עבדת הראשון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עבדת הראשון היה מלך נבטי ששלט בממלכה הנבטית כנראה בין השנים 85-96 לפנה"ס. הוא ירש את חרתת השני לאחר מותו. בתקופתו שרר מצב מלחמה בין הממלכה הנבטית וממלכת יהודה. בשנת 93 לפנה"ס נערכה מלחמה בינו ובין אלכסנדר ינאי מלך יהודה. עבדת הצליח להוביל את אלכסנדר ינאי למארב, ובקרב שנערך ליד הכפר גדרה שבגולן הביס עבדת את צבאו של אלכסנדר ינאי בעזרת פרשים רכובים על גמלים. אלכסנדר ינאי הצליח בקושי להימלט לירושלים[1]. בשנת 86 לפנה"ס המלך הסלבקי אנטיוכוס השנים עשר דיוניסוס פלש לממלכה הנבטית. ובמלחמה שנערכה נהרגו גם אנטיוכוס וגם עבדת, אך הממלכה הנבטית ניצלה מכיבוש. לזכרו של עבדת הוקם בנגב היישוב עבדת, והוא עצמו הפך לאליל נערץ על הנבטים. בנו חרתת השלישי עלה למלוכה לאחר מותו של אביו בקרב.

הערות שוליים

  1. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, תרגם מיוונית: אברהם שליט, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 2003, כרך שלישי, ספר שלוש עשר: 375-374.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0