עגלול המכסה
 עגלול המכסה
| |
|---|---|
עגלול המכסה Pomatias olivieri
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | רכיכות |
| מחלקה: | חלזונות |
| תת־מחלקה: | קדם-זימאים[1] חלזונות עילאיים[2] |
| סדרה: | חלזונות ביניים |
| משפחה: | עגלוליים |
| סוג: | עגלול |
| מין: | עגלול המכסה |
| שם מדעי | |
 Pomatias olivieri
| |
| שמות נוספים | |
|
Pomatias glaucus | |
_-_Pomatiidae_-_Mollusc_shell.jpeg)
עגלול המכסה (שם מדעי: Pomatias olivieri, בעבר סווג כ-Pomatias glaucus) הוא מין טקסונומי של חילזון בסוג עגלול, החי ביבשה. לעגלול המכסה קונכייה חרוטית-כדורית עבה בה יש בין 4 ל-5 וקצת פיתולים, כאשר בתחתית רגלו ישנו סוגר (operculum) שמכסה את פתח הקונכייה כאשר העגלול נכנס פנימה לתוכה. הוא חי במקומות לחים עם תשתית סידן (כגון סלע גיר), על מנת לבנות את קונכייתו העבה. המין מצוי בארץ ישראל.
תיאור
העגלול הוא חילזון מקבוצת הקדם-זימאים (כיום קבוצה זו איננה נחשבת יותר לתת-מחלקה מאחר שהיא פוליפילטית) אך איבר הנשימה העיקרי הוא חלל הגלימה, בעוד שזימיו התנוונו. הלחץ האוסמוטי שלו גבוה ולכן הסיקו החוקרים שהוא עלה ישירות ליבשה מן הים ללא מעבר בסביבת חיים של מים מתוקים.
לעגלול קונכייה בגודל של כ-17–25 מ"מ[3] בעלת 4–5 פיתולים מעוגלים קמורים מאוד וצורתה באופן כללי היא חרוטית. לרוב גווניה נעים בין חום אדמדם לחום בהיר, קרם ובז'. הקונכייה עצמה עבה מאוד ודורשת גיר רב לבנייתה, דבר המגביל את אזור המחיה של העגלול לאזורים לחים בעלי תשתית גיר או סידן באחוזים גבוהים. בקצה הרגל מצוי סוגר גירני (operculum) וכאשר העגלול מתכנס אל קונכייתו הסוגר מכסה את פתח הקונכייה וסוגר אותה לחלוטין.
העגלול עצמו הוא בעל ראש ייחודי שבו יש "חדק" וממנו בולטות שתי אונות רחבות קצרות המקיפות את הפה. יש לו שני משושים עבים שאורכם כאורך החדק ובבסיסם מצויות העיניים שלו. צבע הגוף של העגלול הוא אפור בהיר עד כהה ולעיתים בעל גוון כחלחל או בורדו.
אורח חיים
צורת ההליכה של העגלול שונה מאלה של רוב שבלולי היבשה: רגלו מחולקת לשתי אונות על ידי תלם מרכזי ותנועתו נעשית על ידי הרמת אונה אחת והזזתה קדימה, הורדתה לקרקע ואז הרמת האונה השנייה והזזתה קדימה, וחוזר חלילה. בקצה הרגל מצוי סוגר גירני (operculum) וכאשר העגלול מתכנס אל קונכייתו הסוגר מכסה את פתח הקונכייה וסוגר אותה לחלוטין.
מזונו של העגלול דומה לזה של השבלולים: רקב צמחי ופטריות סאפרופיטיות אך לעגלול אין את האנזים צלולאז שמפרק תאית ופירוק זה מתבצע על ידי חיידקים סימביוטיים במערכת העיכול שלו.
בתקופת הקיץ היבשה מתחפר העגלול אל תוך קרקע לחה ומבצע קיוט (מעין "שנת קיץ") ומוריד באופן ניכר את פעילותו וחילוף החומרים שלו. הוא גם מקייט כאשר הטמפרטורה נמוכה מידי (קר מידי).
בניגוד לשבלולים הזוויגים בעגלול נפרדים ופרטיו הם או זכרים או נקבות. ההתפתחות העוברית של העגלול ארוכה יחסית ונמשכת כ-3 חודשים. העובר בוקע מהביצה עם קונכייה עוברית מפותחת. מקור הסידן לקונכייה זו איננו הביצה אלא עפר עשיר בסידן המוצמד בריר אל הביצה. מסיבה זו העגלולים חיים רק בקרקעות עשירות בסידן.
תפוצה
עגלול המכסה (Pomatias olivieri) הוא מין העגלול היחידי שחי בישראל, בה הוא נמצא בצפון הארץ, בגליל העליון (מאצבע הגליל ועד ראש הנקרה), במישור החוף הצפוני וברכס הכרמל. מעט מאוד ידוע על מין זה. בגלל אורח חייו מוגבל העגלול לאזורים לחים בהם התשתית (קרקע, אדמה ומסלע) עשירה בגיר וסידן. כמו רבים מהקדם-זימאים שעלו ליבשה הוא חייב סביבת מחיה קרה ולחה שכן קשה לו מאוד לעמוד בתנאי יובש.
בנוסף לישראל עגלול המכסה חי גם בלבנון, מערב סוריה וטורקיה.
רוב נציגי משפחת העגלולים חיים באזורים טרופיים ובאגן הים התיכון. באירופה ואסיה נפוץ המין עגלול אירופאי (Pomatias elegans) עליו יש ידע רב יחסית. העגלול האירופאי נפוץ ברוב מדינות אירופה, למעט האזורים הצפוניים והקרים מאוד (כגון סקנדינביה, רוסיה, איסלנד).
מקורות
- יוסף הלר, שבלולי ארץ ישראל - אורחות חיים ומגדיר, הוצאת משרד הביטחון, 1993
- עמ' 162–164 ועמ' 210 (כולל איור של עגלול המכסה)
קישורים חיצוניים
- תמונה ומידע על עגלול המכסה באתר הטבע של עוז ריטנר
- עגלול המכסה, באתר אוניברסיטת גטינגן
הערות שוליים
- ^ לפי המיון הקלאסי של החלזונות.
- ^ לפי המיון המחודש של החלזונות.
- ^ עגלול המכסה, באתר אוניברסיטת גטינגן.
