סטארי קרים
 | |
| שרידי המסגד ביברס בסטארי קרים | |
| מדינה / טריטוריה |
רוסיה (דה פקטו) אוקראינה (דה יורה) |
|---|---|
| חבל ארץ |
חצי האי קרים  |
| ראש העיר | דימיטרי שצ'לטקוב |
| תאריך ייסוד | המאה הראשונה לספירה. |
| שמות קודמים | קימריום, קריה, סודאק (המאה ה-13), סולחאט (עד למאה ה-14), קירים, לבקופול (מאה ה-18) |
| שטח | 9.97 קמ"ר |
| גובה | לערך 300 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ צפיפות | 947 נפש לקמ"ר (2011) |
| אזור זמן | UTC +4 |
| http://солхат.рф | |
.svg)
סטארי קרים (באוקראינית: Старий Крим, ברוסית: Старый Крым, בטטרית של קרים: Eski Qırım אֶסקי קירים) היא עיירה היסטורית במחוז קירובסקה בחלק המזרחי של קרים, באגן הנהר צ'וריק-סו, במרגלות ההר אגרמיש[1]. העיר שוכנת בחלק הדרום-מזרחי של קרים, 15 קילומטר מערבית מפאודוסיה ו-78 קילומטר מזרחית מסימפרופול. אוכלוסייתה בשנת 2013 הייתה 9,512 תושבים. בתחילת האלף הראשון לספירה היה במקום היישוב קאריה, חלק מטאוריס (טאברידה). בשלהי האלף נקרא סורחאט. במאות ה-13–15 היה בשם סולחאט, ומאוחר יותר "קרים" עיר המושב של המושל מטעם אורדת הזהב וצומת חשוב בדרכי המסחר. אחרי הקמת הח'אנות של קרים היה לזמן קצר עיר בירתו הראשונה ואחר כך, לאחר העברת הבירה לבחצ'יסאראי, איבד חשיבותו והתחילה להיקרא "קרים הישנה" - אסקי קירים.
השם
לאורך תולדותיה החל מימי קדם שינה היישוב 22 שמות. בימי קדם היה בסביבה יישוב בשם "קימריום", הקרוי לפי שבטי הקימרים. מצר קרץ' שכונה בימי הרומיים "בוספורוס קימריוס"' לפי העיר קימריום. לפני התקופה המונגולית, צוין המקום בכתבים הגאוגרפיים היווניים כמושב המושל הכוזרי - פולה (Fulla) או פולאי (Fullai), לצד "סוגדאיה" או "סודאק" במאה ה-13, עוד לפני הכיבוש המונגולי[2] היא נודעה כ"סולחאט" או "סולגאט" (בכתב ערבי: صلغات). בהמשך נודעה בשם "קירים" (בכתב ערבי: القرم אל-קירים). מקורות השם סולחאט או סולגאט אינם ודאים. יש שמיחסים אותם לטורקיזציה של השם האיטלקי "סולקאטי" (Solcati), מהמילה האיטלקית "solcata" שמשמעותה "חפיר. אטימולוגיה חלופית מתייחסת למקור ארמני:שם מתחם המנזרים הארמנים סורב-חאץ' (Սուրբ Խաչ), כלומר "הצלב הקדוש", שנבנה במקום בשנת 1338. שני השמות, סולחאט וקרים, היו בשימוש במקביל במהלך המאה ה-14, אך השם "קירים" החליף לחלוטין את סולחאט החל מהשנים הראשונות של המאה -15. השם "קרים" הוסבר תכופות כעיוות של המילה "קימריום". יש ששיערו כי הוא נגזרת המילה היוונית "קרמני" (κρήμνοι, שנהגתה מאוחר יותר "קרימני"), כלומר "סלעים" או שיש לה מקור מונגולי, שמשמעותו הוא גם כן "חפיר".
מהעיר קירים נגזר השם של חצי האי כולו ושל המדינה הטטרית שקמה בו - הח'אנות קרים. עד אז נודע חצי האי תחת השמות "גאזאריה" (שמקורה ב"כוזרים") ו"טאוריס" (Tauris) או "חצי האי הטאורי" שהמשיך להיות מקובל במערב אירופה עד המאה ה-17 כשהוחלף סופית ב"קרים".
מאז סיפוח קרים של ידי קיסרית רוסיה יקטרינה הגדולה בשנת 1783, נקראה העיר ברוסית "סטארי קרים" (כלומר "קרים הישנה", בתרגום טטרי - אסקי קירים). באופן רשמי הוענק לעיר שם חדש ממקור יווני "לאוקופולויס" (לֶבְקופול) אבל השימוש בו לא היה פופולרי ולא שרד.
היסטוריה
בשטח העיר נמצאו שרידי יישובים נאוליטים, המכונים "סטארי קרים","באקאטאש", "איזיומובקה" (1930), סטארי קרים א' וב' (1975,2004). במרכז העיר נמצאו בחפירות חפצי קרמיקה עתיקים מן המאה ה-4 לפנה"ס ועד למאה ה-3 לספירה. שכבות אלה חפפו שכבות של העיר מימי הביניים ובחלקן נהרסו. בשנת 1895 נמצאה כתובת יוונית משנת 222 לפנה"ס, אחת הראיות לוותק העיר.
לפני הכיבוש המונגולי ייתכן כי ניצב במקום מבצר כוזרי. המונגולים בראשות באטו ח'אן ביצרו את היישוב והפכו אותו ל"קירים", עיר הבירה של היורט של קרים, מחוז של אורדת הזהב ומקום מושבם של אמירי קרים.
עד לשנות ה-1270 הייתה קירים לכל היותר כפר מבוצר. במאות 13–14 התפתחה לעיר משגשגת. בשנת 1265הסולטן הסלג'וקי קיקאוס השני קיבל את היישוב כמתנה. בשנת 1263 הגיעה משלחת של הסולטן הממלוכי של מצרים, ביברס לחצר הח'אן ברקה של אורדת הזהב. אחד מחברי המשלחת רשם בדו"חו כי קירים מאוכלסת ב "קפצ'קים", כלומר קומנים, "רוסים" ואלאנים. ב-1288 הגיע אדריכל מצרי כדי לבנות בעיר מסגד שייקרא לפי שמו של ביברס. החל משנת 1287–1288 הוטבעו בקירים מטבעות טטריים. בימי שליטת אורדת הזהב נודעה העיר בשני שמות. שם אחד - קירים, ( כנראה במשמעות "חפיר") היה בשימוש הטטרים ושאר העמים באורדה, בעוד האיטלקים, בעיקר בני ג'נובה ששלטו בחוף הדרומי של חצי האי וניהלו פעילות מסחרית ענפה באזור, קראו לה סולחאט או סולקאטי - Solcati (ממילה שמשמעותה ככל הנראה גם כן "חפיר" או אולי "ניר").אף ישנם היסטוריונים הסבורים שהעיר הייתה חלוקה לשני חלקים:מוסלמי, הקרוי קירים, שבו נמצא מושב האמיר, ונוצרי - סולחאט, שבה התגוררו הסוחרים האיטלקים.
בשנת 1314 גם אוזבק ח'אן בנה בעיר מסגד הקרוי לפי שמו. בשנת 1332 נבנתה מדרסה ששרידיה נראים עד היום. שגשוג העיר נמשך עד למהומות שפרצו בשלהי המאה ה-15 בימי הח'אן מנגלי גיראי. תחילה שמרה קרים לזמן קצר את מעמדה כעיר בירה של המדינה החדשה, הח'אנות קרים. עד לשנת 1517 ועד בכלל הוטבעו בה מטבעות. החל משנת 1517 עיר הבירה של ח'אנות קרים שהפכה לבת חסות האימפריה העות'מאנית, עברה לקרק-אור ואחר כך לעיר הבירה שנבנתה במיוחד, בח'ציסאראי. אובדן המעמד הביא לדעיכה יחסית של המקום.
סטארי קרים הייתה העיר שבה חי והלך לעולמו הסופר הרוסי הידוע אלכסנדר גרין. לזכרוהוקם מוזיאון בביתו. העיר ידועה גם בבית ההבראה לשחפת ולמחלות הלב שנוהל בעבר על ידי הכירורג של הלב ניקולאי אמוסוב.
אחרי סיפוחה של קרים לאימפריה הרוסית, כמעט כל תושביה היגרו ובמפקד שנערך בשנת 1805 נרשמו בה רק 114 תושבים. שם העיר שונה ל"לבקופול" אך להבדיל ממקרי ערים אחרות, השם החדש לא היה פופולרי ולא נשמר. העיר נקראת מאז ועד היום "סטארי קרים" כלומר "קרים הישנה".
גאוגרפיה
העיירה ממוקמת בחלק הדרום-מזרחי של הרי קרים.
אקלים
האקלים בסטארי קרים הוא הררי מתון. האתר נמצא למרגלות ההר אגארמיש, בגובה כ-400 מטר מעל פני הים. הוא זכה למוניטין כמקום הולם לחולים במחלות דרכי הנשימה. ההר אגארמיש מתחמם במשך היום ובערב נוצר בו זרם אוויר עולה המשאיר מקום לזרמי אוויר המגיעים מכיוון הים השחור וים אזוב, וכן מערבות חצי האי קרץ'. ערבוב האוויר הימי עם האוויר מיערות ההר ומן האזורים הסמוכים לו יוצר בקצה המזרחי של הרי קרים אקלים ייחודי.
דמוגרפיה
- 1805 — 114 תושבים (89 טטרים מקרים, 25 צוענים).
- 1926 — 4,738 תושבים (1,897 רוסים, 1,183 בולגרים, 900 יוונים, 266 טטרים מקרים, 175 אוקראינים, 84 יהודים, 63 גרמנים).
- 1939 — 5,141 תושבים.
- 1989 — 9,196 תושבים.
- 2001 — 9,960 תושבים.
לפי ממצאי המפקד באזור הפדרלי של קרים מ-14 באוקטובר 2014, אחרי הסיפוח לפדרציה הרוסית, מספר תושבי העיר היה 9,277.
- ההרכב האתני
לפי אותו מפקד משנת 2014 ההרכב האתני של האוכלוסייה התחלק כדלקמן:
| מוצא אתני | כלל, התושבים. |
% מתוך סך הכל- |
% מתוך משתתפים- |
|---|---|---|---|
| השתתפו | 9240 | 99,60% | 100,00% |
| רוסים | 4596 | 49,54% | 49,74% |
| טטרים של קרים | 3310 | 35,68% | 35,82% |
| אוקראינים | 650 | 7,01% | 7,03% |
| טטרים | 309 | 3,33% | 3,34% |
| יוונים | 97 | 1,05% | 1,05% |
| בלארוסים | 47 | 0,51% | 0,51% |
| טורקים | 46 | 0,50% | 0,50% |
| אוזבקים | 43 | 0,46% | 0,47% |
| ארמנים | 22 | 0,24% | 0,24% |
| בולגרים | 14 | 0,15% | 0,15% |
| אזרים | 11 | 0,12% | 0,12% |
| אחרים | 95 | 1,02% | 1,03% |
| לא התייצבו | 37 | 0,40% | |
| סך הכל | 9277 | 100,00% |
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של סטארי קרים
הערות שוליים
- ^ חצי האי קרים סופח על ידי רוסיה בשנת 2014, אחרי שהפך לחלק מאוקראינה (הסובייטית, ואחרי 1991 העצמאית) החל משנת 1954. משנת 1991 היא חלק מהרפובליקה האוטונומית של קרים במסגרת אוקראינה, אחרי הכיבוש הרוסי, מ-2014 העיר היא החלק מהרפובליקה של קרים שהוקמה על ידי רוסיה במסגרת הפדרציה הרוסית
- ^ לפי אל קאלקשנדי
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סטארי קרים |
32881664סטארי קרים