סטיבנס תומסון מייסון (סנאטור)
 | |
| לידה |
צ'ופאוומסיק, מושבת וירג'יניה, אמריקה הבריטית .svg){kind=small} |
|---|---|
| פטירה |
פילדלפיה, פנסילבניה, ארצות הברית .svg){kind=small} |
| מפלגה |
 המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית |
|
| |
קולונל סטיבנס תומסון מייסון (באנגלית: Stevens Thomson Mason; 29 בדצמבר 1760 – 10 במאי 1803) היה עורך דין, קצין צבאי ובעל מטעים אמריקאי ששירת בצבא הקונטיננטלי במהלך מלחמת העצמאות. מייסון היה גם ציר בעצרת הכללית של וירג'יניה וסנאטור רפובליקני מ-1794 עד 1803.[1][2]
ביוגרפיה
ראשית חייו ומשפחתו
מייסון נולד לתומסון מייסון (1733 – 1785);[1][2] ואשתו בצ'ופאוומסיק במחוז סטפורד, מושבת וירג'יניה.[1] אבותיו היגרו דורות קודם לכן והיו בבעלותם אלפי דונמים של אדמה (חלקם מפותחים ומעובדים על ידי עבודה משועבדת) במרילנד ובווירג'יניה. סבו רבא מצד אמו היה עורך דין ובעל קרקעות משמעותי במרילנד, ו (סבתו) אן איילבק מייסון הייתה היורשת היחידה שלו, ונחושה לפרנס את בניה הצעירים (כולל תומסון מייסון) על ידי הבטחת קרקע ועבדים. דודו ג'ורג' מייסון הרביעי ירש את האחוזות של משפחת מייסון על ידי העדפת הבן הבכור בשנת 1735. סבתו השקיעה בנדל"ן המפותח לאורך נהר הפוטומק במחוז לודון, שעד מותה אולי עלו על האדמות שירש דודו על ידי הבכורה. לאחר חינוך על ידי מורים פרטיים כילד, הייתה לו ולאחיו גם גישה לספרייתו של דודו עורך הדין ג'ון מרסר ליד פרדריקסבורג. סטיבנס תומסון מייסון נסע לאחר מכן לוויליאמסבורג, וירג'יניה להשכלה גבוהה בקולג' ויליאם ומרי, והתרכז בלימודי משפטים.
קצין, עורך דין ובעל מטעים
מייסון התקבל ללשכת עורכי הדין בווירג'יניה, והחל פרקטיקה משפטית פרטית בדאמפריס, וירג'יניה במחוז פרינס ויליאם. דודו ג'ורג' מייסון היה אחד מלקוחותיו עד מותו ב-1792. במיוחד לאחר מותו של אביו ב-1785 במטע ראספברי פליין של המשפחה במה שהפך למחוז לודון, מייסון הפעיל חוות תוך שימוש בעבודות עבדים, וכך גם צאצאיו. במפקד המס של וירג'יניה של 1787, סטיבנס תומסון מייסון החזיק 33 עבדים מעל גיל 16, וכן 38 עבדים מתחת לגיל 18, 28 סוסים, 76 בקר, 4 כלי רכב גלגלים וסוס הרבעה.
במהלך מלחמת העצמאות האמריקאית, כאשר דודו ג'ורג' שירת בעצרת הכללית של וירג'יניה וניסח את הצהרת הזכויות של וירג'יניה וכן את חוקת וירג'יניה הראשונה וחותם המדינה, סטיבנס מייסון שירת כקצין בצבא היבשתי ובמיליצית וירג'יניה. בקרב יורקטאון, הוא היה בריגדיר גנרל במיליציה של וירג'יניה וכן עוזר לגנרל ג'ורג' וושינגטון.
קריירה פוליטית
בעקבות המלחמה, מצביעי מחוז לודון בחרו בו כאחד מנציגיהם (במשרה חלקית) בבית הנבחרים של וירג'יניה בשנת 1783, והוא שירת לצד ג'ון קרטר הוותיק, אם כי אף אחד מהם לא זכה להיבחר מחדש בשנה שלאחר מכן. ב-1787 הוא זכה בבחירות לסנאט של מדינת וירג'יניה וייצג את מחוזות לודון ופאקיאר הסמוך (ובכך כיהן ב-4 ישיבות של האספה הכללית), אך לא הצליח לזכות בבחירה מחדש ב-1791, והוחלף על ידי הפוליטיקאי הוותיק פרנסיס פייטון. בינתיים סטיבנס תומסון מייסון זכה גם בבחירות (לצד לוין פאוול) כנציגו של מחוז לודון לאמנת האשרור של וירג'יניה ב-1788, שבמהלכה דודו (אחד מנציגי מחוז סטפורד) נלחם ללא הצלחה נגד האשרור, אך בסופו של דבר גרם לצירי הקונגרס של וירג'יניה להציע את מגילת הזכויות לפי דגם הצהרת הזכויות שלו בווירג'יניה ואשר אושרה כתיקון חוקתי. פחות משנתיים לאחר מותו של דודו, בשנת 1794, החזירו מצביעי מחוז לודון את סטיבנס תומסון מייסון לבית הנבחרים של וירג'יניה. חברי המחוקקים בחרו בו לסנאט של ארצות הברית כדי למלא את התפקיד הפנוי שנגרם כתוצאה מהתפטרותו של ג'יימס מונרו. סטיבנס תומסון מייסון זכה בבחירה מחדש ב-1797 ושוב ב-1803, וכך כיהן מ-18 בנובמבר 1794, עד מותו בפילדלפיה, פנסילבניה. [3]
בהיותו בסנאט מסר מייסון עותק של הסכם ג'יי הסודית לפייר אדטה, שגריר צרפת לארצות הברית. הסנאטור יחד עם הסנאטור פירס באטלר הדליפו את המסמך לעיתונות האמריקאית. מאחר שארצו הייתה במלחמה עם בריטניה הגדולה ושנאה את הרעיון של הסכם "אדיבות" בינה לבין ארצות הברית, אדט נתן את המסמך לבנג'מין באשה, המוציא לאור של העיתון "אורורה" בתקווה להעלות רק את סוג של סערה ציבורית שנוצרה - ואפילו, אולי, של חסימת אשרור האמנה.
מייסון היה הסנאטור היחיד שהצביע נגד אישורו של אוליבר אלזוורת' כשופט העליון של בית המשפט העליון. [4] הוא קבור באדמת הקבורה המשפחתית ב-Raspberry Plain במחוז Loudoun, וירג'יניה.
נישואים וילדים
מייסון התחתן עם מרי אליזבת ארמיסטד ב-1 במאי 1783.[1][2] לזוג נולדו שישה ילדים:[1]
- ג'ון תומסון מייסון (8 בינואר 1787 – 17 באפריל 1850)[1]
- ארמיסטד תומסון מייסון (1787 – 6 בפברואר 1819)[1]
- סטיבנס תומסון מייסון (1789 – 17 בנובמבר 1815)[1]
- מרי תומסון מייסון (1791–1813)[1]
- אמילי רוטגר מייסון (1793–1837)[1]
- קתרין מייסון (נולדה ב-1795)[1]
יחסים
הוא היה אחיו של ג'ון תומסון מייסון (1765 – 1824);[1][2] אחיו למחצה של ויליאם טמפל תומסון מייסון (1782 – 1862);[1][2] בן דודו הראשון של ג'ורג' מייסון החמישי (1753 – 1796);[1][2] בן דוד ראשון של תומסון פרנסיס מייסון (1785 – 1838), ג'ורג' מייסון השישי (1786 – 1834), ריצ'רד בארנס מייסון (1797 – 1850), וג'יימס מאריי מייסון (1798 – 1871);[1][2] אביהם של ארמיסטד תומסון מייסון (1787 – 1819) וג'ון תומסון מייסון (1787 – 1850);[1][2] דודו של ג'ון תומסון מייסון ג'וניור (1815 – 1873);[1][2] וסבו של סטיבנס תומסון מייסון (1811 – 1843), המושל הראשון של מישיגן.[1][2] נכדתו קייט מייסון רולנד תהיה אחת מהחברות המייסדות של בנות הקונפדרציה וגם תכתוב ביוגרפיה בת שני כרכים על ג'ורג' מייסון הרביעי.
קישורים חיצוניים
- סטיבנס תומסון מייסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 1.11 1.12 1.13 1.14 1.15 1.16 1.17 Gunston Hall. "Stevens Thomson Mason". Gunston Hall. אורכב מ-המקור ב-2010-01-15. נבדק ב-2009-11-14.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 2.7 2.8 2.9 The Political Graveyard (16 ביוני 2008). "Mason family of Virginia". The Political Graveyard. נבדק ב-2009-03-07.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ סטיבנס תומסון מייסון באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- ^ "TO CONSENT TO THE APPOINTMENT OF OLIVER ELLSWORTH TO BE … -- Senate Vote #27 -- Mar 4, 1796". GovTrack.us (באנגלית). נבדק ב-2023-09-07.
39532239סטיבנס תומסון מייסון (סנאטור)