נתן חפשי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נתן חפשי

נתן חֹפְשי (פרנקל) (לעיתים בכתיב מלא: חופשי;[1]‏ 1889, וולברום, פלך קיילצה, האימפריה הרוסית (פולין) – 1980, תש"ם ישראל) היה איש העלייה השנייה (1909), ממייסדי נהלל, מראשוני הפציפיסטים הציוניים בארץ ישראל, צמחוני וטבעוני[2], דובר שמונה שפות[3][4], ומהמנהיגים הרוחניים של תנועת "ברית שלום" ו"איחוד"[5]. מייסד ויושב-ראש אגודת סרבני מלחמה מטעמי מצפון בארץ-ישראל[6]. בעל השפעה רבה על עקיבא ארנסט סימון[7], ואחד ממשתפי הפעולה העיקריים עם מרטין בובר[8]. השפיע גם על משה דיין בנהלל[3], והיה חבר נפש של בנימין מונטר שנהרג בתל חי[9]. בהשקפותיו הושפע מכתבי טולסטוי, א.ד. גורדון וגנדי[10][11].

ביוגרפיה

נתן פרנקל נולד בעיירה וולברום שבפולין, בן למשפחת חסידי גור. התחנך ב"חדר" ובבית מדרש, וקנה לעצמו השכלה עברית וכללית. בהמשך עבר לעיר ורשה, ובשנת תרס"ט-1909 עלה לארץ ישראל כחלוץ ועבד ברחובות, שם הכיר את אשתו לעתיד, טובה חרל"פ (1888–1968)[12], בתו של אפרים צבי חרל"פ (ממיסדי רחובות) מאשתו השנייה, לאה לבית לוצקי (שנפטרה כשנתיים לאחר הולדתה)[13]. ישנה טענה לפיה אפרים צבי חרל"פ הוא משושלת בית דוד המלך[14].

בשנת 1910 יצא מטעם "הפועל הצעיר" לסיבוב במושבות יהודה להכין את הוועידה הראשונה של הפועלים החקלאים ביהודה[15]. בני הזוג חפשי נישאו בשנת 1911. לאחר מכן נתן עבד בבן שמן ובגן שמואל בשנת 1912[16], ומשם עברו בשנת 1915 לחולדה, שם נולדו שלושת ילדיהם: אבשלום (נולד בזמן מלחמת העולם הראשונה ושמו מבטא תקווה לשלום); גאולה (נולדה ביום כניסת אלנבי לירושלים, ושמה מבטא תקווה לגאולת העם); ולאה (הקרויה על שם סבתהּ)[17].

בשנת 1920 עברו עם קבוצה קטנה למטולה, אך נותרו שם רק כארבעה חודשים. בזמן התקפות הערבים על הגליל שהתה הקבוצה כשבוע תחת אש כבדה. כשהחמיר המצב, והצבא הצרפתי נסוג, נמלטו החברים וחפשי עם אשתו ההרה ושני ילדיהם חזרו לחולדה[18]. ביום 4 ינואר 1920: "[...] עזבנו את המושבה רק בגדנו לעורנו, והילדים אתנו בתוך זמזום הכדורים של הצבא הערבי הרודף את הצרפתים לתוך המושבה. [...] לפני ביתנו ארבעה הרוגים צרפתים [...] וטובה יורדת ממיטתה, בקדחת [...] שמונה שעות טיפסנו על ההרים הזקופים הילדה על הידיים, אבשלום החביב רגלי, טובה באין כח ובקדחת, ורחל ויהודית עוזרות לשאת את גאולה [...]"[19]

חפשי היה נואם כריזמטי[20], וחיבר מאמרים רבים בנושא פציפיזם ודו-קיום. ספרו "בלב ונפש - על עם ואדם" יצא בשנת 1965. ספג ביקורות קשות על דעותיו האנטי-מלחמתיות עוד בתקופות הדמים שלפני הקמת המדינה, וכן על דרך חייו הטבעונית (היה נועל נעלי בד כדי לא להשתמש בעור חיה, ולא השתמש ברתמות לסוסים מפני שהיו עשויות מעור). למרות הביקורות הרבות, אפילו מהסביבה הקרובה לו, הצליח חפשי לשמור על יחסי-כבוד והערכה הדדית[21]. חפשי הטיף לקדושת הצמחונות והטבעונות, ופולחן עבודת האדמה – 'המעדר והעגבנייה'[22].

בנהלל עיבד משק ב'עיגול החיצוני' ב'שכונת הצימחונים' שמנתה כמה משפחות. מאוחר יותר עבר למרכז נהלל, שם עיבד משק קטן יותר[23]. לאחר שנים רבות בנהלל עבר להרצליה, ומשם לרחובות. בסוף חייו התגורר בדיור מוגן בחולון, ואצל בנו, אבשלום, בקרית-שמונה. חפשי נקבר ברחובות.

פרסומיו

  • קול המצפון: חוברת לביטוי יוצאת על ידי קבוצת חברים; האחראי: נתן חפשי, תל אביב: (דפוס אחדות), 1934. ‬(הוצאה חד-פעמית)
  • בדרך אל האמת: א. חליפת מכתבים בין נתן חפשי לבין קבוצת ’שלהבת יה’ בירושלים. ב. הפתרון היחידי (לבעיות שלום ומלחמה בארצנו), מאת נתן חפשי; (המוציא לאור: א. ליסוד),‫ רשפון: חוג נוער דתי שלהבת-יה, 1957.
  • בלב ונפש: במאבק על עם ואדם, תל אביב: דפוס א’ סטרוד ("יצא לאור על ידי קבוצת ידידי המחבר במלאת לו 75 שנה ו 55 שנים לעלייתו לארץ"), תשכ"ה. (מאמרים ומכתבים)

בתרגום:

  • זאמלונג פון עסייען און ארטיקלען; איבערזעצונג פון העברעיש: מנחם מארגענשטערן, ניו יורק – מקסיקו: די אנדערע שטים פון ארץ ישראל, 1952.

מאמרים:

  • 'רשמים וזכרונות על א.ד. גורדון', שדמות לז (תש"ל), 75–78.

עריכה

  • נתן חפשי (עורך), אגרת לידידים, תל אביב: אגודת סרבני המלחמה בישראל (דפוס אחדות), תש"ח-1947.
  • מן המאור שביהדות: מדברי חז"ל על ערכי היהדות ואורחות חייה; ליקט מתלמוד בבלי וממדרשי חז"ל והקדים מבוא נתן חפשי, רשפון: הוצאת ידידים, תשכ"ד.

תרגום

  • הלל צייטלין, התיבה; תורגם מהחוברת "די תיבה" ביידיש שיצאה לאור על ידי החוג הדתי-מוסרי "יבנה" ליד חברת "אהבת רעים"בורשה, ניסן תרפ"ד ...; תרגם והקדים מבוא נתן חפשי, תל אביב: הוצאת ידידים, תשכ"ב.
  • מדינת השלום, הצדק והאמת: (הוקמה על ידי הקוייקרים האנגלים באמריקה הצפונית במאה ה-17); תרגם מהמקור הגרמני הקוייקרי והקדים מבוא נתן חפשי, תל אביב: הוצאת ידידים (דפוס א’ סטרוד), תשכ"ח. ‬(קטעים מתורגמים מתוך 3 ספרים בגרמנית)

לקריאה נוספת

  • ג' קרסל, 'נתן חפשי: אבטוביוגראפיה', בשער (במה לבעיות חברה ותרבות) כג, ב, 150 (‬מארס-אפריל 1980), 118–122. (מובאת כאן האוטוביוגרפיה של חפשי, שנשלחה אל קרסל בשנת תשכ"ט.)
  • נחמן תמיר, אנשי העלייה השנייה - פרקי זכרונות - כרך ב', הוצאת המרכז לתרבות וחינוך תל אביב, 1974, עמודים 113-117

קישורים חיצוניים

מפרי עטו:

הערות שוליים

Gnome-edit-clear.svg פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו למכלול ועזרו לערוך אותו.
  1. ^ בלועזית קיימים מספר איותים: Nusyn Frenkiel Frankel, Natan Hofshi, Nathan Chofshi.
  2. ^ E. Feldman, David. (2004). ‘Pilgrimage from Darkness: Nuremberg to Jerusalem.’ Univ. Press of Mississippi: USA. Page 306.
  3. ^ 3.0 3.1 דקל, גיל. (2012). נפש הציונות: דרכו של נתן חופשי. נדלה 30 יולי 2012.
  4. ^ ריאיון עם נינו של נתן (2013). נדלה 23 פברואר 2013.
  5. ^ Zukerman, William. (1964). Voice of Dissent: Jewish Problems, 1948-1961. Brookman Associates. Page 244.
  6. ^ Hermann, Tamar. (2012 [2010]). ‘‘Natan Hofshi’ (‘Pacifism and Anti-Militarism in the Period Surrounding the Birth of the State of Israel’)’. Retrieved 30 July 2012.
  7. ^ 'אוריאל סימון בשיחה קצרה על נתן חפשי'. 2012. נדלה 30 יולי 2012.
  8. ^ סימון, עקיבא ארנסט. (2012 [1969]). גבורות שלום, לנתן חפשי בן-שמונים. נדלה 30 יולי 2012.
  9. ^ אגמון, תמר. (2007). 'שדות אדומים'. הוצאת כרמל: ירושלים. עמוד 219.
  10. ^ Consistent Pacifism: Natan Hofshi’s Uniqueness. Retrieved 10 Oct 2013.
  11. ^ עיתון מעריב. (1965). 'ספרים חדשים – בהצצה חטופה.' 14 מאי 1965.
  12. ^ מ. ב., לזכר נעדרים: טובה חופשי, דבר, 26 באוגוסט 1968.
  13. ^ דוד תדהר (עורך), "אפרים צבי חרל"פ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 96; משפחת חרל"פ, באתר הארכיון לתולדות רחובות; אפרים חרל"פ, באתר הארכיון לתולדות רחובות.
  14. ^ ראו: 'משפחות בית דוד כיום'. נדלה 8 ספטמבר 2012.
  15. ^ דוד תדהר (עורך), "מאיר רוטברג", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1748
  16. ^ שפרו, גוסף. (1967). 'הפועל הצעיר: רעיון ומעשה'. מוציא לאור: עיינות. עמוד 212.
  17. ^ בן דרור, לאה, ודקל, גיל. (2012). ריאיון עם לאה בן-דרור, ביתו של נתן חפשי. נדלה 2 אוגוסט 2012.
  18. ^ בגדים לגופם ואידאולוגיה חזקה: על נתן חפשי ובנימין מונטר. נדלה 31 אוגוסט 2013.
  19. ^ אגמון, תמר. (2007). 'שדות אדומים'. הוצאת כרמל: ירושלים. עמוד 300.
  20. ^ 'משה יהודאי בראיון' (2012). נדלה 30 יולי 2012.
  21. ^ Holmes, John Haynes. (1977 [1929]). ‘Palestine To-Day and To-Morrow: A Gentile's Survey of Zionism’. Arno Press: USA. Page 182.
  22. ^ >מאיר חזן, מפלגת הפועל הצעיר לנוכח גילויי אקטיביזם ומתינות אצל ברנר וגורדון. עמוד 257. נדלה 7 ספטמבר 2013.
  23. ^ גרשוני, שמואל. (2012). 'על נתן וטובה: קטעים מהספר כך היינו'. נדלה 4 אוגוסט 2012.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=נתן_חפשי&oldid=2178826"