סלאוקיה פייריה
_EK%C4%B0M_2011_-_panoramio_(3).jpg)
סלאוקיה פייריה (ביוונית עתיקה: Σελεύκεια ἐν Πιερίᾳ, Seleucia Pieria; לעיתים נזכרת בספרות בשם Seleucia ad Mare, סלאוקיה ליד הים) הייתה עיר הנמל של אנטיוכיה בתקופות ההלניסטית והרומית. אתרהּ נמצא כ-35 ק"מ מדרום-מערב לאנטקיה בחבל האטיי, טורקיה, מצפון לשפך נהר עאצי ומדרום להר מוסה דאג שברכס הרי נור.[1]
תולדות העיר
סלאוקיה פייריה[2] נוסדה בסביבות שנת 300 לפנה"ס על ידי סלאוקוס הראשון ניקאטור, ובתחילתה שימשה כבירה המערבית של הממלכה הסלאוקית עד שאנטיוכיה תפסה את מקומה.[3] סלאוקיה פייריה נמנתה עם ארבע ערים-אחיות (טטרפוליס) של סוריה הסלאוקית.[4] במהלך המלחמות הסוריות במאה ה-3 לפנה"ס נכבשה העיר בידי התלמיים, ואף בנסיגתם מסוריה המשיכו לקיים בה חיל מצב, אולם בסופו של דבר חזרה לשליטת הסלאוקים. העיר הפכה לחלק מהפרובינקיה הרומית סוריה ב-64 לפנה"ס, עם כיבושי פומפיוס במזרח.
סלאוקיה פייריה הייתה אחד הנמלים הגדולים במזרח הים התיכון בתקופה הרומית, אולם הצטברות מתמשכת של סחף, הן משפך נהר אורונטס והן מזרמי שיטפונות הרריים, סתמה בהדרגה את מעגני הנמל וגרמה בכך להידרדרות העיר. רעידות אדמה ב-526 (אנ') וב-528 חתמו את גורלה. מעגן סן סימאון (St Symeon)[5] תפס את מקומה של סלאוקיה פייריה כנמלהּ של אנטיוכיה; מעגן זה מילא תפקיד משמעותי במצור הצלבני על אנטיוכיה במסע הצלב הראשון. על פי המסורת הנוצרית, פאולוס וברנבא יצאו מאנטיוכיה והפליגו מנמל סלאוקיה פייריה לקפריסין בשליחותם להפצת הנצרות.[6]
מבנה העיר ושרידיה
אתרהּ של סלאוקיה פייריה נמצא בתחומי העיירה צֶ'ווליק (Çevlik) שליד העיר סמאנדאג (Samandağ), ושרידיה המעטים מפוזרים בשדות, על המדרונות הסלעיים במעלה העיירה וכן בשימוש משני בבניינים מאוחרים. המידע על מִתאר העיר שאוב מספרות מסעות בדורות שעברו ומסקרים וחפירות שנערכו בשנים 1932–1939 וכן מסקרים שהחלו באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20. ממצאים שנאספו בשטחהּ, בעיקר רצפות פסיפס, מצויים במוזיאון הארכאולוגי של האטיי באנטקיה ובמוזיאונים נוספים.
ההיסטוריון פוליביוס, איש המאה ה-2 לפנה"ס, מתאר אותה בכתביו:[7]
”מצבה הטופוגרפי של סלאוקייה וסביבתה כלהלן. היא שוכנת על שפת הים בין קיליקיה לפויניקייה ומעליה מתרומם הר גבוה מאוד הנקרא קוריפאיון. במערב מתנפצים בהר זה גלי הים המפריד בין קפריסין לפויניקייה. במזרח הוא נשקף אל ארץ אנטיוכיה וסלאוקייה. במורדו הדרומי בנויה סלאוקייה, שבינה להר חוצה גיא עמוק וקשה למעבר. העיר משתפלת אל הים במִדרגים אחדים, אבל ביתר צדדיה היא מוגנת בערוצים ובמצוקים תלולים. בשטחים הישרים בצד הים נמצאים הרובע המסחרי ופרבר המבוצר בחומה חזקה מאוד. בצורה דומה מוגנת העיר עצמה בכל היקפה בחומות שנבנו בהוצאות גדולות, והיא מקושטת במקדשים ובבניינים נהדרים אחרים. מצד הים יש אליה רק נתיב אחד, מדרגות שנחצבו בסלע המתפתלות ועולות בפניות ובזוויות רבות ורצופות. לא הרחק ממנה נשפך הנהר אורונטאס אל הים.”
העיר סלאוקיה פייריה, מראשיתה, נחלקה לעיר עילית ולעיר תחתית, שביניהן הפרידו מצוקים סלעיים. כל אחד מחלקי העיר הוקף בחומה, והם חוברו בגרם מדרגות רחב ובשער שעליו הוצבו שני מגדלי שמירה. בעיר העליונה מוקמו מבני הציבור, מקדשים ובתי אמידים. העיר התחתית נסמכה על הנמל והייתה מוקד הפעילות המסחרית שבזכותה שגשגה העיר. באתר העיר התחתית נחשפו אגורה ולצידה שורת חנויות, ממגורה גדולת-מידות ושרידים של בית מרחץ ושל תיאטרון קטן. סמוך לנמל נמצאו מחסנים ומספנה קטנה.
נמלהּ של סלאוקיה פייריה[8] הורכב משני מעגנים: פנימי וחיצוני. חומות העיר התחתית הגנו על המעגן הפנימי ותעלה קישרה בינו לים הפתוח. במוצא התעלה לים ובהמשך לגדותיה בולטים שני שוברי גלים מקבילים זה לזה. שוברי הגלים שימשו כמזחים לספינות שלא הוכנסו אל המעגן הפנימי. עוד בסוף המאה ה-1 לספירה נבנתה מערכת הטיה של מי השיטפונות ההרריים כדי להגן על העיר מפניהם ובעיקר כדי למנוע הצטברות סחף בנמלהּ. המערכת (המכונה בזמננו בשם מנהרת אספסיאנוס וטיטוס) מורכבת משתי נְקָבות (שאורכן הכולל 121 מ') ומתעלות חצובות פתוחות והיא מוליכה אל הים. בתחילת המאה ה-4, בימי דיוקלטיאנוס, נחפרה תעלה זוויתית, באורך כ-800 מ', שהוליכה מן הים אל המעגן הפנימי ממערבו, לרגלי מדרון ההר. בכניסה מן הים אל התעלה הרומית החדשה נבנה מעגן חיצוני מוגן במגדלי שמירה. על אף המאמצים, נמלה של סלאוקיה פייריה, שהיה סיבת קיומה של העיר, נסתם כמעט לחלוטין כבר במאה ה-5. על פי תיאורים מן המאה ה-19 השתרעה ביצה באתר המעגן הפנימי,[9] ומאז הוא ניכר בשטח כשקע טופוגרפי רדוד מכוסה בשדות מעובדים ובמטעים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- "סלאוקיה פייריה, טורקיה", באנציקלופדיית פרינסטון לאתרים קלאסיים (באנגלית)
- סלאוקיה פייריה באתר Livius.org (באנגלית)
- הטיג'ה פמיר, מחקרים חדשים בנמלים של סלאוקיה פייריה, 2014 (באנגלית)
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ מיקום האתר ניתן בשמות גאוגרפיים של ימינו, שהם שונים מהשמות הקלאסיים
- ^ מחוז פייריה בצפון סוריה ההלניסטית נקרא כך משמו של אזור פייריה (אנ') בממלכת מקדוניה העתיקה, בין הים לבין רכס האולימפוס של יוון
- ^ אפרו של סלאוקוס הראשון הובא לקבורה בסלאוקיה פייריה בחלקה מקודשת (טֶמֶנוֹס) שנקראה לכבודו 'ניקאטוריון'
- ^ אנטיוכיה (על שם אנטיוכוס, אביו של סלאוקוס הראשון), לאודיקיאה שעל הים (כשמה של אימו) ואפאמיאה (על שם אשתו אפאמה); סלאוקיה פייריה נקראה על שמו
- ^ על שמו של קדוש עמודאי נוצרי שמעון סטיליטס הצעיר (Simeon Stylites the Younger)
- ^ מעשי השליחים פרק 13, ד'
- ^ היסטוריה, ספר חמישי, 59 (תרגום: בנימין שימרון, ירושלים: מוסד ביאליק, תשנ"א-1991ׂׂ); המובאה ניתנת ככתיבהּ
- ^ התיאור מסתמך על מאמרה מ-2014 של הארכאולוגית הַטיגֶ'ה פמיר (Hatice Pamir) מאוניברסיטת אנטקיה (ראו בפרק "קישורים חיצוניים")
- ^ קצין הצי הבריטי, ויליאם אלן, בחן את האתר ב-1850 לצורך השמשתו כמעגן פעיל
30263505סלאוקיה פייריה