176; אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ו', 79.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] עגלת שלישייה17439970