סערון צווארון
 סערון צווארון
| |
|---|---|
סערון צווארון במופע בהיר ממזרח לטסמניה
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | יסעוראים |
| משפחה: | יסעוריים |
| סוג: | סערון |
| מין: | סערון צווארון |
| שם מדעי | |
 Pterodroma mollisגולד 1844 | |
| תחום תפוצה | |
מפת התפוצה של סערון צווארון | |
סַעֲרוֹן צַוְארוֹן (שם מדעי: Pterodroma mollis) הוא עוף ימי קטן מהסוג סערון, המצוי בחצי הכדור הדרומי. בישראל ישנה תצפית בודדת של האורניתולוג הדורם שיריחי מ-25 במרץ 1997 במפרץ אילת, המהווה בנוסף את התצפית הראשונה למערב הפלארקטי.[1]
טקסונומיה ואטיומולוגיה
סערון לבן-חזה, סערון דזרטש, וסערון מדיירה מצפון האוקיינוס האטלנטי נחשבו בעבר לתת-מינים של מין זה.
שמם העממי באנגלית של הסערונים הוא "יסעורי זבוב-סוס" (בתרגום חופשי מ-"gadfly petrels"). הם נקראים כך בשל סגנון התעופה המהיר והתזזיתי שלהם, כאילו הם מתחמקים מזבובים. צורת התעופה הזו מונצחת גם בשם השם המדעי של הסוג, Pterodroma, המגיע מיוונית עתיקה מהלחם המילים pteron, "כנף" ו-dromos, "רץ". שם המין הספציפי mollis מגיע מלטינית ומשמעותו "רך" או "עדין".[2]
תיאור
סערון צווארון הוא סערון בגודל בינוני, עם אורך גוף של 32–37 ס"מ, מוטת כנפיים של 83–95 ס"מ, ומשקל של 250–380 גרם.[3] הניצוי שלו אפור כהה ולבן, וכנפיו צרות עם זנב מחודד הבולט בתעופה. הוא בעל ראש אפור כהה עם ניצוי לבן בולט על הלחיים והגרון. יש לו כתם לבן על המצח יחד עם כתם עין כהה בולט. חלקיו התחתונים לבנים ברובם, והופכים לאפור כהה בכנפיים. המקור שחור ואורכו כ-25–32 מ"מ ובעל כיפוף חד בקצהו. רגליו ורודות עם צבע שחור בקרומים ובקצות האצבעות.[4] מסביב לצווארו יש ניצוי כהה המקנה לו את שמו העברי.
שני הזוויגים קולניים ומשמיעים קריאות גונחות וחריקות צווחניות.
אקולוגיה
תפוצה
הוא מתרבה באיים בחצי הכדור הדרומי, מקנן בין השאר על איים בטריסטן דה קוניה, האי גוף, איי הנסיך אדוארד, איי קרוזה, האי מקווארי ובאיי האנטיפודה של ניו זילנד. מספרים קטנים מתרבים בנוסף בקבוצת איי מאצוייקר שבדרום טסמניה. הוא משוטט מחוץ לעונת הקינון, ומגיע למזרח דרום אמריקה צפונה עד לברזיל, אפריקה הדרומית ואוסטרליה. הוא הזדמן כמשוטט לישראל, נורווגיה וירדן.
בית גידול
הסערון נודד לאורך הים הפתוח, המתקרב ליבשה לעיתים רחוקות בלבד, למעט במושבות הקינון. הוא ניזון בעיקר מסילוניות אך ילקט גם סרטנים ודגים, הנאספים בעיקר מפני הים. עונת הקינון מתחילה בספטמבר ומתרחשת במושבות באיים באוקיינוסים. הוא מקנן במדרונות תלולים עם עשב או שרכים, בדרך כלל לאורך החוף אך גם באזורים פנימיים יותר. הזוגות בונים את קיניהם במחילות ארוכות.[5]
סטטוס
למין זה טווח תפוצה נרחב ואוכלוסייה גדולה ויציבה. בשל כך המין אינו מוגדר כמתקרב לסף פגיעות, ומסווג ברמת סיכון "ללא חשש" על-ידי האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (IUCN). אוכלוסיית המין העולמית נאמדה בשנת 2004 בלמעלה מ-5,000,000 פרטים.[5]
גלריה
-
בתעופה, מדרום-מזרח לטסמניה; ניתן להבחין בצווארון הבולט -
סערון צווארון במופע כהה, מדרום-מזרח לטסמניה -
-
-
על הקרקע -
ביצה, אוסף מוזיאון טולוז
קישורים חיצוניים
- סערון צווארון, באתר ITIS (באנגלית)
- סערון צווארון, באתר NCBI (באנגלית)
- סערון צווארון, באתר GBIF (באנגלית)
- תצפיות, קטעי וידאו, תמונות וקולות של סערון צווארון, באתר eBird
- הקלטות אודיו של סערון צווארון, באתר xeno-canto
הערות שוליים
- ^ The Israeli Birding Website - IRDC - Bulletin 2:02, www.israbirding.com
- ^ James A. Jobling, The Helm dictionary of scientific bird names [electronic resource : from aalge to zusii], London: Christopher Helm, 2010, עמ' 258, מסת"ב 978-1-4081-3326-2
- ^ ערד בן דוד, סערון צווארון, Pterodroma mollis, באתר מרכז הצפרות הישראלי
- ^ "Soft-plumaged petrel description". New Zealand Birds Online.
- ^ 5.0 5.1 Soft-plumaged Petrel (Pterodroma mollis) - BirdLife species factsheet, datazone.birdlife.org
36526315סערון צווארון