סטפן בנדרה
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה.
סטפן בנדרה (באוקראינית: Степан Андрійович Бандера ; 1 בינואר 1909 – 15 באוקטובר 1959) היה פעיל פוליטי לאומני אוקראיני מראשי התנועה הלאומנית האוקראינית. על פעילותו למען עצמאות אוקראינה הוא ישב בכלא הפולני והנאצי ובשנת 1959 נרצח על ידי סוכן ק.ג.ב.
התייחסות לפעילותו היא לא חד-משמעית. תושבי אוקראינה המערבית רואים בו גיבור לאומי. בפולין וברוסיה רואים בו משתף פעולה עם הנאצים האשם בהריגה של אזרחים רבים למרות שבפועל סירב לשתף פעולה עם הנאצים ובעקבות כך נכלא במחנה עבודה. בתקופת ברית המועצות המונח "תומך בנדרה" התייחס לכל הלאומנים האוקראינים ללא קשר לקשריו עם האיש.
בשנת 2010 הוענק לסטפן בנדרה תואר "גיבור אוקראינה" שבהמשך נשלל ממנו בעקבות החלטת בית המשפט.
ילדות וצעירותו
סטפן בנדרה נולד בכפר בגליציה באזור שהיה שייך לאימפריה האוסטרו-הונגרית. אביו היה כומר בכנסייה היוונית-קתולית. אביו של סטפן היה לאומן אוקראיני ובביתו התקיימו פגישות של ארגונים לאומניים. בשנת 1941, לאחר שהכפר בו התגורר סופח לברית המועצות, נעצר אביו של בנדרה על ידי סוכני נ.ק.ו.ד. והוצא להורג ביולי 1941. אמו של בנדרה נפטרה בשנת 1922 משחפת.
במשפחה היו 7 ילדים והיא התגוררה בבית השרד של הכומר. כאשר היה הילד בן 5 החלה מלחמת העולם הראשונה ואזור הכפר היה במרכז הקרבות. תבוסת האימפריה האוסטרו-הונגרית במלחמה הביאה להתפרצות לאומנית אוקראינית. אביו של סטפן היה בין מארגני המרד האוקראיני ונבחר לפרלמנט של הרפובליקה האוקראינית קצרת המועד שהוקמה. ביולי 1919 הצבא האוקראיני הובס והשטח עבר לשליטת פולין. הדבר קיבל הכרה בינלאומית, אך פולין חויבה לתת לאוקראינים אוטונומיה מסוימת.
בשנת 1919 בנדרה עבר לסטרי והחל ללמוד בגימנסיה אוקראינית המקומית. בשנת 1922 בנדרה התקבל לארגון לאומני אוקראיני והתקדם בו בסולם התפקידים.
במחצית 1927 בנדרה סיים את לימודיו ורצה להתקבל לאקדמיה כלכלית אוקראינית בעיר פודברדי (צ'כוסלובקיה), אך הפולנים לא נתנו לו אישור יציאה מגבולות המדינה. במשך שנה בנדרה התגורר בכפרו. בשנה זו הוא החל להיות פעיל בארגון צבאי אוקראיני שפעל במחתרת. בשנת 1928 הוא עבר ללבוב (אז בשטח פולין) והחל ללמוד אגרונומיה. בשנת 1929 הוקם ארגון לאומנים אוקראינים ובנדרה היה בין החבריו הראשונים.
פעילות לאומנית בפולין
בשנת 1932 בנדרה נשלח לדנציג (אז בשטח גרמניה) ועבר קורס הכשרה במודיעין. עם חזרתו לפולין הוא קיבל תפקיד פיקודי בזרוע הצבאי של ה"ארגון לאומנים אוקראינים". ב-22 בדצמבר 1932 ביום הוצאה להורג של מספר לאומנים אוקראינים בנדרה ארגן הפעלת פעמונים בכל הכנסיות של לבוב. במהלך ההולודומור באוקראינה הסובייטית בנדרה ארגן פעולות נגד פעילים קומוניסטים בלבוב. ב-3 ביוני 1933 הוא היה מעורב בהתנקשות בקונסול סובייטי בלבוב. במהלך כנס הארגון בפראג בנדרה הציע שינוי ארגוני רחב והצעתו התקבלה.
בסך הכל במהלך השנים 1930-1933 בנדרה נעצר חמש פעמים אך בכל פעם לתקופה קצרה. באפריל 1933 הפלג הצבאי של הארגון החליט לבצע התנקשות בשר הפנים של פולין, פייראצקי ועל בנדרה הוטל ארגון ההתנקשות. השר נרצח ב-15 ביוני 1934. הרוצח הצליח להימלט מחוץ לגבולות פולין. בנדרה, שנעצר יום לפני הרצח במהלך ניסיון לעבור לצ'כוסלובקיה נחקר ותוך זמן קצר התברר שקיים קשר בינו לבין המתנקש.
ב-18 בנובמבר 1935 בוורשה החל משפט נגד מספר לאומנים אוקראינים. כבר בישיבה הראשונה בנדרה הכריז על עצמו כאזרח אוקראינה שלא מכיר בחוק הפולני והתנגד לתת עדות בשפה הפולנית. לאור הופעותו הלוחמנית הדעה הכללית הייתה שבנדרה יקבל עונש מוות. ב-13 בינואר 1936 בנדרה ושני נאשמים נוספים קיבלו עונש מוות שהומר למאסר עולם. ב-25 במאי 1936 בלבוב החל משפט נוסף שבסופו בנדרה קיבל עונש מאסר עולם נוסף. במהלך המעצר בנדרה הועבר למבצר ברסט ליטובסק. לאחר תחילת המערכה בפולין, ב-13 בספטמבר 1939 בנדרה ולאומנים אוקראינים נוספים נמלטו מהכלא. תוך זמן קצר הוא הגיע ללבוב שעברה לשליטה של ברית המועצות. לאחר הערכת המצב בנדרה החליט שהארגון צריך להתרכז במאבק נגד השלטון הסובייטי.
מלחמת העולם השנייה
לאחר הגעה ללבוב בנדרה היה במחתרת במשך כשבועיים. בתקופה זו הוא נפגש עם מפקדי שטח ועל כולם היה מוסכם שיש לפעול נגד השלטון הסובייטי באוקראינה. מחשש למעצר על ידי סוכני נ.ק.ו.ד. בנדרה ומספר עוזריו עברו את הגבול והגיעו לקרקוב שהיה בשטח הכיבוש הגרמני. בהיותו בקרקוב ב-3 ביוני 1940 הוא התחתן.
בנובמבר 1939 בנדרה עבר לסלובקיה, אחר כך לווינה. באותה תקופה החל פילוג בארגון הלאומנים האוקראינים. החל מאוגוסט 1939 בראש הארגון מונה אנדריי מלניק, אך רבים מהצירים שהשתתפו בהצבעה תמכו בסטפן בנדרה. בנדרה היה בדעה שיש לפעול באופן עצמאי תוך מאבק מזוין לטובת אוקראינה העצמאית. מלניק לעומתו סבר שיש להתבסס על עזרה של גרמניה לקבלת מדינה עצמאית. ב-10 בפברואר 1940 תומכי של בנדרה התאספו בקרקוב והכריזו על בנדרה כראש הארגון. ב-5 באפריל 1940 מלניק ובנדרה נפגשו בצפון איטליה. מלניק סירב להפסיק קשרים עם הגרמנים לפגישה לא היו תוצאות. באפריל 1941 החלק המתפלג ארגן אספה מארגנת ובנדרה נבחר לראש הארגון. הארגון החל בהכנת תאים צבאים בשטח אוקראינה הסובייטית.
ערב הפלישה לברית המועצות, סייע בנדרה לנאצים בהקמת שני גדודי אוקראינים, "גדוד נכטיגל" ו"גדוד רולאנד", וכן הקימה תנועתו "קבוצות ניידות", שנעו עם הצבא הגרמני לתוך אוקראינה והקימו את הממשל המקומי ואת משטרת העזר האוקראינית.[1]
באביב 1941 בנדרה החל בהקמת גדודים אוקראינים שנועדו למאבק מזוין למען עצמאותה של אוקראינה. בסיסי הקמה היו בשטח גרמניה ובתמיכה גרמנית שסיפקו לגדודים הדרכה וציוד. בהמשך בנדרה כתב שהכוונה הייתה לנצל את הכוח הצבאי למאבק נגד הסובייטים והתמיכה הגרמנית היה אילוץ.
ב-22 ביוני גרמניה הנאצית החלה בפלישה לברית המועצות. ב-30 ביוני לבוב נכבשה על ידי הנאצים. יחד עם הוורמאכט נכנסו לעיר חלק מראשי ארגונו של בנדרה. עם זאת, הגרמנים מנעו מבנדרה עצמו להיכנס ללבוב, כנראה מתוך חשש שינקוט בפעולות חד-צדדיות ללא אישורם[2].
ואכן, עם כניסת הגרמנים ללבוב ב-30 ביוני 1941 הכריז סגנו של בנדרה, ירוסלב סטצקו, על חידוש המדינה האוקראינית העצמאית, וזאת בלא אישור הגרמנים[3]. במקביל, במשך ארבעה ימים מ-30 ביוני 1941 ועד 3 ביולי 1941 ערכו אנשי ארגון הלאומנים האוקראינים של בנדרה לצד חיילי גדוד "נכטיגל" ואנשי המיליציה הלאומית האוקראינית פוגרום ביהודי לבוב, בו נרצחו כמעט 4,000 יהודים ונפגעו רבים נוספים. למרות שבנדרה ותומכיו היו בעד שיתוף פעולה עם הגרמנים במאבק נגד הסובייטים, השלטון הגרמני לא אהב את הכרזת העצמאות. תוך מספר ימים ראשי המדינה החדשה נעצרו וב-5 ביולי נעצר גם סטפן בנדרה. כאשר בנדרה סירב לגנות את הכרזת העצמאות הוא נשלח למחנה מעצר בזקסנהאוזן. בהיותו במחנה הוא היה באגף האסירים הפוליטיים בתנאים סבירים יחסית.
בנדרה היה במעצר, אך תומכיו הצליחו להקים באוקראינה הכבושה צבא אוקראיני של ממש שלחם בעיקר נגד פרטיזנים פולנים ופרטיזנים סובייטים. אנשי הצבא האוקראיני ערכו טבח באוכלוסייה פולנית בווהלין ורצחו יהודים, שהצליחו להימלט ליערות מהגטאות. ב-25 בספטמבר 1944 בנדרה שוחרר, אך כתנאי לשיתוף פעולה עם הנאצים דרש מהם להכיר באוקראינה העצמאית. מאחר שלא הייתה לכך הסכמה גרמנית, בנדרה לא שיתף פעולה עם הנאצים אך גם לא נעצר שוב. רומן שוחביץ' שהיה ראש הארגון באוקראינה הציע להכריז על בנדרה כראש הארגון. בפברואר 1945 בנדרה נבחר לעמוד בראש הארגון. לאחר סיום מלחמת העולם השנייה בנדרה נישאר להתגורר בגרמניה.
לאחר מלחמת העולם השנייה
בשטח אוקראינה הסובייטית חברי הארגון ניהלו מאבק מזוין נגד השלטון הסובייטי. היחידות הצבאיות של הארגון כללו עשרות אלפי לוחמים שהסתתרו ביערות ובמחתרת ולחמו נגד הצבא האדום ופעילים קומוניסטים. המאבק נמשך במשך מספר שנים עד לתחילת שנות ה-50. במהלך המאבק עשרות אלפי לוחמים נהרגו, משפחות רבות הוגלו לסיביר ובוצעו מעצרים רבים.
באוגוסט 1948 באספת הארגון בנדרה ניסה לקבל החלטה על מעברו לאוקראינה אך גם תמיכתו של ראש הארגון המחתרתי באוקראינה רומן שוחביץ' לא עזרה והאספה החליטה שעל בנדרה להישאר בגרמניה.
תקופה מסוימת הוא חשש ממעצר מצד שלטון צבאי בריטי, אך החל מתחילת שנות ה-50 בנדרה עבר למינכן והתגורר בעיר באופן לגאלי. בשנת 1954 לבנדרה הגיעו אשתו וילדיו.
החל משנת 1947 סוכנים סובייטים ניסו להרוג את בנדרה. ההתנקשות הצליחה רק ב-15 באוקטובר 1959. לבית העלמין במינכן הגיעו נציגי כל הפלגים של הפזורה האוקראינית כולל אויבי בנדרה. רוצחו, סוכן הקג"ב בוגדן סטשינסקי, לא נתפס והצליח להימלט לברית המועצות. בשובו עוטר בעיטור הדגל האדום על ביצוע החיסול. בשנת 1961, ערק סטשינסקי למערב, שם הודה כי הוא זה שרצח את בנדרה. בשנת 1962 במערב גרמניה נידון סטשינסקי ל-8 שנות מאסר.
קישורים חיצוניים
- תיאור חייו ופעילותו
נאום של בנדרה (1956), סרטון באתר יוטיוב- מריאנה בננסון, הלאומן סטפן בנדרה ומלחמת החפירות של רוסיה ואוקראינה, באתר וואלה!, 14 באפריל 2014
- ביקורת על ספר על בנדרה, באתר יד ושם
שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ יד ושם, מרכז מידע אודות השואה
- ^ Grzegorz Rossolinski, Stepan Bandera: The Life and Afterlife of a Ukrainian Nationalist : Fascism, Genocide, and Cult, Columbia University Press, 2014. (באנגלית)
- ^ Proclamation of Ukrainian statehood, 1941, www.encyclopediaofukraine.com (באנגלית)
