סיסם הודי
 סיסם הודי
| |
|---|---|
סיסם הודי בגן הדסה בתל אביב
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | קטניתאים |
| משפחה: | קטניות |
| תת־משפחה: | פרפרניים |
| סוג: | סיסם |
| מין: | סיסם הודי |
| שם מדעי | |
 Dalbergia sissoo
| |
סיסם הודי (סִיסָם הָדִּי, שם מדעי: Dalbergia sissoo) הוא עץ ממשפחת הפרפרניים הגדל בטבע בהודו, בפקיסטן ובנפאל. סיסם הוא העץ הרשמי של מדינת פנג'אב בצפון מערב הודו ופרובינציית פנג'אב בפקיסטן. בישראל הוא גדל כעץ נוי שגדילתו מהירה.
מאפיינים
סיסם הודי הוא עץ ירוק עד היכול להגיע לגובה של כ-20 מטר ולרוחב של 12 מטר. הוא עץ אוהב חום. נופו של העץ אוורירי וסגלגל. עליו מנוצים לחמישה עלעלים מסורגים בצורת ביצה ומחודדים בראשם. צבע העלים ירוק כהה בצד העליון וירוק בהיר בצד התחתון. הפריחה באביב ובקיץ והיא בצבע ירקרק או צהוב לבן. הפרחים דו מיניים גדלים במכבדים בחיק העלים. לאחר כריתת העץ או לאחר פגיעה בשורשים, העץ מתחדש תוך שהוא מצמיח נצרים רבים באזור בית השורשים.
תפוצה
הסיסם עמיד לתנאים אקלימיים מגוונים: מקרה מתונה ועד כ-40 מעלות חום, יכול לשרוד ביובש קייצי של שלושה עד ארבעה חודשים ועד 2,000 מילימטרים של משקעים בשנה. הוא נפוץ בגובה של כ-900 מטרים מעל פני הים, אולם מסוגל לצמוח גם ברום של עד כ-1,300 מטרים מעל פני הים בקרקע לא מלוחה. בדרום הודו הוא משמש כעץ רחוב בערים רבות, ביניהן בנגלור. הסיסם ההודי נשתל במדינת ביהר, בצפון מזרח הודו, בצידי דרכים, וכעץ מטיל צל במטעי תה.
בישראל
הסיסם ההודי נשתל לראשונה בישראל בסביבות שנת 1940 והתפוצה שלו הלכה וגדלה במהירות רבה. בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים היו פזורים בישראל אלפי עצים, שהוכיחו כושר הסתגלות ועמידות לתנאים שונים של קרקע (בקרקעות חוליות, כבדות ואף גירניות), טמפרטורות של חום וקור, רוחות ומיעוט משקעים. רבים מן העצים נשתלו כעצי רחוב ונקטמו כאשר ענפיהם הגיעו לקווי רשת החשמל. התפוצה בישראל הצטמצמה כי הסיסם ההודי סובל מהתייבשות ענפים, הצונחים מהעץ ומתמותה של חלק מהעצים שנים מעטות לאחר שתילתם. ניתן לראות בישראל עצים שגילם הוא למעלה מחמישים שנה. הסיסם ההודי מתאים כעץ לגנים גדולים, לשדרות גדולות, לחורשות ולפארקים. מראהו, צילו ואוושת הרוח בעלים מקנים תחושה של רוגע ושלווה. בשנים שחונות יש להשקות את העצים. קיימים זנים המורכבים במשתלות להם מופע אחיד וגדלים בהם פחות פירות יבשים אשר מקנים לעץ מראה יבש ופחות יפה.
שימושים
העצה עמידה בפני טרמיטים (בזכות צפיפות גבוהה של 0.7-0.8), גמישה וקלה לעיבוד ולמירוק. בזכות המרקם הייחודי משמשת העצה לייצור רהיטים וגם כפורניר (שכבת עץ דקה מאד המשמשת כציפוי). העץ לריהוט מיובש בשמש למשך כחצי שנה או באולמות סגורים באוויר חם למשך שבוע עד שבועיים. כיוון שהערך הקלורי של העצה הוא גבוה (בסביבות 5,000 קילו קלוריה לק"ג), משמש הסיסם להסקה, כעץ או לייצור פחמים איכותיים. ענפים דקים משמשים מזה מאות שנים באזורים הכפריים של הודו, באפריקה ובמזרח התיכון כתחליף למברשת שיניים. איסוף ומכירת הענפים נפוצה עדיין בשווקים באזורים אלה.
לקריאה נוספת
- עזריה אלון, החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 12 עמוד 155. משרד הביטחון ההוצאה לאור והחברה להגנת הטבע. 1988.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סיסם הודי |
- סיסם הודי באתר משתלת יגור
- סיסם הודי באתר הדר נוי
- סיסם הודי באתר "בנגו"
- סיסם הודי - מדריך מהיר באנגלית
