סידור ר' עזריאל ור' אליהו מווילנא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

סידור ר' עזריאל ור' אליהו מווילנא (ידוע גם בשם: דרך שיח השדה) הוא סידור בנוסח אשכנז שיצא לאור לראשונה בפרנקפורט תס"ד (1704). סידור זה הוא חלק משרשרת של סידורים מדויקים שיצאו לאור על ידי מתקני התפילות, קדם לו סידור ר' שבתי סופר, ובעקבותיו יצאו "שערי תפילה" של רז"ה, ו"לוח ארש" של היעב"ץ. על סידור זה בתוספת הערות ר' שבתי סופר מבוסס נוסח אשכנז הנדפס כיום[1].

מחבריו

ר' עזריאל ב"ר משה משיל ובנו ר' אליהו מווילנא היו צמד דקדקנים חשובים ותלמידי חכמים[2] אשר בעקבות המצב הירוד של הסידורים בזמנם החליטו להוציא לאור מהדורה מדויקת של סידור התפילה עם ניקוד נכון ע"פ כללי הדקדוק.

ר' עזריאל נולד בווילנא בסביבות שנת ת"ל (1670). ר' אליהו נולד בסביבות שנת ת"נ[3] (1690) בווילנא ולמד שם אצל ר' יעקב בן רבי בנימין וולף מווילנא, מחבר ספר יאיר אור על ספר מאורות נתן לרבי מאיר הכהן פופרש. בשנת תס"א ר' עזריאל עבר מווילנא לפראג. בתקופה זו למד ר' אליהו אצל ר' דוד אופנהיים בניקולשבורג[4] ואחר כך הצטרף לישיבת רבי אברהם ברודא בפראג[5]. בתקופת שהותו בפראג שימש את ר' יונה לנדסופר ולמד ממנו את הלכות האותיות, המסורה וכתיבת ספר תורה[6]. בשנת תס"ד הוא עדיין ישב בפראג[7], ואחר כך עבר לפרנקפורט. בכ"ד בטבת ה'תע"א (15 בינואר 1711) פרצה השרפה הגדולה בגטו היהודי של פרנקפורט, ורכושו של ר' אליהו נפגע קשות[8]. גם בעת ישיבתו בפרנקפורט הוא למד מר' אברהם ברודא[9]. ר' אליהו עמד בקשרי מכתבים עם היעב"ץ ור' עקיבא איגר הראשון בנושאי דקדוק ולמדנות. ר' עזריאל נפטר בין שנת תצ"ה (1735) לתצ"ח (1738), ור' אליהו נפטר בין שנת תק"ג (1743) לתקי"ג (1753). בן אחר של ר' עזריאל, ר' נפתלי, הקים בית דפוס בקושטא. ר' עזריאל ההדיר את הספר עבודת המקדש פיורדא תפ"ו. הוא הכין גם את ספר תהלים להדפסה מדויקת עם מעמדות ויוצרות אך רק התהלים יצא לאור, בשנת תצ"ה. מספריו של ר' אליהו:

  • מקרא קדש עם הקדמה בשם מענה אליהו בענייני דקדוק.
  • קנאותיה דאליהו בעניין ההולך ממקום שנהגו. יצא לאור יחד עם ויכוח מים חיים לר' חיים מפרידבורג, אמסטרדם תע"ב.
  • מכתב מאליהו על החומשים, במקום מהדורה מדויקת לחומשים שהוא רצה להוציא.
  • הגהות לספר אור חדש למהר"ם די לונזאנו, הומבורג פאר דע הא תצ"ח.
  • צרי גלעד- ספר מוסר בחרוזים יצא לאור ברדלהיים.

הסידור

ראשית מלאכת ר' עזריאל ובנו ר׳ אליהו הייתה להדפיס סדור תפלה על פי הסידורים שנדפסו בק"ק פראג בזמן המהר"ל ושנדפסו על ידי ר' שבתי סופר[10]. הסידור יצא לאור לראשונה בפרנקפורט תס"ד עם הסכמות גדולי הדור ר' אברהם ברודא, ר' ברוך כהנא-רפאפורט מפיורדא ועוד. הם הכינו את נוסח התפילה עם ניקוד מדויק מאוד (הם אפילו סימנו שווא נע באמצעות מתג[11], שהרי בדרך כלל אין געיא בשווא) ועם פירוש קצר בשולי העמוד, והבן הוסיף מאמר קצר בשם מקרא קדש עם הקדמה בשם מענה אליהו, בו הוא מבאר בקיצור דיני אותיות, נקודות, פעלים, שמות וטעמים. בהקדמה לסידור ר' עזריאל מתאר את המצב החמור ששרר אז בנוסח התפילה, מה שגרם לו להוציא את הסידור הזה לאור. הסידור מבוסס בעיקרו על סידור פראג רע"ו, אבל הניקוד תוקן על ידם רבות, בין השאר ע"פ רש"ס. עד ימיהם נוסח אשכנז היה מפוצל ל"מנהג המזרחי" וה"מנהג המערבי", אך בגלל שהם איחדו את הנוסחים וברוב המקומות לטובת המערבי, המנהג המזרחי נכחד מלבד באמירת "אל ארך אפים", סדר "אבינו מלכנו" וסדר הסליחות והפיוטים. הסידור יצא בשש מהדורות:

  • סדר תפילות השנה מראשית השנה ועד אחרית שנה, פרנקפורט תס"ד, עם הסכמות ר' אברהם ברודא וגדולי הדור.
  • תפלה דרך שיח השדה, ברלין תע"ג, עם הסכמות חדשות מגדולי הדור.
  • דרך שיח השדה, וילהלמסדורף(גר') תפ"א.
  • דרך שיח השדה, אלטונא תפ"ט. לאחר שש שנות החרם, יצא שוב על ידי המדפיס זנויל פופרט.
  • סדר תפלה מכל השנה, פרנקפורט דאודר, צילום של המהדורה הראשונה.
  • טורונטו תשס"ז צילום של המהדורה השלישית.

לאחר הדפסת המהדורה הראשונה (אב תס"ד) גדולי הדור[12] הכריזו שחובה על כל מלמדי התינוקות ללמד את התפילה רק מתוך הסידור הזה, מכיוון שרק סידור זה נחשב למדויק.

ביקורות

על אף ההתלהבות הגורפת בקרב הרבנים, כעבור 4 שנים מההדפסה הראשונה, המדקדק הנודע מפרנקפורט ר' שלמה זלמן הנאו הוציא את ספרו הראשון "ספר בניין שלמה" שבו הוא תוקף בחריפות[13] קרוב ל־30 חכמים שקדמוהו, שאיתם הוא לא הסכים בענייני דקדוק. בין השאר הוא תקף בחריפות גם את ר"ע ור"א מווילנא, והוא מסרב לקבל את הניקוד שהם קבעו. בשנת תע"ג הם הוציאו מהדורה שנייה של סידורם, ובהקדמה, ר"ע תוקף את רז"ה על זלזולו בראשונים, וגם על כך שהוא תקף אותם למרות שהם השתמשו בנוסח שהם מייחסים למדקדקים גדולים ואולי אף למהר"ל. בשנת תפ"א יצאה המהדורה השלישית והפעם ר"ע ור"א התחשבו בביקורתו של רז"ה ושינו דברים על פיה, אך בשנת תפ"ה רז"ה הוציא את סידור "שערי תפלה" בו הוא משיג עליהם במאות השגות. בהקדמתו הוא מתלונן עליהם שהם לא הלכו רק בדרכו של רש"ס אלא גם שינו מדעת עצמם. הוא טוען שלפני הדפסת בניין שלמה הוא שאל את ר"א ולא היה לו מה לענות ובגלל שהם לא הסכימו לחזור בהם הוא הדפיס את בניין שלמה. לעומת זאת, הם כתבו שר"א ענה לרז"ה על כל ההשגות, עד שהודה לו שאין לו עליהם שום השגה[14]. בשנת תפ"ט היעב"ץ הוציא את הספר הראשון שכתב "לוח ארש" בו הוא מפריך את רז"ה בעשרות מקומות. גם הנודע ביהודה משבח אותם, אך גם נותן מקום להשיג עליהם:” ... בעו"ה נשתבשו ספרי התפלה מאד וכבר קמו אב ובנו ר' אליה ור' עזריאל וילנא זה רבות בשנים והדפיסו סידור ודקדקו בו לפי כחם ולפי ידיעתם. וקם אחריהם המדקדק הגדול שהיה מופלג מאד בחכמה זו, בעל בנין שלמה, והדפיס סידור שקראו שערי תפלה. אמנם לרוב קנאתו באלו שקדמוהו שינה כמה דברים בזדון, וכמה פעמים אגב חריפתיה שבשתא, כי היה נקל בעיניו להמציא כללים חדשים אשר לא נזכר בהמדקדקים הראשונים, ולכן אף שהיה מופלג בחכמה זו אין לסמוך על מה שחידש...”[15]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • יוסף פראגר, "ר' אליהו ב"ר עזריאל מווילנא מדקדק ועורך סידור התפילה", ירושתנו ז (תשע"ד), עמ' רנח.
  • הקדמת הרב דוד יצחקי ל"לוח ארש", הוצאת אוצרנו, טורונטו תשס"א.
  • .jwish enciclopedia, entry elijah b. azriel of wilna

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יעקב עמדין (מהדיר: דוד יצחקי), לוח ארש, טורנטו, אוצרנו, תשס"א, עמ' 1, באתר אוצר החכמה; יוסף פראגר, "ר' אליהו ב"ר עזריאל מווילנא מדקדק ועורך סידור התפילה", ירושתנו ז (תשע"ד), עמ' רנח.
  2. ^ היעב"ץ מכנה את ר' אליהו "תלמיד חכם משכיל בגפ"ת", וכן "התורני החריף והבקי המדקדק המפורסם". (לוח ארש סימן תעג ושאילת יעב"ץ ח"ב סימן י"א).
  3. ^ מלשון ההסכמות לסידור שנכתבו 14 שנה לאחר מכן (תס"ד) משמע שהוא כבר נשוי, מה שאומר שנולד בסביבות ת"נ.
  4. ^ ר' דוד אופנהיים מכנה אותו "תלמידי המופלא" בהסכמתו לסידור.
  5. ^ בהסכמה למהדורה הראשונה ר"א ברודא מכנה אותו "תלמידי" ובמהדורה השנייה "יוצק מים על ידי".
  6. ^ ר"א מעיד זאת על עצמו בהקדמתו לספר מכתב מאליהו.
  7. ^ ע"פ שער הסידור מהדורה ראשונה.
  8. ^ כך כתב אחיו ר' ניסן בסוף הספר קיקיון דיונה שנדפס על יד ר"א, וכן בהקדמת ר' משה חגיז לספר ויכוח מים חיים.
  9. ^ מהסכמת ר' משה ב"ר אברהם ברודא לספר ברית שלום, פפד"מ תע"ח משמע ששנה קודם לכן למד אצל ר' אברהם ברודא.
  10. ^ ראה "סידור המהר"ל מפראג" לחול ושבת, מכון ירושלים תשס"ה בהקדמה עמ' יד אודות זהות סידור זה ונוסחו.
  11. ^ רז"ה תקף אותם על זה. ראה בקישורים חיצוניים אודות הגנת הרב דוד יצחקי עליהם ותגובת מכון שלמה אומן.
  12. ^ ההכרזה כנראה היתה יוזמת ר' שאול בן רבי השיל מקראקא. ר' אברהם ברודא, ר' נפתלי כ"ץ, ר' גבריאל מניקלשבורג, ר' יחיאל מיכל חסיד ור' אהרן אב"ד ברלין מח"ס נחלת בנימין, הזכירו אותה בהסכמותיהם למהדורה השניה. ר' דוד אופנהיים ניסח את הכרזתו לאו דווקא על סידור זה אלא על "ספר מדוייק".
  13. ^ בספרו זה הוא כותב בזלזול כלפי מדקדקים חשובים כגון אבן עזרא ואברבנאל, ורבני פרנקפורט הכריחוהו לפרסם בספר מכתב התנצלות מאותם גדולים, המכתב נדפס בסוף הספר בניין שלמה.
  14. ^ בהקדמה למהדורה השנייה.
  15. ^ בהסכמתו לקונטרס השגות על סידור שערי תפלה של ר‘ זלמן הענא לרבי מרדכי דיסלדארף נדפס עם סדר התפלה, פראג תקמ"ד.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39557372סידור ר' עזריאל ור' אליהו מווילנא