סטיברזנס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סטיברזנסיוונית: Σατιβαρζάνης המאה ה-4 לפנה"ס) היה מדינאי פרסי. שרת את דריווש השלישי, ומאוחר יותר את אלכסנדר הגדול. בגד גם באלכסנדר ומרד בו. נהרג בדו-קרב מול המוקדוני אריגיוס.

ביוגרפיה

על ראשית חייו של סטיברזנס לא ידוע דבר. הוא שימש כסטראפ אריה (Aria).[1] הוא שרת את דריווש השלישי, מלך ממלכת פרס האחמנית, ובמהלך כיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול, פיקד על כוח שהורכב מאנשי אריה בקרב גאוגמלה. הכוח שתחת פיקודו הוצב באגף השמאלי, מול היחידות שבפיקוד אלכסנדר עצמו.[2] לאחר שהקרב הסתיים בניצחון מוקדוני, המשיך סטיברזנס לשרת את המלך, ויחד עמו נמלט אל הסטראפיות המזרחיות. אולם בהדרגה כמו אצילים פרסים רבים אחרים, החל סטיברזנס לאבד את האמון במלכו, ויחד עם בסוס סטראפ בקאטריה וברסאינטס סטראפ אראכוסיה, התנקשו במלך בשנת 330 לפנה"ס.[3]

בהדרגה, התבר לסטיברזנס, שאלכסנדר הגדול מאמץ את המנהגים הפרסיים, לפיכך הוא הגיע למחנה של אלכסנדר בעיר סוסיא (כיום באזור משהד), והודיע על כניעתו.[1] אלכסנדר היה מרוצה, והותיר את סטיברזנס כמושל אריה, אולם הותיר עמו 40 פרשים מוקדונים[4] שהיו אמורים לפקח על נאמנותו.[5] לאחר יציאת צבאו של אלכסנדר, מרד סטיברזנס וחבר לבסוס, שהוביל כעת את ההתנגדות הפרסית למוקדונים. הסיבות למרד אינן ברורות, ועל פי השערות הן נבעו מטעמים דתיים.[1] בסוס, שלח לעזרתו 2,000 פרשים.[6] אלכסנדר חזר על עקבותיו בניסיון לתפוס את סטיברזנס, אך הוא נמלט למדבר ואלכסנדר המשיך את מסעו לעבר באקטריה. הוא השאיר באריה 6,000 רגלים ו-600 פרשים בפיקוד שלושה מצביאים (ארטבזוס, אריגיוס וקרנוס),[7] שהצליחו בסופו של דבר ללכוד את כוחו של סטיברזנס. אריגיוס וסטיברזנס ערכו ביניהם דו-קרב, שבסופו נעץ אריגיוס חנית בפניו של סטיברזנס והרג אותו.[8]

לקריאה נוספת

  • Waldemar Heckel, The Conquests of Alexander the Great, Cambridge University Press, 2008.
  • Diodorus Siculus. Library of History. Translated by C.H. Oldfather, R.M. Geer, C.L. Sherman, F.R. Walton and C.B. Welles. Loeb Classical Library. Cambridge, MA, Harvard University Press; London, William Heinemann, 1933-1967.
  • Plutarch. Lives. Translated by Bernadotte Perrin. Loeb Classical Library. Cambridge (MA), Harvard University Press, and London, William Heinemann, 1914-1926. 11 vols. Digitized copy in: penelope.uchicago.edu
  • Arrian, The Campaigns of Alexander, translated by Aubrey de Sélincourt, Penguin Classics, 1958 and numerous subsequent editions.
  • Quintus Curtius Rufus. "Historiarum Alexandri Magni Libri Qui Supersunt" (בלטינית).

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 ביוגרפיה באתר ליוויוס
  2. ^ יני, עמ' 97.
  3. ^ גולן, עמ' 36.
  4. ^ אריאנוס, ספר שלישי, 25.
  5. ^ דיודורוס, ספר שבעה עשר, 78.1.
  6. ^ .Waldemar Heckel, p. 92
  7. ^ קורטיוס, ספר שביעי, 3, 2.
  8. ^ אריאנוס, ספר שלישי, 28.


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23050039סטיברזנס