סימנים חיוניים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סימנים חיוניים
מכונת הרדמה הכוללת מערכות לניטור לחץ דם וקצב לב
מכונת הרדמה הכוללת מערכות לניטור לחץ דם וקצב לב

סימנים חיוניים הם קבוצת הסימנים הרפואיים החשובים ביותר המציינים את המצב הפיזיולוגי של גוף האדם. מדידות אלו נעשות כדי לעזור להעריך את מצב בריאותו הגופנית הכללית של אדם, לאתר רמזים למחלות אפשריות, ולעקוב אחרי התקדמות ההחלמה.[1][2] הטווחים התקינים לסימנים החיוניים של האדם משתנים בהתאם לגיל, למשקל, למין ולבריאות הכללית.[3]

ישנם ארבעה סימנים חיוניים עיקריים: טמפרטורת גוף, לחץ דם, דופק (קצב לב), וקצב הנשימה. עם זאת, בהתאם להגדרה הקלינית, הסימנים החיוניים עשויים לכלול מדידות אחרות המכונות "הסימן החיוני החמישי" או "הסימן החיוני השישי". סימנים חיוניים נרשמים באמצעות מערכת הקידוד הבינלאומית LOINC.[4][5]

ברפואת חירום, ציונים הניתנים על פי מדדים אלו, מסייעים בהערכת מצבו הכללי של המטופל וקביעת דחיפות הטיפול בו. ציונים אלו נקבעים מתוך ההכרה בכך שהסימנים החיוניים המידרדרים לעיתים קרובות קודמים לדום לב או העברה ליחידה לטיפול נמרץ. בשימוש מתאים, צוות טיפול נמרץ יכול להעריך ולטפל בחולה המתדרדר ולמנוע פגיעה בו.[6][7]

מוניטור רפואי, מציג את כלל הסימנים החיוניים במסך אחד ומתריע על שינויים מסכני חיים. מדדים אלו נמדדים גם באופן שוטף בעת ניתוח, כחלק ממכשירי ההרדמה.

הסימנים

ישנם ארבעה סימנים חיוניים עיקריים שהם סטנדרטיים ברוב המסגרות הרפואיות:

  1. טמפרטורת הגוף
  2. קצב הלב או דופק
  3. שיעור נשימה
  4. לחץ דם

הציוד הבסיסי ביותר הדרוש למדידה הוא מדחום, מד לחץ דם ושעון. למרות שניתן למדוד דופק באמצעות מישוש, ייתכן ויהיה צורך בסטטוסקופ לחולה עם דופק חלש מאוד.

מדחום זכוכית

טמפרטורה

גוף האדם שומר על טמפרטורת גוף נורמלית שהיא לרוב בין 36.0° ל-37.5° צלזיוס. מדידת הטמפרטורה נעשית באמצעות מדחום דרך הפה, הרקטום, בית השחי (Axille), האוזן, או העורמצח). במדידה רקטלית, הטמפרטורה הנמדדת גבוהה יותר במעלה אחת, ובמדידה בבית השחי, נמוכה יותר במעלה ממדידה דרך הפה. מטרת המדידה היא איתור סימנים לזיהום, היפותרמיה, או היפרתרמיה. תרופות מורידות חום עשויות להשפיע על מדידה זו.

אדם המודד דופק רדיאלי לעצמו.

דופק

הדופק הוא הקצב בו הלב פועם בזמן שאיבת הדם בעורקים, הנרשם כקצב פעימות לדקה (bpm).[8] בנוסף למדידת קצב הלב, יש להעריך את הדופק גם לגבי עוצמה והפרעות קצב ברורות. הדופק נלקח בדרך כלל בפרק כף היד (עורק החישור). נקדות בדיקה אלטרנטיביות כוללים את המרפק (עורק הזרוע), הצוואר (עורק תרדמני), מאחורי הברך (עורק פופליטאלי), או בכף הרגל. הדופק נלקח עם האצבע המורה והאצבע האמצעית על ידי לחיצה בלחץ יציב ועם זאת עדין במיקומים שתוארו למעלה, וספירת פעימות המורגשות לכל 60 שניות (או לכל 30 שניות והכפלות בשניים). ניתן למדוד את קצב הדופק גם על ידי האזנה ישירות לדופק הלב באמצעות סטטוסקופ. הדופק עשוי להשתנות עקב פעילות גופנית, רמת כושר, מחלות, רגשות ותרופות. הדופק משתנה גם הוא עם הגיל. ליילוד יכול להיות דופק של 100–160 סל"ד, תינוק (0-5 חודשים) דופק של 90–150 סל"ד, ופעוט (6–12 חודשים) דופק של 80–140 פעימות לדקה.[9] ילד בגילאי 1–3 שנים יכול לקבל דופק של 80–130 פעימות לדקה, ילד בגיל 3–5 שנים דופק של 80–120 פעימות לדקה, ילד מבוגר (גיל 6–10) דופק של 70–110 פעימות לדקה, ומתבגר (גיל 11–14) דופק של 60–105 פעימות לדקה. מבוגר (גיל 15 ומעלה) יכול לקבל דופק של 60–100 פעימות לדקה.

קצב הנשימה

קצב הנשימה הוא מספר הנשימות בדקה, המבטא את פעילותה של מערכת הנשימה.

שיעורי הנשימה הממוצעים משתנים בין הגילאים, אך טווח ההתייחסות הרגיל עבור אנשים בגילאי 18 עד 65 הוא 16–20 נשימות בדקה.[6] הקצב עשוי להיות מושפע ממצבים פיזיולוגיים שונים, פעילות גופנית, ומחלות. קצב הנשימה לא תקין מצביע על תפקוד לקוי של תפקוד הנשימה, אולם הממצאים מראים שהוא בעל ערך מוגבל. קצב הנשימה הוא אינדיקטור ברור למצבים אסידוטיים, שכן התפקיד העיקרי של הנשימה הוא הסרת CO2 מהדם.

מד לחץ דם ידני וסטטוסקופ שימשו למדידת לחץ הדם

לחץ דם

הלחץ שמפעיל הדם על כליו. ניתן להסיק ממדד זה את כמות (נפח) הדם וההתנגדות לזרימת הדם, ולאתר בעיות בזילוח הדם, פגיעה בשריר הלב וכו'. הערכת מצב הלב וכלי הדם, מכונה גם "מצב המודינאמי" וכוללת בין השאר: הערכת דופק, מהירות וסדירות קצב לב, לחץ דם, צבע העור, וטמפרטורה. לחץ הדם נרשם כשתי קריאות: לחץ סיסטולי גבוה יותר, המתרחש במהלך התכווצות מקסימלית של הלב, ולחץ דיאסטולי נמוך יותר או מנוחה.[8] אצל מבוגרים, לחץ דם תקין הוא 120/80, כאשר 120 הוא הסיסטולי ו-80 קריאה דיאסטולית.[9] בדרך כלל, לחץ הדם נקרא מהזרוע השמאלית אלא אם כן יש נזק מסוים לזרוע. ההבדל בין הלחץ הסיסטולי והדיאסטולי נקרא לחץ הדופק. מדידת הלחצים הללו נעשית כעת בדרך כלל באמצעות מד לחץ דם ידני או אלקטרוני. מכשיר המדידה הקלאסי הוא מד לחץ דם בכספית, באמצעות טור כספית שנמדד במילימטרים. בארצות הברית ובבריטניה הצורה הנפוצה היא מילימטרים של כספית, בעוד שבמקומות אחרים משתמשים ביחידות לחץ של SI . ללחץ הדם, אין טווחי ערכים נורמליים, אלא טווח ערכים, שמעליו, ישנו קשר לסיכון מוגבר. הקריאה בהנחיות המקובלות, מביאה בחשבון גורמים נוספים ולחץ הדם נלקח גם בחלקים אחרים של הגפיים, כהערכה לסתימת עורקים בגפה. לחץ דם מוגבר (יתר לחץ דם) מוגדר במספר אופנים כאשר המספר הסיסטולי הוא תמיד מעל 140–160 מ"מ כספית. לחץ דם נמוך הוא תת לחץ דם.

סימנים אחרים

בארצות הברית, בנוסף לארבעה לעיל, חוקים ממשלתיים מחייבים תיעוד הגובה, המשקל ומדד מסת גוף.[10] בניגוד לסימנים החיוניים המסורתיים, מדידות אלה אינן מועילות להערכת שינויים חריפים במצב בגלל הקצב בו הם משתנים; עם זאת, הם מועילים להערכת ההשפעה של מחלה ממושכת או בעיות בריאות כרוניות.

סימנים חיוניים חמישיים

"הסימן החיוני החמישי" עשוי להתייחס למספר פרמטרים שונים:

סימנים חיוניים שישיים

אין "סימן חיוני שישי" סטנדרטי; השימוש בו הוא בלתי פורמלי ומשמעותו משתנה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "Vital Signs".
  2. ^ http://www.emergencycareforyou.org/VitalCareMagazine/ER101/Default.aspx?id=500
  3. ^ "Vital Signs Table - ProHealthSys".
  4. ^ "Logical Observation Identifiers Names and Codes".
  5. ^ "LOINC - A Lingua Franca Critical for Electronic Medical Records and Health Information Exchange". אורכב מ-המקור ב-2016-03-08. נבדק ב-2020-04-09.
  6. ^ 6.0 6.1 National Early Warning Score Development and Implementation Group (NEWSDIG) (2012). National Early Warning Score (NEWS): standardising the assessment of acute-illness severity in the NHS. London: Royal College of Physicians. ISBN 978-1-86016-471-2.
  7. ^ "Acute care toolkit 6: the medical patient at risk: recognition and care of the seriously ill or deteriorating medical patient" (PDF). Royal College of Physicians of London. במאי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ 8.0 8.1 "Vital Signs (Body Temperature, Pulse Rate, Respiration Rate, Blood Pressure)". www.hopkinsmedicine.org (באנגלית). נבדק ב-2019-08-30.
  9. ^ 9.0 9.1 "Normal Vital Signs: Normal Vital Signs, Normal Heart Rate, Normal Respiratory Rate". 2019-07-23.
  10. ^ "What should I include when I record vital signs of my patients for MU? - Providers & Professionals - HealthIT.gov".
  11. ^ http://www.va.gov/painmanagement/docs/toolkit.pdf
  12. ^ גלי וינרב, ‏כואב את כאבו: למה אין במערכת הבריאות נוהל למדידת כאב?, באתר גלובס, 27 באוגוסט 2011
  13. ^ פרוטוקול הטיפול בכאב בית החולים הלל יפה
  14. ^ Lorenz, Karl A.; Sherbourne, Cathy D.; Shugarman, Lisa R.; Rubenstein, Lisa V.; Wen, Li; Cohen, Angela; Goebel, Joy R.; Hagenmeier, Emily; Simon, Barbara (1 במאי 2009). "How Reliable is Pain as the Fifth Vital Sign?". J Am Board Fam Med. 22 (3): 291–298. doi:10.3122/jabfm.2009.03.080162. PMID 19429735. {{cite journal}}: (עזרה)
  15. ^ American College of Obstetricians and Gynecologists. (2015). "Menstruation in girls and adolescents: using the menstrual cycle as a vital sign. Committee Opinion No. 651". Obstet Gynecol. 126: 143–6.
  16. ^ American Academy of Pediatrics, Committee on Adolescence, American College of Obstetricians and Gynecologists, Committee on Adolescent Health Care. (2006). "Menstruation in Girls and Adolescents: Using the Menstrual Cycle as a Vital Sign". Pediatrics. 118 (5).{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  17. ^ "Pulse oximetry as a fifth vital sign in emergency geriatric assessment". Acad Emerg Med. 5 (9): 858–65. 1998. doi:10.1111/j.1553-2712.1998.tb02813.x. PMID 9754497.
  18. ^ "Pulse oximetry as a fifth pediatric vital sign". Pediatrics. 99 (5): 681–6. 1997. doi:10.1542/peds.99.5.681. PMID 9113944.
  19. ^ Neff T (1988). "Routine oximetry. A fifth vital sign?". Chest. 94 (2): 227. doi:10.1378/chest.94.2.227a. PMID 3396392.
  20. ^ "Mining Vital Signs from Wearable Healthcare Device via Nonlinear Machine Learning". University of Hull. אורכב מ-המקור ב-2016-08-17. נבדק ב-2016-05-14.
  21. ^ [1]
  22. ^ "The sixth vital sign: end-tidal CO2 in pediatric trauma patients during transport". Harefuah. 139 (3–4): 85–7, 168. 2000. PMID 10979461.
  23. ^ "Manual vital signs reliably predict need for life-saving interventions in trauma patients". J Trauma. 59 (4): 821–8, discussion 828–9. 2005. doi:10.1097/01.ta.0000188125.44129.7c. PMID 16374268.
  24. ^ "Nursing care of dyspnea: the 6th vital sign in individuals with chronic obstructive pulmonary disease (COPD)". National Guideline Clearinghouse. אורכב מ-המקור ב-2009-01-17. נבדק ב-2009-01-16.
  25. ^ "Physical performance measures in the clinical setting" (PDF). J Am Geriatr Soc. 2003. pp. 314–322. doi:10.1046/j.1532-5415.2003.51104.x. PMID 12588574.
  26. ^ https://www.jamda.com/article/S1525-8610(08)00072-8/fulltext


הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0