ס
| ס | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 | ||||||||||||
| אלפבית עברי | ||||||||||||
| א | ב | ג | ד | ה | ו | |||||||
| ז | ח | ט | י | כ | ל | |||||||
| מ | נ | ס | ע | פ | צ | |||||||
| ק | ר | ש | ת | |||||||||
| אותיות סופיות | ||||||||||||
| ||||||||||||
| סימנים נוספים | ||||||||||||
| ||||||||||||
| ניקוד ופיסוק | ||||||||||||
| קמץ • פתח • צירי • סגול | ||||||||||||
| חיריק • חולם • קובוץ ושורוק | ||||||||||||
| שווא • חטף | ||||||||||||
| דגש: קל • חזק • מפיק • רפה | ||||||||||||
| קו מפריד • מקף | ||||||||||||
| טעמי המקרא | ||||||||||||
ס' היא האות ה-15 באלפבית העברי, שמה סָמֵ"ך (בפי יהודי תימן סְמָך) יש מקשרים את המושגים סמיכה ועזר לשם האות, ויש אומרים שמקור המילה סַמַכּ בערבית - שלד של דג, מצורתה של ס' באלפבית העברי הקדום.
בהתאם לחלוקת אותיות האלפבית העברי לחמשת מוצאי הפה, ס' נמנית עם חמש האותיות השיניות: זסשר"צ. מבחינה פונולוגית היא מייצגת עיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום (IPA: /s/).
בפעלים שהאות הראשונה שלהם היא ס' חל שיכול עיצורים בבניין התפעל: הסתרק, הסתדר.
בגימטריה ערכה 60.
בשפה עברית מודרנית שכיחות השימוש באות ס' היא כ־1.55% מכלל אותיות האלף-בית.
הקיצור ס' בסלנג הצבאי פירושו סְגן, והוא מופיע גם בצירופים כגון "סמ"פ" (קרי: סמך מם פא), שפירושו סגן מ"פ, וכן בחיל הים מתקיים קורס ושמו ס', המכשיר חיילים להיות מכונאים בסטי"לים.
האות ס' מופיעה בביטויים אחדים:
- ס"ט (מבוטא סמך-טית): סיפיה טב – בעברית 'סופו טוב', (לא ספרדי טהור – יהודי שמוצאו מספרד).
- ס"מ (מבוטא סמך-מם): קיצור שמו של סמאל, מלאך המוות.
ייצוג האות ס'
בקוד ASCII מיוצגת האות ס' בערך F1, ובקוד Unicode היא מיוצגת בערך 05E1.
בקוד מורס מיוצגת האות ס' באמצעות הרצף (משמאל לימין): .-.- (קו נקודה קו נקודה). סימן ארוך במיוחד זה משקף את תפוצתה הנמוכה של האות ס' בטקסטים עבריים.
הוא ייצוגה של האות ס' בכתב ברייל.
באלפבית צלילי מיוצגת האות ס' באמצעות המילה "סמך".
באיתות בדגלי סמפור ס' מיוצגת על ידי דגל אחד הפונה מערבה (שמאלה) ודגל שני הפונה צפונה (כלפי מעלה).
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: ס |