מכונת הרדמה
מכונת הרדמה היא מכשיר רפואי המספק זרם תערובת גזים רפואיים וחומרי הרדמה לצורך הרדמה, לרוב בעת פעולה ניתוחית.
הרדמה בניתוח מבוצעת דרך כלל תוך שימוש במקביל במכונת הנשמה, ציוד יניקה (לשאיבת נוזלים מקנה הנשימה), וציוד לניטור מדדי המטופל. בהגדרה מצומצמת, המונח "מכונת הרדמה" מתייחס רק לרכיב המייצר את זרימת הגז, אולם אלה משולבות ביחידה אחת במכונות מודרניות המכונה "מכונת הרדמה" לשם הפשטות. הסוג הנפוץ ביותר הוא מכונת הרדמה בזרם-שוטף או "המכונה של בויל", שנועדה לספק אספקה גזים רפואיים המעורבים באדי חומר הרדמה בריכוז מדויק, ולהזרים אותו ברציפות למטופל בלחץ ובזרימה בטוחים. זאת להבדיל ממכונות הרדמה בזרם לסירוגין, המספקות זרימת גז רק לפי דרישה כאשר מופעלות על ידי נשימתו של המטופל עצמו.
ניתן להשתמש במנגנוני הרדמה פשוטים יותר בנסיבות מיוחדות, כגון "מנגנון ההרדמה המשולש", מערכת אספקת הרדמה מופשטת שהומצאה לשירותי חיל הרפואה הבריטי, שהיא קלה וניידת ויכולה לשמש לאוורור גם כאשר אין גזים רפואיים זמינים. למכשיר זה שסתומים חד כיווניים היונקים אוויר מסביב, אותם ניתן להעשיר בחמצן ממכל גז בעזרת מפוח ידני.
היסטוריה
בשנת 1917, המציא הרופא המרדים הבריטי הנרי בויל בבית החולים סנט ברתולומיאו בלונדון את הרעיון המקורי של מכונות הרדמה בלחץ-רציף, למרות שמכונות דומות היו בשימוש בצרפת ובארצות הברית.[1] לפני כן, מרדימים נשאו לעיתים קרובות את כל הציוד שלהם עימם עד שפותח ציוד הנשמה חדיש שהיה כבד ומגושם והוביל לכך שזה לא היה מעשי יותר ברוב הנסיבות. מכונות מודרניות עדיין מתבססות על מבנה המכונה שהמציא ופיתח בויל ומכונות רבות מכונות (מטונימיה, "המכונית של בויל", ובדרך כלל מורכבות על עמדה בעלת גלגלים מונעי חשמל סטטי לשינוע קל.
לריצ'רד וון פורגר (אנ') ולחברת פורגר מיוחסים רבים מהחידושים המוקדמים בציוד הרדמה בארצות הברית, כולל סופג הפחמן הדו-חמצני במעגל סגור (המכונה גיד'ל-פורג'ר מידג'ט) והפצה של ציוד כזה לרדיולוגים בארצות הברית.
חלקי המכונה
מכונת הרדמה מודרנית מכילה לפחות את הרכיבים הבאים:[1]
- צינורות חיבור לחמצן, אוויר רפואי ותחמוצת החנקן, המסופק ממערכת מרכזית של בית החולים באמצעות חיבור קיר או מכל גז וכוללים מערכת בטיחות ("אטם בודוק").
- מדי לחץ, ווסתים ושסתום 'קופץ', לפיקוח על לחץ הגז בכל המערכת ולהגנה על רכיבי המכונה והמטופל מפני שינוי לחץ חדים.
- מדי זרימה כמו רוטמטרים לחמצן, אוויר ותחמוצת החנקן.
- מאדה הרדמה (אנ') המאפשר בקרת מינון מדויקת בעת שימוש בחומרי הרדמה נדיפים
- מספק חמצן בזרימה גבוהה לשימוש בחירום המאפשר הזרמת חמצן טהור בלחץ גבוה מאוד של 30–75 ליטר/דקה.
- מערכות לניטור הגזים המועברים למטופל ונשיפה על ידי המטופל, כולל מכשיר התראה על אי ספיקת חמצן.
ניתן לשלב מערכות לניטור קצב הלב של המטופל, א.ק.ג., לחץ דם ורווי חמצן, ולעיתים גם ניטור פחמן דו-חמצני וחום הגוף.[1] שק מנשם ידני משמש כמערכת גיבוי למקרה שבו נוצר כשל באספקת החמצן.
עגלות הרדמה הן כינוי לעגלות רפואיות, לרוב בבתי חולים, הכוללת מלבד מכונת ההרדמה גם תרופות תוך ורידיות, מזרקים, מחטים ופריטי ציוד שבהם נעשה שימוש במהלך הניתוח.
ברפואת שיניים, גרסה מפושטת של מכונת ההרדמה, ללא מאוורר או מאדה הרדמה מאפשרת סדציה (טשטוש) על ידי אספקת תערובת חמצן וחמצן דו-חנקני בלחץ נמוך, על מנת לשמור על מטופלים במצב מודע תוך דיכוי תחושת הכאב.
מאפייני בטיחות של מכונות מודרניות
כשל במכונת ההרדמה יכול להוביל לאספקת גז שגוי, גז בלחץ נמוך או לא מתאים ובכך לגרום לחנק המטופל. בתחילת כל ניתוח, נבדקת המכונה ומבוצעת רשימת בדיקות (צ'ק ליסט, בדומה לצ'ק ליסט המבוצע לפני טיסה) כדי לאתר תקלות.[2][3] מכונות מודרניות מכילות מנגנוני בטיחות להפחתת הסיכון לטעות אנוש ובנויות לפעול גם בעת הפסקת חשמל (באמצעות סוללות גיבוי). המכונות עוברות ניקוי וחיטוי לאחר כל שימוש כדי למנוע את מעבר הזיהום בין מטופלים.[4] במכונות חדישות מורכבים מנגנוני בטיחות רבים ובינם:
- אזעקת כשל חמצן: במכונות הישנות הושמע צפצוף כאשר מתקן פנאומטי זיהה ירידת לחץ מתחת ל-38 PSI. במכונות החדשות הוחלף הרכיב בחיישן אלקטרוני.
- התרעה על ירידה בזרימת חמצן דו-חנקני שאספקתו תלויה בלחץ זרם החמצן.
- התרעה על יחס חמצן/חמצן דו-חנקני שגוי כאשר אחוז החמצן בתערובת הגזים נמוך מ-21%-25%. מכונות מודרניות לא מאפשרות אספקת חמצן דו-חנקני טהור (ריכוז 100%), אפילו אם המרדים מנסה ויתווסף חמצן לדילול הריכוז.
- שימוש במחברים שונים לכל סוג גז רפואי (מערכות PISS (אנ') ו-NIST, חיבור שרדר) כדי למנוע אספקת גז שגוי.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מכונת הרדמה וירטואלית (VAM) — סימולציה וירטואלית של מכונת הרדמה באתר אוניברסיטת פלורידה
- מספר סימולציות של מכונות הרדמה
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Steven M. Yentis; Nicholas P. Hirsch; James K. Ip (2013). "Anaesthetic machine". Anaesthesia and Intensive Care A-Z: An Encyclopaedia of Principles and Practice. Elsevier Health Sciences. p. 34. ISBN 978-0-7020-4420-5.
- ^ Arbous; et al. (2005). "Impact of anesthesia management characteristics on severe morbidity and mortality". Anesthesiology. 102 (2): 257–68, quiz 491–2. doi:10.1097/00000542-200502000-00005. hdl:1874/12590. PMID 15681938.
- ^ http://vam.anest.ufl.edu/guidelines.html
- ^ Baillie, JK; P. Sultan; E. Graveling; C. Forrest; C. Lafong (2007). "Contamination of anaesthetic machines with pathogenic organisms". Anaesthesia. 62 (12): 1257–61. doi:10.1111/j.1365-2044.2007.05261.x. PMID 17991263.
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
31812765מכונת הרדמה