מד לחץ דם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מד לחץ דם כספית
מד לחץ דם אנרואידי
מד לחץ דם דיגיטלי המראה תוצאה תקינה של 126/70

מד לחץ דם או ספיגמומנומטר (sphygmomanometer, מקור המילה ביוונית "ספיגמוס", sphygmus, שמשמעותה דופק, ובמונח המדעי "מנומטר", manometer, שמציין מד לחץ) הוא מכשיר המשמש למדידת לחץ הדם בעורקי האדם. ישנם סוגים שונים של מדי לחץ דם, הנחלקים למדים אנלוגיים ומדים דיגיטליים.

תוצאת מדידת לחץ הדם ניתנת בזוג מספרים המסמלים לחץ, בדרך כלל ביחידות של מילימטרים של כספית. המספר הגבוה מציין את הלחץ הסיסטולי (נוצר בזמן התכווצות שריר הלב) והמספר הנמוך מציין את הלחץ הדיאסטולי (הלחץ בזמן מנוחת שריר הלב בין שתי פעימות). הערכים התקינים המקובלים ללחץ דם הם 120 מ"מ כספית לחץ סיסטולי ו-80 מ"מ כספית לחץ דיאסטולי, אך הם תלויים בגיל ובמצב הנבדק.[1] [2]

היסטוריה

מד לחץ הדם הראשון הומצא בשנת 1711 על ידי כומר אנגלי בשם סטיבן היילס (Stephen Hales). היילס החדיר צינורית זכוכית לסוס, הקיז את דמו החוצה למבחנה, בחן את כמות הדם שיצאה ואת העלייה בגובה נוזל הדם בין פעימה אחת לשנייה. שיטה זו הייתה פולשנית, ולכן לא נוסתה על בני אדם. בשנת 1855, פיזיקאי גרמני בשם קארל וון וירורדט (Karl Von Vierordt) מדד לחץ דם לראשונה שלא באמצעות חדירה ישירה לכלי הדם, אלא חיצונית על ידי הפעלת לחץ זמני על עורק לשם העלמת הדופק. עם זאת, המכשיר היה גדול ומסורבל (בגובה של 168 סנטימטרים) והפיק מדידות לא עקביות. מכאן ואילך בוצעו שיפורים רבים באמצעי המדידה החיצוניים עד לקבלת המכשירים המוכרים לנו כיום.[3]

אופן הפעולה

נתאר כיצד נמדד לחץ הדם במד אנלוגי. מד לחץ דם מורכב משרוול מתנפח המולבש לרוב על זרוע האדם הנבדק, אל השרוול מחובר צינור גמיש (לרוב העשוי מגומי) המוביל אל אמצעי המדידה (מד הלחץ). לאחר הנחת השרוול מנפחים אותו באמצעות כדור לחיץ. מנפחים את השרוול המהווה חסם עורקים זמני באוויר דחוס עד שחשים שהדם מפסיק לזרום בעורק, כלומר, מפסיקים לחוש דופק בגפה. לאחר מכן, משחררים את הלחץ באיטיות על ידי פתיחת המסתם בכדור הלחיץ, תוך כדי האזנה בעזרת מסכת (סטתוסקופ) אחר חידוש זרימת הדם בעורק. כאשר הלחץ בשקית משתווה ללחץ הדם בעורק, תחודש זרימת הדם לגפה באופן סילוני ולא רציף. רחשי תהליך זה שנשמעים בסטתוסקופ נקראים "קולות קורוטקוף" (Korotkoff Sounds). הקול הראשון שבוקע מהווה נקודת ציון לקביעת הלחץ הסיסטולי באמצעות מד הלחץ. ממשיכים לשחרר בהדרגה את הלחץ בשרוול, עד שלחץ הדם בעורק משתווה ללחץ השרוול המנופח, זרימת הדם הופכת סדירה והדופק הנשמע בסטתוסקופ נעלם. בנקודה זו נקבע את ערך הלחץ הדיאסטולי. על פי רוב, שרוול המכשיר מולבש על הזרוע, מעל המפרק. אמנם ישנם גם מכשירים המודדים את לחץ הדם בפרק כף היד או באצבע אך אלו נחשבים פחות אמינים.[4] נציין, כי שיטה זו אינה מדויקת לחלוטין, ויכולות להיווצר טעויות מדידה כתוצאה למשל מנוקשות של העורק, התרגשות או רגישות של הנבדק ("יתר לחץ דם של חלוק לבן"), תת-לחץ דם חמור (במיוחד במכשיר דיגיטלי) ועוד. במידה ודרושה מדידה רציפה, לדוגמה במעקב על חולה בטיפול נמרץ, לרוב משתמשים בשיטה פולשנית במסגרתה מכניסים צנתר לעורק, אשר עוקב באופן רציף אחר לחץ הדם של המטופל.[5]

סוגי מדי לחץ דם

קיימים מספר סוגי מדי לחץ דם:

מד לחץ דם ידני (אנלוגי) – דורש סטטוסקופ להאזנה. בדרך כלל נעשה בו שימוש על ידי אנשי מקצוע.

  • מד לחץ דם כספית – נחשב כמד לחץ הדם המדויק ביותר (מדד הזהב – Gold Standard). במד מסוג זה מודדים לחץ דם תוך שימוש בצינורית מדידה המכילה כספית ובדיקת גובה עמודת הנוזל לקבלת ערכי לחץ הדם. בשל הדיוק הרב של מדים מסוג זה, משתמשים בהם בדרך כלל בניסויים קליניים ובקביעת לחץ דם לאוכלוסיות בסיכון (כגון נשים בהריון).[6]
  • מד לחץ דם אנרואידי (חסר נוזל) - מד מכני שנחשב בטוח יותר לשימוש ממד לחץ הדם של הכספית, אשר נחשבת רעילה. עם זאת, המד נחשב פחות מדויק ודורש בדיקות כיול בשל הרכיבים המכניים הנכללים בו.[7]

מד לחץ דם דיגיטלי – מכשיר אלקטרוני, קל לתפעול וניתן לשימוש גם בסביבה רועשת. בניגוד למד לחץ הדם האנלוגי, מד לחץ הדם הדיגיטלי מודד את הערכים באמצעות מדידת תנודות וחישובים אלקטרוניים. הדבר מתבצע באמצעות חיישנים פיזואלקטריים, חיישן לחץ, ורכיבים אלקטרוניים הכוללים מעבד זעיר. המכשיר אינו מודד ישירות את לחץ הדם הדיאסטולי והסיסטולי, אלא משתמש בממוצע לחץ הדם ובחישובים סטטיסטיים של נתונים שהוזנו מראש. מדים מסוג זה נפוצים בשימוש ביתי בשל פשטות הפעלתם.[8] [9]

עקרונות חשובים במדידת לחץ דם

להלן מספר עקרונות מרכזיים בעת מדידת לחץ דם:[10]

  • יש לוודא שימוש במכשיר מכויל ותקין.
  • יש להימנע מצריכת קפאין, ביצוע פעילות גופנית ועישון לפחות 30 דקות לפני המדידה.
  • בזמן המדידה וכ-5 דקות לפניה יש להקפיד על ישיבה נינוחה, כאשר שתי הרגליים על הקרקע והזרוע הנבדקת נתמכת ונמצאת בגובה הלב.
  • יש להסיר מהזרוע בגדים לוחצים. את השרוול יש להתאים להיקף זרוע הנבדק ולהניחה על העורק הברכיאלי שנמצא בצד הפנימי של הזרוע, בין הכתף למרפק.
  • יש לבצע מספר מדידות, כאשר מדידה נחשבת למדויקת במידה שהתקבלה תוצאה דומה לה במדידה עוקבת (הפרש של עד 5 מ"מ כספית).
  • מאחר שעלול להיות הבדל משמעותי במדידה בין שתי הידיים, יש למדוד בפעם הראשונה את לחץ הדם בשתיהן, לראות היכן מתקבלת המדידה הנמוכה יותר ומרגע זה להמשיך למדוד ביד זאת בלבד.
  • חשוב להתייחס בזהירות לקשר בין תוצאת המדידה למצב האדם הנבדק. למשל, היצרות בעורקים המובילים למוח עלולה לגרום לירידה בלחץ הדם בעורקי המוח יחד עם עליה בלחץ הדם שנמדד בזרוע.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מד לחץ דם בוויקישיתוף

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0