טריאז'
טריאז' (באנגלית: Triage) (מיון ראשוני) הוא תהליך קביעת סדר העדיפויות של הטיפול בחולים בהתבסס על חומרת מצבם. בתהליך נעשית הערכה מהירה של מצב המערכות הקריטיות באופן מיידי כדי לחיות (מערכת העצבים, מערכת הנשימה, מערכת הדם). בהתאם לממצאים ניתן לקבוע את מידת הדחיפות של מטופל באופן מהיר שיסייע להחליט אילו טיפולים צריך לבצע ומה הדחיפות שלהם. מיון יקבע את סדר העדיפויות של טיפול חירום, סדר העדיפויות של פינוי חירום ואת יעד הפינוי למטופל.
טריאז' משמש לסיווג חולים המגיעים לחדר המיון, לסיווג חולים בשדה (בלחימה או בתאונה מרובת משתתפים) או באירוע רב-נפגעים, ובמענה טלפוני של מרכזים רפואיים.
המונח מגיע מהפועל הצרפתי טרייר (trier), שמשמעותו להפריד, לסנן או לבחור. ראשית הטריאז' המודרני במלחמות נפוליאון שבהן טיפל המנתח דומיניק ז'אן לארה בפצועים ללא קשר לדרגתם, אלא לפי חומרת פציעתם[1]למרות שישנו תיעוד על מיון פצועים כבר בתקופת מצרים העתיקה במאה ה-17 לפנה"ס.[2] המונח היה בשימוש גם במלחמת העולם הראשונה על ידי רופאים צרפתים שטיפלו בפצועים שהגיעו משדה הקרב בתחנות הסיוע שבסוף לחזית. הם היו גם האחראים לפינוי הפצועים משדה הקרב או הטיפול בהם, ולאחר מכן חלוקת הנפגעים לשלוש קטגוריות:
- פצועים שצפויים לחיות, בין אם יקבלו טיפול ובין אם לאו;
- פצועים הצפויים למות, ולא משנה מה הטיפול שיקבלו;
- הפצועים שעבורם טיפול מיידי עשוי לעשות את הבדל בין חיים למוות.
סוגי טריאז'
קיימים מספר סולמות שונים להערכת מצב החולה, ולא קיים תקן אחיד בנושא. בכל מדינה, נעשה שימוש בסולם אחר ובדירוג שונה.
הדירוג המקובל בארצות הברית Simple triage and rapid treatment (START)(אנ'), בו נעשה שימוש גם בישראל, לעיתים תוך הוספת הצבע הכחול לפצועים במצב אנוש, הדורשים פינוי לבית חולים:
| שחור | ממתין | משככי כאבים בלבד, עד לפטירה | ללא סימנים חיוניים |
| אדום | מיידי | פציעות מסכנות חיים | פציעת ראש, מספר חבלות משמעותיות, בלבול חריף |
| צהוב | מעוכב | פציעות לא-מסכנות חיים | חתכים, חבורות, שסעים |
| ירוק | מינימלי | פציעות מינוריות | חתכים קלים, שריטות |
צבעים אלו מופיעים גם על תגי הטריאז' המשמשים לסימון פצועים בשטח. לא תמיד נעשה שימוש בכרטיס הפיזי, ולפעמים נעשה שימוש בסרטים צבעוניים, או חלוקה פיזית לאזורי טיפול. צוות טיפול המגיע לאירוע רב-נפגעים, יבקש בתחילה מהפצוע ללכת, ובכך יזהה את החולים הקלים, שישוחררו לטיפול בקהילה. הבאים בתור הם, החולים הקשים, כאשר לפצועים באופן אנוש, לא תינתן התערבות רפואית כלל מלבד ניסיון לפתוח את נתיב האוויר, שאם נכשל, יסומן כנפטר, ויקבל צבע שחור. לחולים אלו לא ניתן טיפול, עד לסיום הטיפול בשאר הפצועים. פצועים שנושמים ולהם אחד מהתסמינים הבאים, יסווגו כאדום-מיידי:
- קצב הנשימה גבוה מ-30 לשנייה
- ללא דופק רדיאלי (שורש כף היד), מילוי קפילרי מעל 2 שניות
- ללא יכולת למלא הוראות פשוטות
שאר החולים מסומנים בצהוב-מעוכב.
סולם ESI-Emergency Severity Index (אנ') שנעשה בו שימוש בישראל, מדרג את החולים בהתאם לדחיפות הטיפול, המדדים החיוניים וכמות המשאבים שתידרש לטיפול: "משאב" במיון ESI הוא כינוי לסוגים של בדיקות או טיפולים מורכבים, מעבר לבדיקה גופנית, כמו: צילום רנטגן, עירוי, בדיקות דם (מספר בדיקות נחשבות כמשאב אחד), ותפרים. תרופות הנלקחות במתן פומי, לא נחשבות כמשאב.
| דירוג | שם | תיאור | דוגמאות |
|---|---|---|---|
| 1 | החייאה | מיידי, התערבות מצילת חיים ללא דיחוי | דום לב דימום מסיבי |
| 2 | חירום | סיכוי גדול להחמרה, סימנים לבעיה שלא סובלת דיחוי | כאב בחזה על רקע לבבי התקף אסתמה |
| 3 | דחוף | יציב, מספר משאבים דרוש לטיפול (בדיקת מעבדה, צילום רנטגן) | כאב בטן, חום גבוה עם שיעול |
| 4 | פחות דחוף | יציב, משאב אחד דרוש לטיפול (רק צילום רנטגן או תפרים) | חתך קל, כאב בעת השתנה |
| 5 | לא דחוף | יציב, ללא משאבים נדרשים, מלבד טיפול תרופתי | פריחה, חידוש מרשם |
סולם Canadian Triage and Acuity Scale (CTAS)[3] שנעשה בו שימוש בקנדה, מדרג את החולים בהתאם לדחיפות הטיפול לפי הזמן שיוכל להמתין עד לטיפול:
| דירוג | תיאור | זמן לבדיקת מטפל |
|---|---|---|
| 1 | החייאה | 0 דקות |
| 2 | חירום | 15 דקות |
| 3 | דחוף | 30 דקות |
| 4 | פחות דחוף | 60 דקות |
| 5 | לא דחוף | 120 דקות |
חסרונות השיטה
לשיטת הטריאז' מספר חסרונות משום שהיא אינה מביאה להצלת חיים מקסימלית. השיטה אינה מביאה את כל הקריטריונים האפשריים, למשל גיל המטופל או היקף האירוע (אירוע בעל 3 או 3000 נפגעים ינוהל באותה הצורה) ולא מתחשבת בכלל סוגי הפציעה, תוך חלוקה למספר קטגוריות בודד. עם זאת, מטרת השיטה היא חלוקה מהירה ככל האפשר לצורך תעדוף כמות חולים מרבית בזמן נתון.
לשיטה זו ישנן השלכות אתיות רבות, כי היא מונעת טיפולים מחולים אנושים שבהינתן המשאבים המתאימים יכלו אולי לשרוד, ומצריכה החלטות הקובעות למעשה את דין המשך הטיפול בחולה.
קישורים חיצוניים
- הנחיות משרד הבריאות בנושא טריאז'
- ד"ר איתי גל, סיווג שמציל חיים: מהו פצוע קל, בינוני ואנוש?, באתר ynet, 31 ביולי 2014
- טריאז' (אורכב 03.06.2020 בארכיון Wayback Machine)
- טריאז', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ P.N. Skandalakis, P. Lainas, J.E. Skandalakis, P. Mirilas, "'To afford the wounded speedy assistance': Dominique Jean Larrey and Napoleon", World Journal of Surgery 30:8:1392-9 (August 2006)
- ^ Joost J. van Middendorp, Gonzalo M. Sanchez, Alwyn L. Burridge, "The Edwin Smith papyrus: a clinical reappraisal of the oldest known document on spinal injuries", European Spine Journal 19:11:1815-1823 (November 2010)
- ^ סולם זה נפוץ גם באוסטרליה תוך שימוש בזמנים: 0, 10, 30, 60 ו-120 דקות
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
32649635טריאז'