סקורג'ימה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סקורג'ימה
מבט על סקורג'ימה מכיוון קגושימה
מבט על סקורג'ימה מכיוון קגושימה
מידע כללי
סוג הר הר געש שכבתי
גובה 1,117 מטרים
מדינה יפןיפן יפן
מיקום קגושימה, קיושו, יפן
מספר הר געש 282080[3]
התפרצות אחרונה 2022 (התפרצות ממושכת מ-1955)‏[1][2]
קואורדינטות 31°35′27″N 130°39′26″E / 31.590717°N 130.657282°E / 31.590717; 130.657282
תצלום לוויין לאנדסאט של הר סקורג'ימה

הר סַקוּרַגִ'ימָהיפנית: 桜島 – "אי פריחת הדובדבן"[4] מתועתק גם כ"סקורשימה"[5] וגם כ"סקורה-ג'ימה"[3]) הוא הר געש שכבתי פעיל במחוז קגושימה בדרום האי קיושו ביפן. עד 1914 היה זה גם שמו של האי לשעבר שעליו שכן ההר. הלבה שנפלטה מההר בהתפרצות של אותה שנה חיברה את האי במצר יבשה לחצי האי אוסומי (אנ').

הפעילות הגעשית בהר עדיין נמשכת וממטירה כמויות גדולות של אפר געשי על סביבתו. התפרצויות קדומות יותר גרמו לבניית רמות החול הלבן באזור.

תיאור

הר סקורג'ימה שוכן במפרץ קינקוֹ (錦江湾 – קינקוואן), חלק ממפרץ קגושימה. שטחו של חצי האי (לשעבר אי) שעליו שוכן ההר הוא כ-77 קמ"ר, היקפו בבסיס הוא 52 קילומטרים. זהו אחד מארבעת הרי הגעש הגדולים ביפן,[6] ורובו (כ-60%) מכוסה בחול קל המכונה שיראסו. חצי האי שייך מנהלית לעיר קגושימה השוכנת מצדו השני של המפרץ.

סקורג'ימה הוא הר געש מורכב. פסגתו מתפצלת לשלוש פסגות, "קיטאדַקֶה" ("הפסגה הצפונית") - הפסגה הגבוהה ביותר בהר - גובהה 1,117 מטרים מעל פני הים, "נאקאדקה" ("הפסגה המרכזית") שגובהה 1,060 מטרים ו"מינאמודקה" ("הפסגה הדרומית") שגובהה 1,040 מטרים. כל הפעילות הגעשית כיום מרוכזת במינאמודקה, שהוא חרוט געשי פעיל.[7]

היסטוריה

היווצרות והתפרצויות היסטוריות

הר סקורג'ימה שוכן בתחום קלדרת אירה (姶良カルデラ) שנוצרה בהתפרצות געשית עזה לפני אלפי שנים, שבה נפלטו לאוויר כמה מאות קילומטרים מעוקבים של אפר געשי ופומיס. תא המאגמה שמתחת ללועות הגעשיים התרוקן, תקרתו התמוטטה, ונוצרה קלדרה בקוטר של 20 קילומטרים. טפרה מההתפרצות התפזרה על פני שטח נרחב ושרידיה נמצאו במרחק של 1,000 קילומטרים מהר הגעש. סקורג'ימה הוא לוע מודרני פעיל של הר הגעש שיצר את קלדרת אירה.

הר הגעש סקורג'ימה נוצר בתוך הקלדרה בפעילות געשית בתקופה מאוחרת יותר. הוא שוכן כ-8 קילומטרים דרומית למרכז הקלדרה. ההתפרצות הראשונה המתועדת אירעה בשנת 708.[2][8] מרבית ההתפרצויות הגעשיות של ההר הם התפרצויות סטרומבוליאניות והשפיעו רק על אזור הפסגה, אבל היו גם התפרצויות פליניאניות בשנים 1471–1476, 1782-1779 ו-1914.[2] הפעילות הגעשית ב"קיטאדַקֶה" הסתיימה לפני כ-4,900 שנים,[2] ההתפרצויות שבאו אחר כך התרכזו במינאמודקה.

ההתפרצות של 1914

העיר קגושימה כוסתה בשכבת אפר עבה במהלך ההתפרצות של הר סקורג'ימה ב-1914 הנשקף במרחק מעבר למפרץ

ההתפרצות ב-1914 הייתה ההתפרצות הגעשית העזה ביותר ביפן במהלך המאה ה-20. זרמי לבה מלאו את המצר הימי בין האי שעליו שוכן ההר לבין האי קיושו, והאי הפך לחצי אי. קודם לכך, במהלך המאה ה-19, נרשמו שתי התפרצויות חלשות יחסית בלבד.[2] ההתפרצות החלה ב-11 בינואר 1914. כמעט כל התושבים פינו את האי בימים שקדמו להתפרצות עקב כמה רעידות אדמה גדולות שהיוו סימני אזהרה מוקדמים להתפרצות קרבה. בתחילה הייתה ההתפרצות אלימה במיוחד וחוללה עמודי התפרצות וזרמים פירוקלסטיים, אך לאחר רעידת אדמה גדולה במיוחד שהתחוללה ב-13 בינואר 1914 ושבה נהרגו 35 אנשים השתנה אופי ההתפרצות ונפלטו מהלוע זרמי לבה נרחבים.

זרמי לבה נדירים ביפן. במרבית ההתפרצויות ביפן גורמת תכולת הסיליקה הגבוהה במאגמה להתפרצות מתפוצצת, אך זרמי הלבה בסקורג'ימה נמשכו חודשים.

האי גדל תוך כדי בליעת איים קטנים סמוכים, ובסופו של דבר התחבר לחצי האי אוסומי (חלקו הדרום-מזרחי של האי קיושו) במצר יבשה צר. חלקים ממפרץ קגושימה נעשו רדודים יותר באופן מוחשי, והדבר השפיע על הגאות והשפל. בשלבים הסופיים של ההתפרצות שקע מרכז קלדרת אירה בכ-60 סנטימטרים. העובדה שהשקיעה התרחשה במרכז הקלדרה במקום ישירות מתחת לסקורג'ימה העידה על כך שמקורה של המאגמה שפלט הר הגעש הוא מאותו מאגר שהזין את ההתפרצות שיצרה את הקלדרה במקור. התפרצות זו שימשה השראה חלקית לסרט אילם אמריקני מאותה שנה,[9] זעם האלילים שהציר המרכזי בעלילתו הוא קללה משפחתית שכביכול גרמה להתפרצות.

פעילות געשית נוכחית

התפרצות סקורג'ימה ב-1974
תמונת מכ"ם מהחלל של סקורג'ימה

במהלך המאה ה-20 התפרץ סקורג'ימה כמה פעמים. ההתפרצות האחרונה החלה ב-13 באוקטובר 1955 ונמשכת ברציפות. התפוצצויות קטנות רבות מתרחשות בהר מדי שנה, ומשליכות אפר לגבהים של עד כמה קילומטרים מעל להר. ב-58 השנים שעברו מאז נרשמו יותר מ-7,300 התפוצצויות כאלו.[10] התפרצות עזה הייתה ב-10 במרץ 2009, והיא גרמה לפיזור טפרה למרחקים של עד 2 קילומטרים מההר.[11] ב-1960 הוקם מצפה הר הגעש סקורג'ימה כדי לנטר התפרצויות אלו. באוגוסט 2013 נרשמה שוב התפרצות עזה שכיסתה באפר את העיר.

ניטור הר הגעש וחיזוי התפרצות גדולה חשובים במיוחד בשל קרבתו לאזור מאוכלס בצפיפות, כאשר העיר קגושימה, שבה מתגוררים מעל ל-650,000 תושבים, מצויה במרחק של 8 קילומטרים מערבית להר הגעש. בעיר נערכים תרגילי פינוי באופן סדיר, וכן נבנו מספר מקלטים שבהם יכולים תושבים למצוא מקלט בפני נפילה של חומרים מהתפרצות געשית.[12]

לנוכח הסכנות שמהווה ההר לאוכלוסיות השכנות הוא הוכרז על ידי האגודה הבינלאומית לוולקנולוגיה ולכימיה של פנים כדור הארץ (International Association of Volcanology and Chemistry of the Earth's Interior ) ב-1991 כאחד מ-16 הרי הגעש של העשור ("Decade Volcanoes"), ולכן כראוי למחקר מיוחד כחלק מ"העשור הבינלאומי להפחתת אסונות הטבע" של האו"ם.[13]

כלכלה

לאופיו הגעשי של ההר יש יתרונות כלכליים:

  • סקורג'ימה הוא חלק מהפארק הלאומי קירישימה-יאקוּ, וזרמי הלבה שלו הם בין האטרקציות התיירותיות העיקריות של האזור. עד לפני 50 שנים נהגו תיירים לטפס לפסגת ההר, היום אסור להתקדם מעבר למצפה יונוהירה.[7]
  • סביב סקורג'ימה יש כמה אתרי נופש שהוקמו סביב מעיינות חמים.
  • הקרקע הנוצרת מהאפר הגעשי פורייה ביותר. בייחוד ידועים צנוני הדאיקון והמנדרינות המיוחדות הגדלים באדמה הגעשית של סקורג'ימה המכונים צנון סקורג'ימה (桜島大根) המגיעים לממדים גדולים במיוחד, עד לקוטר של כחצי מטר ומשקל של כ-45 ק"ג,[14] והם רשומים בספר השיאים של גינס כצנונים הגדולים בעולם. המנדרינות של סקורג'ימה הן הקטנות בעולם, קוטרן כ-3 סנטימטרים בלבד וטעמן מתוק במיוחד.[7]
  • מן האפר הגעשי מכינים זיגוג מיוחד עבור שני בתי מלאכה לקדרות הפועלים בחצי האי.[7]

לקריאה נוספת

  • Alexander e. Gates, David Ritchie, Encyclopedia Of Earthquakes And Volcanoes, Infobase Publishing, 2006, page 3 (under Aira) and page 226
  • Encyclopedia Of Volcanoes Academic Press, page 446

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סקורג'ימה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אסף רוזנצוייג, ‏הר געש התפרץ ביפן, מצב החירום עלה לדרגה הגבוהה ביותר, באתר ‏מאקו‏‏, ‏24 ביולי 2022‏
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 Eruptive history
  3. ^ 3.0 3.1 Aira
  4. ^ מקור השם איננו ברור, אין עצי דובדבן באי
  5. ^ כותרת התמונה באנגלית במקור: "קגושימה לאחר התפרצות סקורשימה" Illustrated London News. ינואר 1914
  6. ^ האחרים הם: הר מיהאמה שליד טוקיו, הר אסאמה והר אסו
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 Sakurajima information אתר זה טוען כי משקלו של הצנון הגדול ביותר שהצליחו לגדל הוא 29.6 קילוגרם
  8. ^ Sakura-jima, Japan מתוך אתר Volcano World של Oregon State University
  9. ^ Wrath of the Gods
  10. ^ אתר מכון הניטור של סקורג'ימה
  11. ^ כתבה ב-BBC על ההתפרצות
  12. ^ Sakurajima Volcano Erupts in South Japan
  13. ^ Decade Volcanoes
  14. ^ The New official guide, Japan
סקורג'ימה כפי שהוא נשקף מקגושימה בשעת שקיעה. הצילום נעשה ב-2009.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0