אשלגן חנקתי
שם סיסטמטי | Potassium Nitrate |
---|---|
מסה מולרית | 101.1032 גרם/מול |
מראה | אבקה לבנה או גביש שקוף |
מספר CAS | 7757-79-1 |
צפיפות | 2.109 גרם/סמ"ק |
מצב צבירה | מוצק |
מסיסות | 360גרם בליטר |
טמפרטורת היתוך |
334 °C 607.15 K |
טמפרטורת רתיחה |
400 °C 673.15 K |
מקדם שבירה | 1.5056 |
LD50 | 3750 מ"ג לק"ג |
הערה כללית | מתפרק ברתיחה |
אשלגן חנקתי, ידוע גם בשם "סלפטר" (מלטינית, "מלח אבן", אך ייתכן שהכוונה היא למלח של פטרה), הוא מלח המורכב מאשלגן, חנקן וחמצן.
שימושים
- האשלגן החנקתי משמש בתעשייה לייצור דשן (מקור לאשלגן וחנקה).
- האשלגן החנקתי הוא מחמצן חזק ומשמש בפירוטכניקה כמחמצן בתערובות שונות כגון אבק שרפה ודלק.
- מן האשלגן החנקתי וחומצה גופרתית ניתן להפיק חומצה חנקתית על פי התגובה הבאה:
- תוצר נוסף לתגובה הוא אשלגן מימן-גופרי (לעיתים, מפאת הטמפרטורה בה מתרחשת התגובה (83 C°) נפלטים גזי ).
- האשלגן החנקתי הוא המרכיב העיקרי במלח המשמש להמלחת בשר לצורך שימורו. הוא משמש גם בייצור גלידה ובתעשיית הנקניקים כחומר משמר. ברשימת המרכיבים של מוצרי מזון סימנו בקוד E252.
- לפי אמונה עממית האשלגן החנקתי מדכא את התאווה, אך אין כל בסיס מדעי למיתוס הזה[1].
- לאחרונה, הוספה של אשלגן חנקתי במשחות שיניים לשיניים רגישות הוכחה כיעילה בהקלה על רגישות של השן או החניכיים למגע או משב אוויר[2]. האשלגן חודר דרך תעלות בדנטין ופועל על העצב שבמוך השן. ניתן להשתמש גם במלחי ציטרט או אוקסלט של אשלגן לצורך זה[3].
הפקה
בעבר הפיקו אשלגן חנקתי על ידי ערבוב זבל אורגני, המהווה מקור ליוני החנקה, עם מלט או אפר עצים המהווים מקור לאשלגן. תהליך זה איטי מאד ומתמשך כשנה לערך.
מאמצע המאה ה-19 הופק אשלגן חנקתי ממרבצי מלחת במדבר אטקמה שבצפון צ'ילה. לאחר שבמהלך מלחמת העולם הראשונה פותחה בגרמניה שיטה להפקה מלאכותית של אשלגן חנקתי, הצטמצמה כריית המלחת בצ'ילה בשנות ה-30 של המאה ה-20.
הייצור המלאכותי של אשלגן חנקתי נעשה באמצעות תגובה של אשלג (אשלגן כלורי) עם חומצה חנקתית:
.
בישראל מיוצר אשלגן חנקתי במפעל חיפה כימיקלים: מביאים אשלגן כלורי KCl לתגובה עם חומצה חנקתית בתערובת ממסים (בוטאנול ופנטנול) בה שוקע התוצר (ככל החנקות גם אשלגן חנקתי מסיס מאד במים וקשה לשקע אותו מתמיסה מיימית לקבלת תוצר יבש). לאחר שמופרד האשלגן החנקתי ששקע ממחזרים את שארית החומצה החנקתית (שכעת היא בתמיסה עם החומצה המלחית) על ידי מיצוי לתערובת אורגנית אחרת. כך מופקת גם חומצת מלח HCl מרוכזת באותו תהליך[4].
פרוק בחום
בין הטמפרטורות 550-790°C אשלגן חנקתי נמצא בשיווי משקל עם אשלגן ניטריט KNO2
ראו גם
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ערך מילוני בוויקימילון: אשלגן חנקתי |